ריבית בנק ישראל, ריבית חודש יולי.

להלן עיקרי הדברים:

 ההחלטה להותיר את הריבית לחודש יולי ברמה של 1.5% עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמאלית" (1% - 3%) שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתרום להמשך ההתאוששות בפעילות המשק, תוך תמיכה ביציבות הפיננסית.

 קצב עלית הריבית תלוי בסביבת האינפלציה, התבססות הצמיחה במשק הישראלי והעולמי, קצב עליית הריבית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. ברמת הריבית הנוכחית, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.

 האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחורנית נמצאת במגמת ירידה מזה כמה חודשים. מתחילת השנה האינפלציה נמוכה מהתוואי העונתי העקבי עם מרכז תחום היעד לשנת 2010. לפי הערכות בנק ישראל ולפי הערכות החזאים, האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחורנית תמשיך לרדת ובחודשים הקרובים תמצא בסביבות מרכז היעד או אף מתחתיו. לפי צפיות החזאים והצפיות הנגזרות משוק ההון, בעוד שנה, האינפלציה צפויה לשוב ולהיות בחלק העליון של יעד האינפלציה תוך העלאת ריבית מצטברת שבין 1% ל-1.5% במהלך 12 החודשים הבאים.

 לאחר מספר חודשים בהם התקבלו נתונים שתמכו בהערכה שהמשק הישראלי נמצא בקצב צמיחה מהיר יחסית, החודש, יחד עם מספר נתונים חיוביים, התווספו כמה נתונים שליליים המגדילים את אי הודאות לגבי המשך קצב הצמיחה המהיר. העיקריים שביניהם: בפעילות המקומית – נתוני הייצוא ומדד מנהלי הרכש – ובמשק העולמי בעיקר ההתפתחויות באירופה ובארה"ב. מנתונים ראשונים של סקר החברות עולה כי נמשכת ההתרחבות של הפעילות במשק, אם כי מסתמנת האטה מסוימת בעוצמתה, וכן נרשמה חולשה בהזמנות ליצוא לרביע הבא הן בתעשייה והן בענפי השירותים.

הסיבה העיקרית להשארת הריבית ללא שינוי, ברמה של 1.5%, היא מתוך חשש של שהעלאת ריבית נוספת תגרום להתחזקות השקל, דבר שיפגע ביצואנים ויאט את קצב התאוששות המשק. בדיוני הריבית בחודשים שעברו ציינו חברי הנהלת הבנק כי העלאת ריבית בארץ לפני ביצוע מהלך דומה בחו"ל יגדיל את האטרקטיביות של השקל וגורמת בכך להתחזקותו מול המטבעות החשובים בעולם.

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה ב-0.4%, בתוך טווח התחזיות המוקדמות של החזאים, שנעו בין 0.2% ל-0.5%. גם החודש בלט רכיב הדיור, שעלה ב-0.7%, ומתחילת השנה - ב-1.6%. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עומדת על 3%, הגבול העליון של תחום יעד המחירים, ובניכוי השפעת השינויים במיסוי ובהיטלים - על 2.7%. מתחילת השנה עלו המחירים ב-0.4% - שיעור נמוך מאמצע התוואי העונתי המתיישב עם אינפלציה של 2% בשנת 2010 כולה.

תחזיות האינפלציה והריבית : תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הקרובים (יוני 2010 עד מאי 2011) עומדות על 2.6%. ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון ל-12 החודשים הבאים עלו לאחר פרסום מדד מאי, ובשבוע האחרון הן נעות סביב הגבול העליון של יעד המחירים. בממוצע צופים החזאים כי האינפלציה בשלושת החודשים הבאים תסתכם ב-1% - בניכוי עונתיות, עליה זו עקבית עם עמידה בחלק התחתון של תחום יעד האינפלציה, ובשנת 2010 כולה - ב-1.9%, עלייה קלה ביחס לחודש הקודם. להערכתם, האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים צפויה בחודשים הקרובים להמשיך ולרדת לכיוון מרכז היעד. הריבית בעוד שנה צפויה על פי שוק ההון לעמוד על 2.4%, ועל פי החזאים - על 3%. לפי הערכות בנק ישראל המבוססות על שיפוט ועל המודל של בנק ישראל, האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחורנית נמצאת במגמת ירידה ובסוף השנה צפויה להתקרב לגבול התחתון של יעד המחירים ובעוד 12 חודשים להיות בסביבות אמצע תחום היעד. במקביל, לפי המודל, צפויה ריבית בנק ישראל לעלות לרמה ממוצעת של 2.1% ברביע האחרון של השנה ול-2.5% אחוזים בעוד שנה.

