המסע הארוך לפרישה בכבוד.בעבר פנסיה הייתה סך הכול הטבה של מקום עבודה, לפעמים מכוח הסכם קיבוצי ולפעמים הסכם בין מעביד לעובד שקיבל תמריץ באמצעות הטבת מס מהמדינה.
דן דוברי | 12.07.2010
תגיות : יועצי פנסיה, יועצי גמל, פנסיה, פרישה, דן דוברי.
המטרה הסופית לכל מי שעורך תוכנית פנסיה צוברת כספים - DC נשארת זהה כפי שהייתה לפני 150 שנה במהלך המהפכה התעשייתית (כשהגיעה לעולם תוכנית הפנסיה הצוברת זכויות - DB), והיא לממן לאזרחים את המשך החיים אחרי הפרישה כדי שיוכלו לקיים את עצמם לפחות בכבוד במהלך כל ימי החיים שנשארו להם.
המטרה נותרה זהה אך היו שינויים משמעותיים ביותר בתהליך, במציאות השוק ובמסע. וזה עדיין משתנה.
בעבר פנסיה הייתה סך הכול הטבה של מקום עבודה, לפעמים מכוח הסכם קיבוצי ולפעמים הסכם בין מעביד לעובד שקיבל תמריץ באמצעות הטבת מס מהמדינה. חבר הנאמנים של תוכניות הפנסיה לא הבינו כמה התפקיד שלהם חשוב ורכשו בעיקר אגרות חוב של המדינה שהיו נדיבות מאוד ולא היה סיכוי כמעט להשיג תשואה גבוהה יותר בשוק חופשי (למרות שפה ושם היו כאלה שטענו אחרת). אם נוצרה בעיה במימון מטרות הקרן, הפיתרון היה ע"י הגדלת ההפרשות של העמיתים והמעבידים או שינויים קלים בהטבות עצמן.
כאשר מביטים על אירופה ורואים את תוכניות הפנסיה של החברות המובילות (כמעת כולם כבר סגורות בפני עמיתים חדשים) זה נראה כמו קרנות פנסיה שמנהלות את החברות ולא להפך (ראה דוגמא של British Airlines). הנאמנים של תוכניות אילו חייבים להיות ערניים הרבה יותר מאשר בעבר ולהם אחריות ענקית בכל החלטה שמתקבלת וההשלכות שלה על העמיתים.
אנו חייבים לזכור שלא מדובר בנושא משני שניתן להתעלם ממנו, החשיבות של היערכות נכונה וניהול אחראי של תוכניות חסכון ארוך טווח היא בעצם עבור העתיד של כל אזרחי המדינה, שחייבים עם כסף זה לחיות חיים ארוכים יותר מאשר אי פעם בהיסטוריה של העולם (המתועד) ואין לנו את הלוקסוס של מתן ייעוץ גרוע או ניהול ניסיוני וכושל מכיוון שמאחורי כל שם ביומן העמיתים שלנו עומדת משפחה עם חלומות, ציפיות וצרכים שהולכים להתנפץ בגלל חוסר ניסיון ומחסור בידע תהליכים ומיומנויות.
אנו חייבים להגיב מייד, כל אדם אחראי חייב לראות את התמונה הברורה הניצבת מול עינינו. אזרחי העולם ומדינת ישראל בפרט חייבים עזרה, אך רק עזרה מקצועית ואחראית שתוביל אותם לפרישה בכבוד שתדרוש יעילות מקצועית ומוצרים שקופים הגיוניים ויעילים.
שאלת הייעוץ הפנסיוני
בעבר שאלת הייעוץ היה משני, סוכני ביטוח ויועצי השקעות לא עסקו בפרישה של העובדים, או עסקו בפרישה בשוליים של השוק. הם עסקו בעיקר בביטוח חיים ועודפי מזומנים, כהשלמה לצבירת הנכסים העיקרית (הפנסיונית). קרנות פנסיה וקופות גמל הופצו ע"י מקומות העבודה בהסדרים ענפיים ומאחורי כל סוגי מוצרי החיסכון ארוך הטווח לרבות ביטוח מנהלים עמד אג"ח מדינה בתנאים מיוחדים.
אך המדינה הבינה עם הזמן שהיא לא יכולה להרשות לעצמה להנפיק אגרות אילה ללא הגבלה בתנאים שלא היה להם הגיון כלכלי ואזרחי מדינת ישראל כמו אזרחי העולם המערבי הושפעו מהתפתחויות משמעותיות ברפואה שהאריכה ועדיין מאריכה את החיים שלהם בשנה וחצי כל חמש שנים ומי שמגיע לגיל הפרישה המסורתית צריך לתכנן לעוד כמעט 30 שנים נוספות!
מדינת ישראל הלכה בעקבות העולם הרחב והפסיקה את הקרנות הישנות עם התנאים המיוחדים והעבירה את כל אזרחיה לצבור לעתידם בשוק החופשי, מכרה את קרנות הפנסיה הצוברות לשוק החופשי והכריחה את הבנקים למכור את נכסי הצבירה שלהם ולהיות מעורבים בשוק המרתק והחשוב הזה כיועצים אובייקטיבים למען הלקוחות.
בעקבות זאת נוצרה מציאות שוק חדשה, מציאות שבה חברות יצרניות אחראיות לתוצאות ההשקעות לטווח ארוך וערוצי ההפצה, שלהם השפעה משמעותית על הצרכנים, אחריות על ייעוץ והכוונת לקוחות לבנייה של תיק נכסים שיוכל להוביל את הצרכן למטרה הקדושה של פרישה בכבוד.
