סעיף 14 לחוק פיצויי פיטוריןישנן שתי דרכים בהם יחסי העבודה בין העובד למעביד יכולים להסתיים. התסריט הראשון הינו שהעזיבה מזכה את העובד בפיצוייו- כלומר,עזיבה בגיל הפרישה,פיטורין, מוות לא עלינו ועוד.התסריט השני הינו שהעובד עוזב מיוזמתו ובמקרה כזה,לא יהיה זכאי לפיצויי הפיטורין שלו.
כהן יצחק, | 02.05.2010
תגיות : סעיף 14, פיצויי פיטורין, קופת גמל, קופות גמל, .
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין קובע כדלקמן:"תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה והרווחה במידה ואושר".זהו החוק היבש,אולם מה בעצם עומד מאחוריו ולמה הוא חשוב לנו העובדים?
על פי חוק פיצויי פיטורין ,זכאי העובד לפיצויי פיטורין בגובה שכרו האחרון כפול מספר שנות הוותק שלו במקרה של עזיבת עבודה בנסיבות המזכות בפיצוי כזה על פי החוק.כולנו מכירים זכות זו למרות שלא תמיד ברורות הנסיבות אולם לא תמיד בעת העזיבה,מקבל העובד את מלוא הפיצויים.מדוע? כיצד בא המחוקק ושומר על זכויות העובד מחד והמעביד מאידך? סעיף 14 הינו אחד הסעיפים המהותיים ביותר בחוק אם לא החשוב שבהם ובמאמר זה אנסה לפזר את הערפל סביבו.
ישנן שתי דרכים בהם יחסי העבודה בין העובד למעביד יכולים להסתיים. התסריט הראשון הינו שהעזיבה מזכה את העובד בפיצוייו- כלומר,עזיבה בגיל הפרישה,פיטורין, מוות לא עלינו ועוד.התסריט השני הינו שהעובד עוזב מיוזמתו ובמקרה כזה,לא יהיה זכאי לפיצויי הפיטורין שלו.לא המעביד ולא העובד יודעים במועד תחילת העבודה כיצד יסתיים הרומן ולכן הם נערכים לקראתו כבר בתחילת דרכם המשותפת.חובה לחתום על סעיף 14 בתוך 3 חודשים מעת תחילת ביצוע הפרשות המעביד לפיצויי העובד.בהרבה מובנים,דומה סעיף 14 להסכם ממון בין בני זוג.בעת החתונה כולנו מקווים לטוב,אולם כמחצית מהזוגות נפרדים.בעת תחילת העבודה,הן העובד והן המעביד מקווים לטוב,אולם כמחצית מהעובדים יעזבו בנסיבות המזכות אותם בפיצויים ומחצית יתפטרו מיוזמתם.לא במקרה החתונה ולא במקרה תחילת העסקה,לא יודעים שני הצדדים כיצד יסתיים הרומן ועל מנת שלא לריב בבתי משפט על חלוקת הנכסים,באים הסכמי הפשרה הללו.
אז מה זה סעיף 14 בעצם?
