ריבית בנק ישראל
תגיות : מדד המחירים לצרכן, אבטלה, ריבית בנק ישראל, בנק ישראל.
לקראת הכרזת הריבית בישראל לחודש אוקטובר 2009.
באדיבות רון אייכל כלכלן ואסטרטג ראשי מיטב בית השקעות 22.09.2009
עיקרי הדברים:
ריבית בנק ישראל לחדש ספטמבר הועלתה ל-0.75%. לדעת הבנק, ריבית ברמה של 0.5% אינה מתאימה לרמת הפעילות המשקית, כמו גם לחשש האינפלציוני.
לפיכך, הכיוון הכללי הוא להעלאת הריבית.
במקביל להעלאה, התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, בחודש האחרון, תמכה ביצואנים ומנעה יסוף של השקל כנגד הדולר בשיעור דומה להתפתחות בשוק האירו-דולר.
הייסוף בשער שקל כנגד הדולר בחודש האחרון ומדד המחירים לאוגוסט שלא הפתיע לרעה מחזקים את ההערכה כי הריבית לחודש אוקטובר תישאר ללא שינוי. עם זאת, הסיכוי להעלאה נוספת של 25 נ"ב הוא גבוה למדי.
לאחר 5 חודשים (מאפריל עד אוגוסט, כולל) שבהם נותרה הריבית המוניטרית של בנק ישראל ברמת שפל של 0.5%, בהחלטת הריבית לחודש ספטמבר הוחלט על העלאתה ב-25 נ"ב לכדי 0.75%.
בין היתר, בפרוטוקול הישיבה המוניטרית נכתב כי ההחלטה להעלות את הריבית "מאזנת בין הצורך להחזיר את קצב האינפלציה לתוך תחום היעד לבין הצורך להמשיך ולתמוך בהתאוששות הפעילות המשקית".
אם כך, לאור העובדה, כי רמת הריבית במשק היא מאוד נמוכה והאינפלציה ניצבת בגבול העליון של יעד יציבות המחירים, ניתן להסיק כי זו צפויה לעלות ברבעים הבאים (אנו מניחים כי ריבית הבנק תגיע לכדי 2.5% בסוף 2010). זאת, במיוחד לאור האינדיקטורים המעודדים לפעילות הכלכלית המתפרסמים, הן בעולם ובמיוחד בישראל, בחודשים האחרונים.
במבט להחלטת הריבית לחודש אוקטובר הגורמים אשר תומכים בהעלאת ריבית הם:
(1) סביבת אינפלציה גבוהה. ישנן סיבות טובות להניח כי בשנת 2009 יחטיא בנק ישראל את יעד האינפלציה. גם אם ננכה את ההשפעה החד-פעמית של הגזירות הכלכליות על האינפלציה, עדיין ככל הנראה בשנת 2009 בנק ישראל יחרוג מיעד האינפלציה.
כך, בהתחשב בשנים 2007 ו-2008 בהם האינפלציה הייתה גבוהה מהיעד, החטאה נוספת, שלישית ברציפות, עלולה לסכן את אמינותו של בנק ישראל בעיני המשקיעים.
יתר על כן, חריגה אינפלציונית עלולה להביא ללחצים לעליות בשכר בשנת 2010, שלהן תהיה השפעה אינפלציונית גם כן.
(2) פעילות ערה בתחום הדיור (כחלק מ - מדד המחירים לצרכן) הביאה לכדי התייקרות של כ-12% בסעיף ב-12 החודשים האחרונים. לסעיף זה הייתה ההשפעה המכרעת על המחירים לצרכן. כך, באמצעות העלאת הריבית ינסה בנק ישראל לצנן את הפעילות הענף ולייצב את מחירי השכירות.
(3) גידול מהיר בכמות הכסף מאיים, גם הוא, על יציבות המחירים. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה התרחבות של יותר מ-63% ב-M1. עלייה מהירה זו עלולה ליצור לחצים אינפלציוניים, כבר השנה ובמיוחד בשנת 2010. כל זאת, כאשר הפעילות הריאלית מתגברת.
(4) הריבית לטווח קצר, במונחים ריאליים היא שלילית. לפיכך, זו תומכת בפעילות הכלכלית, דבר חיובי לכשעצמו, אך במקביל גם מסכנת את יציבות המחירים.