הפעילות הריאלית: מהאינדיקאטורים שנוספו החודש עולה תמונה מעורבת לגבי הפעילות. חלקם מצביעים על המשך ההתרחבות בקצב דומה לרבעונים הקודמים, חלקם על התמתנות קצב ההתרחבות, וחלקם על אפשרות להאטה בפעילות. ההערכות בדבר המשך ההתרחבות נתמכות בנתונים ראשונים של סקר החברות לרביע השני; עדכון נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון: שיעור צמיחת התוצר, עודכן ברביע הראשון כלפי מעלה, מ-3.3% ל-3.6%; גידול היצוא, במונחים שנתיים, ברביע הראשון, עודכן לעלייה של 7.4% לעומת ירידה ב-7.3% באומדן הראשון; ובצמיחתו של התוצר העסקי ברביע הראשון בשיעור של 4.8%. ההערכות בדבר התמתנות קצב ההתרחבות נתמכות באינדיקאטורים חודשיים לצריכה הפרטית, המצביעים על המשך הגידול, תוך התמתנות ברביע השני (נתוני אפריל-מאי); במדד המשולב למצב המשק לחודשים אפריל ומאי, שעלו ב 0.1%; ובתקבולי המע"מ ברוטו על הייצור המקומי, שקצב גידולם המשיך להתמתן. חשש להאטה בפעילות עולה מנתוני ההזמנות ליצוא בענפי השירותים והתעשייה לרביע השלישי מתוך נתונים ראשונים לסקר החברות, המצביעים על קיפאון בייצוא; ממדד החיפושים של גוגל, המחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל, שעל פיו ההסתברות להתמתנות הביקושים המשיכה לעלות והגיעה לכדי 80%; מירידה חדה במדד מנהלי הרכש; ומירידה במדד אמון הצרכנים של "גלובס".

שוק העבודה והשכר: שילוב של האינדיקאטורים השונים שהתקבלו החודש מצביע על האטה בקצב ההתאוששות של שוק העבודה ברביע הראשון. ממצאי סקר כוח האדם לרביע הראשון מצביעים על ירידה נוספת של האבטלה, זה הרביע השלישי ברציפות, ל-7.2%. אך שיעורה של הירידה היה מתון ביחס לשני הרביעים הקודמים, והיא התבססה על ירידה בשיעור ההשתתפות ולא על עלייה בתעסוקה. השכר הריאלי והנומינלי עלו בחודשים ינואר עד מארס ביחס לשלושת החודשים הקודמים, בשיעור שנתי של 5.2% ו-6.8% בהתאמה, באותה תקופה עלה מספר משרות השכיר ב-3.1% במונחים שנתיים.