המעביד מחויב לשלם לעובדו פיצויי פיטורין כאמור.בכל עת ששכרו של העובד עולה ריאלית,נוצר פער רטרואקטיבי .כלומר,אם התחיל העובד בשכר 4,000 ומעבידו הפריש כספים לקופת פיצויים,הרי כשיעלה השכר ל 5,000 בשנה השניה,יהיה על המעביד לשלם לעובד 5,000 *שנתיים שהם 10,000 ₪.בקופה יש רק 4,000 משנה קודמת ועוד 5,000 מהשנה.כלומר,בעת העלאת השכר נוצר פער של 1,000 ₪ בין הצבירה בקופה לבין החבות.לפער זה קוראים חוב ותק פיצויים.במשך השנים,אילו לא השלים המעביד פער זה,עלול חוב הותק להיות סכום משמעותי ביותר.לצורך הדוגמא,רוצה העובד לפרוש אחרי 10 שנות עבודה כששכרו הינו 10,000 ₪.באם יפוטר ישלם לו המעסיק 100,000 ₪. אולם באם יתפטר מיוזמתו,לא יהיה זכאי לדבר.ככל שהותק של העובד רב יותר ושכרו הנוכחי גבוה יותר ,כך הסכום בקופה המדוברת ,גבוה יותר וכך יקשה על המעביד לפטר אותו מצד אחד,אולם יכביד על העובד מאידך במקרה ומאס במקום עבודתו ויחפוץ לעזוב מיוזמתו.סעיף 14 מהווה כאמור הסכם ממון התחלתי.כמעין הסכם פשרה ראשוני.על פי סעיף זה,יהיה העובד זכאי לכספי הפיצויים שנצברו בקופה בכל מצב.הן בעת עזיבה יזומה והן בעת פיטורין.אולם מאידך,מוותר העובד מראש על זכאותו לחוב ותק הפיצויים.את חוב זה המעביד לא ישלים לעולם.מבחינת העובד שפוטר,יש פה הפסד כספי, אולם מבחינת העובד שהתפטר ,יש פה רווח נטו של הכספים שהופרשו משך השנים והרווחים שנבעו מהם כמובן.מבחינת המעביד,הוא אמנם מפסיד במקרה של עובד שהתפטר ושיש לשלם לו למרות שלא היה מגיע לו על פי החוק,אולם הוא מרוויח את חוב ותק הפיצויים שאחרת היה צריך להשלים לגבי עובד שפוטר ,פרש לגמלאות או נפטר.הכספים שהופקדו משך השנים יבואו במקום חבות מלוא כספי הפיצויים.
איך אדע אם יש לי בהסכם את סעיף 14 או לא?
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין יכול היה להתקיים אך ורק בקופה לקצבה .כלומר,החל מ 2008 בכל קופות הפיצויים האישיות במסגרת קופה משלמת שיש בה כיסוי ביטוחיי למקרה מוות ונכות.סעיף 14 חל אך ורק אם ישנו הסכם קיבוצי או הסכם אחר בין העובד למעביד שאושר על ילדי שר התמ"ת.באם הינך עובד במקום עבודה שיש בו הסכם קיבוצי,יש לצפות שהסעיף חל עליך.באם לא,בדוק אם בעת הכניסה לעבודה חתמת על הסכמתך לסעיף זה.
יש לזכור שהמחוקק דאג להגן על המעביד מבחינת אפשרות העובד לתבוע את פיצוי הפיטורין המלאים על פי חוק פיצויי פיטורין כשהמשמעותי ביותר הינו במקרה של פנסיה ותיקה.בפנסיה זו שהצטרפו אליה העובדים שהחלו לעבוד לפני 3.1995 מופרשים לקרן 6% מהשכר שרוכשים עבור העובד את הכיסויים הביטוחיים שלו .במידה והעובד פוטר,באה ההפרשה הנ"ל במקום כספי הפיצויים המגיעים לו.את היתרה בסך 2.33% מהשכר במכפלת שנות הוותק והשכר האחרון חייב המעסיק להשלים .החל מ 1.2008 חל חוק פנסיית חובה במשק.צו ההרחבה מאמץ את סעיף 14 לגבי הכספים שהופרשו לטובתו.כלומר,באם השנה מחויב המעסיק להפריש 2.5% משכר העובד לטובת קופת פיצויים,יחולו על כספים אלו עקרונות סעיף 14.בעת העזיבה המזכה בפיצויי פיטורין,ישלים המעביד את היתרה (8.33%-2.5%) במכפלת השכר האחרון ושנות הותק.על הכספים שהופקדו בקופה,לא יהיה העובד זכאי להשלמת חוב ותק הפיצויים וימשוך רק את הצבירה.
כתבות נוספות בנושא קופת גמל:
כתבות וידאו בנושא קופת גמל:
|