וכאן לכולנו אחריות, לוודא שאנו עושים את העבודה הטובה ביותר עבור לקוחותינו ולא רק עבור עצמנו. בעולם ניסו מודל עבודה של משווק מול יועץ, אך השיטה לא הוכיחה את עצמה והעולם עובר לחובת נאמנות של יצרנים ויועצים כלפי צרכנים, יחד עם זה השוק מכריח את אלא שעוסקים במלאכה לעשות עליית כתה מקצועית וללמוד מקצוע מורכב שבו העוסק חייב להבין בניהול סיכונים (לרבות סיכוני השקעה) השקעות והקצאת נכסים מותאם לפרופיל סיכון, מיסוי ועוד.
שאלת הקצאת הנכסים
השלב הראשון של ניהול חיסכון ארוך טווח הוא קביעת אסטרטגיה לניהול נכסי לקוחות. באופן מסורתי בעולם המדיניות להקצאת הנכסים נקבעת בהתייחס לאופי של החיסכון ארוך טווח וזוהי השקעה שבה חייבים חשיפה לנכסי צמיחה (מניות).
מדיניות זו שלא קשורה להתחייבויות של כל חברי הקרן (לפרוש עם הכסף) יוצרת חשיפה לתנודתיות בטווח הקצר. זוהי בהחלט בעיה במיוחד בתקופה הקרובה שבו מומחים חוזים עשור של חוסר יציבות ותנודתיות בשווקים בעולם.
המדיניות של הקצאת נכסים לקרן שבה הנאמנים והיועצים חייבים להתאים את נכסי הקרן לפרופיל הסיכון של האדם הבודד ולהתאים לו הכי קרוב שניתן את התערובת הנכונה בין נכסי צמיחה (מניות) ונכסי שמירה (אג"ח) היא המגמה שמקבלת תנופה בעולם (חוק הQDIA בארה"ב).
מדיניות זו בהחלט הגיונית אך מייצרת בעיה נוספת שבה נשאלת השאלה איך באמת קובעים מה ההקצאה הנכונה לכל גיל ואחרי שיש הקצאה איך מתאימים לה מוצר.
לצורך זה נולדו בעולם חברות מקצועיות (שמגובות במחקר אקדמי רחב) המתמחות רק בשאלות אלה ומספקות ליצרנים ערוצי ההפצה ומערכות תמיכה לקביעת פרופיל סיכון, הקצאת נכסים שמשתנה עם שינויי החיים (קרנות מעגל החיים או מדיניות השקעות מותאמת למעגל החיים) וכמובן התאמת מוצרים שמנוהלים באופן אחראי ונכון לכל הקצאה.
תחום זה נמצא אומנם בחיתוליו אך זוהי בהחלט מגמה משמעותית שחייבים להיות ערניים כלפיה ולהתייחס אליה ברצינות יתר.
שאלת המנהלים – מתי להעסיק ומתי לפטר
כל המחקרים שנעשו בעולם מראים חד משמעית שהקצאת נכסים (asset allocation) היא הגורם המשמעותי ביותר בתשואה.
ולמרות זאת הנאמנים של הקרנות משקיעים הרבה זמן ומשאבים בבחירת מנהלים אקטיביים. אין ספק שבחירת מנהל היא חשובה וצריך להשקיע זמן ומשאבים בבחירת המנהל, אך מחקרים רבים מצביעים על כך שבתהליך העסקת ופיטורי מנהלים היה חוסר יעילות מצד הנאמנים.
ממחקרים שפורסמו על ידי UBS שמו לב שמנהלים שפוטרו הצליחו להביא תוצאות טובות יותר מאשר אילו שהגיעו במקומם (ז"א מנהלים שהביאו תוצאות לא טובות במהלך זמן שגרם לנאמנים לפטר אותם הצליחו בשנתיים לאחר מכן להביא תוצאות טובות יותר מאשר אילו שהחליפו אותם). עוד מסקנה שיצאה מהמחקר היא שהעסקת מנהלים שהצליחו להביא תוצאות טובות יצר מציאות שבה הקרן נחשפה לסיכוני יתר בפיזור סיכונים שהוא חשוב בחסכון ארוך טווח, בפרט בשוק שבו יש סכנה לתנודתיות יתר.
אי לכך חייבים להבין שבחירת מנהל הוא גם מבחן איכותי וגם כמותי, וכדאי לשים לב בבחירה לדברים כדלהלן:
-
לקחת בחשבון תוצאות עבר של המנהל אך גם לבצע אנליזה להגיון בתהליך קבלת ההחלטות שלו כאשר הוא סטה ממטרות הקרן במטרה לייצר פוטנציאל עתידי.
-
להשוות את המנהל למנהלים פוטנציאלים אחרים ולוודא שיש רווח פיזור סיכונים אמיתי כנגד פיזור הניהול במבנה רב מנהלים. (Multi manager strategy).
-
אנליזה של סגנון המנהל והאם הוא מתאים למדיניות הכוללת של הקרן.
מאמר זה בחלקו הגדול נלקח במאמר שפורסם ע"י UBS "a long term perspective on pension fund investments " לאנשי מקצוע בלבד והוא חלק א' מתוך 2 חלקים.
כתבות נוספות בנושא פנסיה:
כתבות וידאו בנושא פנסיה:
| 