הממשלה: הגירעון המקומי הסתכם מתחילת השנה ועד חודש מאי ב-3.3 מיליארדי ש"ח, לעומת 8.2 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון בתקופה זו היה נמוך ב-1.7 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי המתיישב עם התקציב, סטייה שנבעה בעיקר מהכנסות גבוהות ב-1.4 מיליארדי ש"ח מאשר בתחזית בתקציב. לפיכך צפוי הגירעון בשנת 2010 להיות בסביבת 4% תמ"ג.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטארי האחרון, שהתקיים ב-23/5/10, ועד 27/6/10 נחלש השקל מול הדולר ב-1.1%, והתחזק מול האירו ב-0.4%; זאת בעוד שמרבית המטבעות בעולם התחזקו בשיעורים ניכרים הן מול הדולר והן מול האירו. במונחים של שער החליפין הנומינלי האפקטיבי נחלש השקל בשיעור של 1.2% - תוצאת היחלשותו גם מול מטבעות אחרים המרכיבים את השער האפקטיבי.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטארי האחרון, שהתקיים, כאמור, ב-23/5/10, ועד 27/6/10 ירדו מדדי המניות ת"א 25 ות"א 100 ב-1.4% וב-0.8%, בהתאמה; זאת על אף העלייה שנרשמה באותה תקופה בשוקי מניות רבים בעולם. האג"ח הממשלתיות בישראל אופיינו החודש בירידת תשואות לאורך שני העקומים (הצמוד והלא צמוד), בעיקר בטווחים הקצרים. המרווח בין האג"ח הלא-צמודות ל-10 שנים של ממשלות ישראל וארה"ב הצטמצם החודש, והוא עומד על 147 נקודות בסיס, עקב ירידת תשואות חדה יותר בישראל. המק"ם מוסיף לעורר עניין בקרב משקיעים זרים, אולם במאי היקף הצבירות שלהם במק"ם היה נמוך משמעותית מאשר באפריל. מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 רשמו, בסיכומה של התקופה, עליות של כ-2.2% בתל-בונד 20 וכ-1.8% בהתאמה. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווחי ה-CDS, ירדה החודש מעט, בדומה למגמה של פרמיות הסיכון בעולם, והיא עומדת על כ-115 נ"ב.

כמות הכסף: המצרף המוניטארי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ירד במאי ב-0.2%, לאחר עלייה של 2.2% באפריל, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-12.2%. המצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) ירד במאי ב-0.2% לעומת עלייה של 1.3% באפריל, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-4.2%.

ההתפתחויות בשוק האשראי: יתרת האשראי למגזר העסקי עלתה בחודש אפריל ב-0.7%, ל-740 מיליארדי ש"ח, לאחר ירידה של 0.5% בחודש מארס. מזה - האשראי מהבנקים עמד באפריל על 392 מיליארדי ש"ח, עלייה של 1.1% לעומת מארס. באפריל התרחב האשראי החוץ-בנקאי בישראל ב-1.4% ל-220 מיליארדי ש"ח, לעומת ירידה של 0.5% במארס.

שוק הדיור: סקר מחירי דירות בבעלות הדיירים מלמד שבמארס התמתן קצב עליית המחירים. בהסתכלות 12 חודשים אחורה עלו מחירי הדירות עד מארס ב-21 אחוזים. מתחילת השנה חלה ירידה מתמשכת בהיצע הדירות החדשות למכירה, בהמשך למגמה ארוכת הטווח. עם זאת, מספר הדירות שהוחל בבנייתן ב-12 החודשים האחרונים גבוה בכ-6 אחוזים לעומת 12 החודשים שלפני כן.

המשק העולמי: ההתאוששות העולמית נמשכת. ברביע הראשון של 2010 הואצה הצמיחה, על רקע ההתפתחויות החיוביות במחזור המלאים, המשך השפעת תוכניות הסיוע הפיסקאליות וההרחבה המוניטארית המתמשכת. התאוששות מסוימת נרשמת גם בביקושים הפרטיים. עם זאת עלתה רמת חוסר הודאות לגבי התמדת הצמיחה ועוצמתה וגברו ההערכות בדבר האטה של קצב הצמיחה במחצית השנייה של 2010, בעיקר על רקע התפוגגות ההשפעות החיוביות של פעילות הממשלות וההאטה הצפויה באירופה. במרבית המשקים ההרחבות הפיסקאליות קרובות למיצוי, ובאירופה אף הוכנסו תוכניות קיצוצים. חששות המשקיעים לנוכח החוב והגירעונות הגדולים במדינות רבות ולגבי יציבות מערכת הבנקאות באירופה מותירים מידה רבה של אי-וודאות בשווקים. האינפלציה והציפיות לאינפלציה נותרו מרוסנות, בעיקר על רקע החולשה הנמשכת בשוק העבודה ופער התוצר הגבוה. על רקע זה, של האטה באירופה וסימנים לאיבוד מומנטום בארה"ב ובצירוף האינפלציה הנמוכה, בנקים מרכזיים רבים במדינות המובילות נמנעים לעת עתה מהעלאות ריבית.