(5) הפעילות הריאלית החלה להתחזק ברבע השני של השנה שבו המשק צמח בשיעור של 1% (במונחים שנתיים). יתר על כן, המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה ביולי, שהוא החודש הראשון של הרבע השלישי, בשיעור של 1.2%, המצביע על כך שגם ברבע השלישי של השנה צפוי המשק להתרחב.
(6) המדיניות הפיסקלית המרחיבה מאוד, עלולה גם היא לסכן את הסביבה האינפלציונית בישראל.
מנגד, ישנם מספר גורמים אשר עדיין תומכים בהותרת הריבית, החודש, על כנה והם:
(1) הסביבה האינפלציונית לא מאיימת. אמנם, מדד המחירים לצרכן עלה ב-12 החודשים האחרונים בשיעור של 3.5%, אך אם ננכה את השפעה הגזירות הכלכליות על המדד, נחזור לרמה הנמוכה מ-3%. במבט קדימה, שוק ההון צופה לאינפלציה הנמוכה מ-3% בשנתיים הקרובות (בכל אחת מהן). גם החזאים צופים לאינפלציה בתוך היעד, ל-2.3%, ב-12 החודשים הקרובים. כלומר, השוק מאמין כי בנק ישראל ישמור על יציבות המחירים. יתר על כן, פער התוצר הוא גדול מאוד ולפיכך, בולם התייקרויות במשק.
(2) שיעור האבטלה גבוה ועלול להמשיך ולעלות, מפאת הפעילות הכלכלית החלשה אשר אינה מספקת, לעת עתה, מקומות תעסוקה. עליית ריבית, עלולה לבלום את הפעילות המשקית ולהחריף את מצבו של שוק העבודה.
(3) העלאת ריבית היא מנוגדת, בבסיסה, למדיניות ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח. אמנם בנק ישראל שינה את פונקצית התגובה שלו בכל האמור לרכישות המט"ח, אך עדיין הוא פועל לשמירה על שער חליפין "סביר" ליצואנים.
יתר על כן, עלייה בפער הריבית ישראל-ארה"ב הנגרמת כתוצאה מהעלאת ריבית בישראל, כאשר מנגד הריבית המוניטרית בארה"ב נותרת ללא שינוי, עלולה להביא להתגברות של זרמי המט"ח לישראל, ובכך להקשות על בנק ישראל לשמור על שער החליפין.
(4) אי-ודאות כלכלית. גם אם נראו סימני צמיחה בישראל, זו עדיין שברירית ואינה נתמכה בשותפות הסחר של ישראל על כן, לא ניתן לומר בוודאות כי המשבר המקומי וגם הגלובלי חלפו.
(5) הבנקים המרכזיים ברחבי העולם צפויים לשמור על גישה תומכת שוק. כך, המדיניות המוניטרית ברחבי העולם, ובמיוחד בארה"ב, אנגליה וגוש האירו, צפויה להישאר מרחיבה עוד תקופה ארוכה. על כן, העלאת ריבית בישראל, כאשר בעולם אין שינוי, תביא להתחזקות השקל כנגד הדולר, ובכך תפגע ביצוא.
לבנק ישראל ברור כי רמת הריבית הנוכחית במשק איננה מתאימה לטווח הארוך, וככל הנראה גם לסביבת הפעילות הנוכחית. לפיכך, העלאתה הפכה מתבקשת. עם זאת, קצב ההעלאות או העצמה יקבעו בכל מועד בהתאם להתפתחויות הכלכליות ובמיוחד לאור מידת החשש של בנק ישראל מהאינפלציה.
אם כן, מאוד ייתכן כי לאור העובדה שמדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה בהתאם לציפיות וחל במהלך החודש ייסוף של השקל כנגד הדולר, הפעם יבחרו בבנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי.
על כן, אנו צופים כי בשבוע הבא תיוותר הריבית המוניטרית ברמה של 0.75%. עם זאת, חשוב לציין כי הגורמים להחלטה אינם חד משמעיים, לכן הסיכוי להעלאה ב-25 נ"ב הוא גבוה למדי.
מסמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשל
כתבה זו ואינפורמציה נוספת על תעשיית שוק ההון ניתן למצוא באתר האינטרנט של מיטב בית השקעות.
|