|
מדינה
|
שעה
|
אירוע\פרסום כלכלי
|
חודש\
תקופה
|
נתון קודם
|
תחזית השוק
|
|
שני, 14/6
|
|
א.אירו
|
12:00
|
ייצור תעשייתי
|
4
|
1.6%
|
0.5%
|
|
|
שלישי, 15/6
|
|
יפן
|
|
הכרזת ריבית מוניטרית
|
15/6
|
0.1%
|
0.1%
|
|
|
אנגליה
|
11:30
|
מחירים לצרכן
|
5
|
0.6%
|
0.3%
|
|
|
גרמניה
|
12:00
|
סקר ZEW
|
6
|
45.8
|
42.0
|
|
|
ארה"ב
|
13:15
|
חבר ה-Fed, Bullard, מדבר על אינפלציה נכסים בהונג קונג
|
|
|
|
|
|
ארה"ב
|
15:30
|
מחירי יבוא
|
5
|
0.9%
|
1.3%-
|
|
|
ארה"ב
|
15:30
|
מדד הייצור של Empire
|
6
|
1911
|
19.95
|
|
|
ארה"ב
|
16:00
|
השקעות זרים בני"ע אמריקאיים
|
4
|
140.5%
|
|
|
|
רביעי, 16/6
|
|
יפן
|
02:50
|
הפעילות בענפי השירותים
|
4
|
3.0%-
|
2.5%
|
|
|
א.אירו
|
12:00
|
מחירים לצרכן
|
5
|
0.5%
|
0.1%
|
|
|
ארה"ב
|
15:30
|
מחירים ליצרן
|
5
|
0.1%-
|
0.5%-
|
|
|
ארה"ב
|
15:30
|
התחלות בניה
|
5
|
672 אלף
|
650 אלף
|
|
|
ארה"ב
|
16:15
|
ייצור תעשייתי
|
5
|
0.8%
|
0.8%
|
|
|
חמישי, 17/6
|
|
ארה"ב
|
00:45
|
ברננקי נואם על רגולציה פיננסית
|
|
|
|
|
|
ארה"ב
|
15:30
|
מחירים לצרכן
|
5
|
0.1%-
|
0.2%-
|
|
|
ארה"ב
|
15:30
|
דורשי עבודה תחיליים
|
12/6
|
456 אלף
|
452 אלף
|
|
|
ארה"ב
|
17:00
|
אינדיקטורים מובילים
|
5
|
0.1%-
|
0.4%
|
|
|
טורקיה
|
19:00
|
הכרזת ריבית מוניטרית
|
6
|
6.5%
|
-
|
|
|
שישי, 18/6
|
|
|
|
אין דיווחים כלכליים
|
|
|
|
|
* שעון ישראל
מאקרו ואגרות חוב
המכירות הקמעוניות במאי הידרדרו, אך אמון הצרכנים עלה לרמת השיא של השנתיים האחרונות.
נראה כי משבר החובות באירופה עבר בצורה מצומצמת למדי לכלכלה האמריקאית.
יוון מציגה שיפור בנתוני הביצוע של התקציב, אך הדרך להשבת היציבות עוד ארוכה.
היצוא האמריקאי צפוי להיפגע בצורה חלקית מהתחזקותו של הדולר האמריקאי.
נתונים מעורבים למשק האמריקאי
בשבוע שעבר התייחסנו לכך שביום ו' יפורסמו נתונים כלכליים למשק האמריקאי, המכירות הקמעוניות למאי ואמון הצרכנים של מישיגן ליוני אשר עשויים לשפוך אור, בצורה נאותה, על מצבו של המשק האמריקאי.
וכך פורסם כי המכירות הקמעוניות בחודש מאי רשמו ירידה של 1.2%, לעומת רמתן בחודש אפריל. זאת, לעומת הערכת השוק לכדי התרחבות של 0.2%. הידרדרות זו הייתה הראשונה, לאחר רצף של 7 חודשים, בהם נרשמת התרחבות של המכירות הקמעוניות (ראה תרשים).
מנגד, מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש יוני רשם עלייה מרמה של 73.6 נקודות לכדי 75.5 נקודות וזאת, לעומת הערכת השוק לעלייה צנועה יותר לכדי 74.5 נקודות. היה זה החודש השני שבו נרשמת עלייה רצופה במדד אמון הצרכנים של מישיגן.
מבולבלים? גם השוק.
לאחר פרסום נתוני המכירות הקמעוניות (בשעה 15:30) התפתחה מגמה שלילית בשווקים והחוזים על ה-S&P 500 הידרדרו במהירות. ב-16:55 לאחר פרסום אמון הצרכנים, מדד ה-S&P 500 רשם עלייה של 0.8% מהמרמה בה הוא היה לפני הפרסום והשוק עבר לעליות שערים.
