העולם מזדקן, אך אולי זה לטובהבוא נרים כוסית כולנו יחד לאושי אוקושימה
דן דוברי | 15.06.2010
תגיות : יועצי פנסיה, יועצי גמל, פנסיה, פרישה, דן דוברי..
ביפן בקהילה של העיר אוגימי (הקהילה הזקנה ביותר בעולם) חי אושי אוקושימה והיא בת 108. היא עדיין רוקדת ריקודים מסורתיים יפנים, מתבשמת מידי ערב ושותה כוסית של המשקה המקומי. אם כך יראה העתיד, אז אושי היא לא פרסומת רעה כל כך למה שמחכה לנו. המדינה של השמש העולה הופך במהרה למדינת השמש היורדת. רק ב1984 היא הייתה המדינה עם הכי הרבה צעירים בעולם אך כבר ב2005 היא המדינה עם האוכלוסייה הזקנה ביותר בעולם. השנה בפעם הראשונה בהיסטוריה יותר מ50% מהאוכלוסייה של יפן יהיו מעבר לגיל 50.
הסיבה לתופעה זו הוא גם מכוון שהיפנים חיים הכי הרבה שנים, התוחלת לגבר הוא כבר כמעת 80 שנים ונשים 86 אך לא פחות, זה גם בגלל שהיפנים וויתרו על ילדים. קצב הילודה הוא 1.2 ילדים למשפחה, הרבה פחות מה 2.1 ילדים שצריכים במטרה לשמר אוכלוסייה יציבה במספרים.אך העולם הולך בכוון של היפנים, כבר ב19 מדינות לרבות ישראל תוחלת החיים זה כבר 80 שנים. מכל האנשים שנולדו בהיסטוריה של העולם והצליחו להגיע לגיל 65 חצי מהם הם בחיים ברגע זה. נשים יולדות חצי מכמות הילדים מאשר האימהות שלהם ואם המודל היפני הוא סימן לעתיד אז הילדים שלהם ימשיכו במגמה ויביאו לעולם רק חצי ממה שנולדים היום.
המין האנושי מזדקן במהרה, וזה תופעה שתיגבר על כל פקטור אחר בעשורים הבאים, המציאות יהיה של יותר קימוטים מאשר פצעי בגרות, יותר הליכונים מאשר אופניים, כח האפור יגבר על כח של הסטודנטים. מהפיכת אריכות הימים זה, תשפיע על כל מדינה בעולם, כל קהילה וכל בית. הוא ישנה כלכלות, ישנה מבנה של משפחות, ישנה את האיזון של הכח הפוליטי וישנה את הסדר הגיופוליטי במאה הקרובה.
למהפיכה זו יש גם את הפן השני – הילודה. בדור אחד בלבד נחתך לחצי קצב הילודה בעולם למשפחה שכיום עומד על 2.6. ברוב מדינות המזרח ואירופה זה קרוב יותר קרוב ל1. האגדה שמדינות כמו ברזיל והודו ממשיכים בקצב הרגיל הוא שגוי וגם שם הילודה למשפחה הולכת ומצטמצמת במהירות. וחוץ מכמה מדינות אפריקה אנשים חיים יותר בכל מקום.
זה אתגר ענק אפילו למדינות העשירות ביותר בתבל.
בגרמניה וצרפת כבר יש פחות מ2 משלמי מיסים לכל פנסיונר. באיטליה יש רק 1.3. נתון זה ישנה את כל המערך הפנסיוני בעולם וצפוי להניע מדינות לשנות את כל החשיבה שלהם לגבי פרישה.
לפני יומיים בנאום לעם הודיעה המלכה של אנגליה בצעד חסר תקדים בעולם שגיל הפרישה הרשמי באנגליה יזוז לגיל 70 (לגברים ונשים כאחד) אך כלכלנים מבינים שגם זה לא מספיק.
אך האם יש צד חיובי לתהליך זה?
אני חושב שכן, גיל התש"ח (אלא שנולדו אחרי קום המדינה ומלחמת העולם השנייה) מגיעים לגיל פרישה המסורתי פעילים, עם ביטחון עצמי ועצמאים בנפשם. הם ממלאים עולמות של סמינרים שפעם היה מלא רק בצעירים. הם מוחים על אי צדק, ורצים מרתונים, האם הם נטל על הקהילה או משאב אנושי שמחכה שיבחינו בו.
כאשר ביסמרק בחר בגיל פרישה של 65 בשנת 1880 בערך, זה היה הגיל שבו רוב האנשים כבר לא היו בחיים. אך היום במדינות המפותחות אנשים חייבים לתכנן לעוד 30 שנות חיים בגיל 65!
תופעה זו חייב ליצור מציאות שבו אנשים יהיו חלק מהכלכלה היוצרת יותר שנים.
תחשבו על עולם שבו האינשטיינים, האדיסונים הביל גייטסים, הרופאים והמדענים יתנו לנו עוד 20 שנים של יצירתיות ותרומה.
אך אין ספק שפני העולם ישתנו. בגיל 50 אנו לא מתנהגים כמו בני 20. ובגיל 80 לא נתנהג כמו גיל 50. איך זה יהיה לחיות בעולם של אנשים זקנים? כנראה שנגלה כי מגמת התארכות החיים זה אחד התחזיות היותר בטוחות של העתיד.
אם המאה ה20 היה המאה של גיל העשרה. המאה העשרים ואחד יהיה המאה של הזקנים. החלוצים של התופעה החדשה יהיו אלא שרק לפני 40 שנה לקחו את התופעה של עולם צעיר לגבהים חדשים. בלי שכבת אוכלוסייה חזקה של צעירים החכמה של המבוגרים יהיה מה שיכתיב את הקצב בעולם. משעמם יותר אולי, אך אולי יש תקווה לשלטון של השפיות? ככל שאנו מתבגרים אנו מעריכים יותר דברים שנשארים. אולי נוריד את הלחץ על המקורות של העולם, וניצרוך פחות ונשמר את מקורות האנרגיה?
אפשר להיות גהים בהחלט בהישגי המאה ה20. בפעם הראשונה בהיסטוריה של העולם רוב הילדים יגיעו לבגרות ורובם יזדקנו ויחיו יותר מאשר אי פעם. אולי נלמד להוריד את הקצב, נלמד להזדקן בכבוד, להיות חכמים יותר וירוקים יותר.
זה לא נשמע כל כך רע – נכון.
כתבות נוספות בנושא פנסיה:
כתבות וידאו בנושא פנסיה:
|