אין ספק, כי אין שמחה כאשר המכירות הקמעוניות מידרדרות. אולם, לא ניתן להניח כי אלו יישארו חיוביות כל הזמן. מבחינה של רכיבי המכירות הקמעוניות עולה כי ההשפעה המרכזית, להוציא את כלי הרכב, הגיעה מצמצום של 9.3% במכירות של חומרים לבנין. יתר על כן, בפדיון תחנות הדלק נרשמה ירידה של 3.3%. ייתכן, כי ההוזלה במחירי הדלקים תרמה באופן משמעותי לכך. יתר על כן, גם ההוצאה על ביגוד התכווצה ב-1.3%.
מנגד, ההוצאה בחנויות הריהוט עלתה ב-1% והמכירות בחנויות האלקטרוניקה גדלו בשיעור של 0.6%, לעומת החודש שעבר.
לפיכך, ניתוח של הרכיבים מצביע על כך שקשה לראות בנתונים אלו כמאפיינים חזרה לתקופת מגננה.
יתר על כן, ההוצאה הקמעונאית התרחבה ב-12 החודשים האחרונים בשיעור של 8.1% וב-5.8% במונחים ריאליים. כלומר, ההוצאה הקמעונית התאוששה והיא צפויה לתרום באופן חיובי לצמיחה ברבע השני ובכל 2010.
ביחס לאמון הצרכנים, אין ספק כי העלייה במדד שנרשמה בחודשים אפריל ומאי, ואשר הביאה את המדד לרמה הגבוהה ביותר זה יותר משנתיים, היא הפתעה חיובית המצביעה על כך שלא חלה הידרדרות בחודשיים האחרונים בכל האמור לצרכן האמריקאי.
שני דוחות אלו, ומדדי ה-ISM שפורסמו בשבוע שעבר, מצביעים על כך שלמשבר החובות האירופי הייתה, לעת עתה, השפעה מוגבלת למדי כל הכלכלה האמריקאית.
בתוך כך, יוון דיווחה השבוע על ביצוע התקציב לחודש מאי. מהדיווח עולה כי ישנה התקדמות חיובית בכל האמור לביצוע והוא צומצם באופן ניכר, לעומת שנת 2009.
כך, בעוד שבחמשת החודשים הראשונים של 2009 הסתכם הגירעון הממשלתי ב-15.3 מיליארד אירו, בתקופה המקבילה, השנה, הסתכם הגירעון של ממשלת יוון ב-8.2 מיליארד אירו, כלומר, צמצום של כ-45% בהיקף הגירעון.
במידה וביוון ימשיכו כך, אזי המדינה בהחלט תצליח לעמוד ביעד הגירעון לשנה זו (24 מיליארד אירו).
עם זאת, ברור כי גם גירעון של 24 מיליארד אירו הוא לא דבר המצביע על חזרת היציבות למערכת באופן מוחלט, אלא על הצהרת כוונות או בלימה בקצב ההידרדרות. לכן, גם בהתחשב בכך שנתונים אלו מאוד מעודדים, על יוון יהיה לעבור עוד תקופה ארוכה עד אשר יהיה ניתן לומר כי חלפה הסכנה לחדלות פירעון.
באופן כללי, פדיון הקרן המהותי הבא ביוון, כ-9 מיליארד אירו, צפוי להתרחש רק בחודש מארס 2011. על כן, עד אז צפוי בזווית היוונית שקט, באופן יחסי. כמו כן, אם יוון תתנהל בצורה אחראית עד אז, צפוי כי השוק יתעלם מאירוע זה.
למרות התחזקות הדולר כנגד האירו, עדיין מוקדם להספיד את היצוא האמריקאי
מעבר לתנודתיות בשווקים, בחודשים האחרונים התחזק הדולר האמריקאי בשיעור נכבד כנגד מטבעות הסחר המרכזיים שלו. כך, ביחס למטבעות מסוימים רשם הדולר התחזקות חדה במיוחד כמו האירו (15.4%) ומטבעות אירופיים נוספים (כ-10% כנגד הליש"ט).
דווקא, כנגד הין היפני נחלש הדולר האמריקאי, מתחילת השנה, בשיעור של 1.5%.
כלומר, הפיחות הנומינלי הלוקח בחשבון גם את היקפי הסחר של ארה"ב עם העולם הוא נמוך מאשר מידת ההתחזקות כנגד האירו. לראיה, סל המטבעות הדולרי הלוקח בחשבון את היקפי הסחר של ארה"ב עם המדינות הסוחרות עמה התחזק מראשית השנה בכ-13%. אם כן, הפגיעה בכושר התחרות של היצוא האמריקאי לא נפגעה במלוא עוצמת ההתחזקות של הדולר כנגד האירו, אלא בשיעור קל מכך.
יחד עם זאת, הואיל וסל המטבעות הדולר לוקח בחשבון גם את יעדי היבוא, הדבר עלול לעוות באופן ניכר את התמונה. לדוגמא, מתחילת השנה נחלש הדולר האמריקאי בשיעור של3.5% ו-2.0% בנגד הפזו המקסיקני והדולר הקנדי, בהתאמה. זאת, כאשר היצוא של ארה"ב לצפון אמריקה (קנדה ומקסיקו) מהווה כ-33% מסך היצוא האמריקאי. לכן, ביצוא לשם לא צפויה אף פגיעה.
יתר על כן, הדולר האמריקאי מקובע, הלכה למעשה, כנגד היואן הסיני. בנוסף, המטבעות מאמריקה הלטינית נחלשו מראשית השנה, בשיעור קל למדי כנגד הדולר האמריקאי (כ-1%). סין מהווה כ-7% ואמריקה הלטינית מהווה כ-11% מסך היצוא. מעבר לכך, שלא חלה פגיעה בכושר התחרות מול יעדי יצוא אלו, חשוב לציין לחיוב את המגמה הנאה מאוד המתרחשת ביצוא הסחורות מארה"ב לסין וגם לאמריקה הלטינית. כך לדוגמא, בעוד שבראשית 2009 היווה היצוא לסין כ-5% מסך היצוא, לאחרונה (תוך שנה וחצי) הוא הגיע לכדי 7%.
אם נתחשב במטבעות אסייתיים אחרים אשר, גם הם, שמרו באופן ממוצע על כוחם כנגד הדולר האמריקאי, אזי ההשפעה היחידה העלולה לפעול על הכלכלה האמריקאית מגיעה מכיוונה של הכלכלה האירופית.
יצוא הסחורות האמריקאי לאירופה מהווה כ-19%, מסך היצוא האמריקאי. ניתן להניח כי ייצוא זה ייפגע בחודשים הקרובים ובמיוחד במהלך 2011.
יתר על כן, ייתכן כי ההשפעה של הפגיעה ברמת התחרותיות של החברות האמריקאיות, לעומת האירופיות עלולה להביא לפגיעה ביצוא לאזורים אחרים, עקב חוזים אטרקטיביים יותר של חברות אירופיות.
קשה לדעת, מהי גמישות הביקוש ביחס למחיר למוצרים האמריקאיים (כלומר, האם היבואנים מתעניינים רק במחיר או שמא במוצר ואז המחיר פחות רלוונטי). עם זאת, לאור המגמות בתחום היצוא האמריקאי והתפלגות היצוא, ניתן להניח כי הפגיעה ביצוא הכולל לא תהיה דרמטית ותתרכז בעיקר ביצוא לאירופה.
מעבר לכך, הכלכלה האמריקאית דומה מאוד למשק סגור שבו נתח היצוא מסך המשק הוא נמוך למדי (כ-11% מהתוצר). על כן, הפגיעה המסתמנת ביצוא על המשק בכללותו, תהייה מוגבלת למדי ולא תביא לשינוי של מחזור העסקים.
בשבוע המסחר האחרון נרשמו עליות שערים ברחבי העולם. מדד ה-S&P500 רשם את העלייה השבועית החזקה ביותר מאז שבוע המסחר הראשון של חודש מארס.
יחד עם זאת, המדדים אשר הובילו השבוע, מבחינת התשואה (במונחי מטבע מקומי) היו: ספרד (עלייה של 7.15%), איטליה (4.94%) וארגנטינה (4.59%).
במאסף, היו השבוע שוקי דרום-מזרח אסיה, ובמיוחד המפותחים שבהם אשר רשמו ירידות מחירים. לדוגמא, מדד ה-Nikkei היפני איבד בשבוע המסחר 1.98% מערכו. מדד המניות של הפיליפינים רשם ירידה של 2.73%.
התשואה השלילית שנרשמה בשבוע זה, הושפעה במיוחד ירידות השערים של יום ב' שהיו תגובה לדוח התעסוקה לחודש מאי שהתקבל בצורה שלילית.
מבחינה סקטוריאלית עולה כי שני הסקטורים, מתוך עשרת הסקטורים הכלולים במדד ה-S&P500, אשר הובילו את המדדים היו חומרי גלם ואנרגיה. אלו רשמו עליות מחירים של 5.3% ו-5.1%, בהתאמה.
מניות הסקטור נהנו מהתייקרות של 3.2% במחיר הנפט הגולמי ובמיוחד בקרב סחורות חקלאיות.
לאור תחזיות ה-IMF וה-OECD לצמיחה ב-2010 וב-2011, ותגובת הכלכלה העולמית למשבר החובות באירופה, בתקופה הנוכחית אנו ממשיכים להעריך כי יש לשמור על השקעות מוטות מחזור כלכלי.
כפי הנראה, סקטור האנרגיה והתעשייה מייצגים בתקופה הנוכחית את יחס הסיכוי\סיכון האטרקטיביים ביותר.
