באדיבות מיטב בית השקעות  04.12.2009 

תגיות : תשואות קרנות נאמנות, קרנות נאמנות, קרן נאמנות, מדד המחירים לצרכן, ריבית בנק ישראל . 

המשך הכתבה ...

טבלה מספר 4: 10 הקרנות הטובות ביותר ינואר-נובמבר 2009

טבלה מספר 5: 10 הקרנות הגרועות ביותר בינואר-נובמבר 2009

      טבלה מס' 6- מדדי הקרנות הבולטים ינואר-נובמבר (ע"פ כותרת משנית)

נספח א' 

חודש ינואר התאפיין בירידות שערים בשוקי העולם על רקע עדכון תחזית הצמיחה לעולם ע"י קרן המטבע העולמית, והחשש הגובר לאיתנות המערכת הפיננסית בארה"ב. בישראל, לעומת זאת, עם פרסום הידיעות על תוצאות הקידוח באתר "תמר 1" החלו מדדי המניות לעלות, תוך התעלמות מוחלטת מהנעשה בשוקי עולם. באג"ח הממשלתיות והקונצרניות נרשמו עליות נאות. נתונים נוספים במהלך החודש: מדד המחירים לצרכן לדצמבר 2008 הפתיע וירד רק ב-0.1% ונגיד בנק ישראל הפתיע והוריד את ריבית הבנק ב-0.75% לרמתה הנמוכה ביותר, 1% בלבד. 

חודש פברואר, שהוביל בסופו של דבר את מדדי המניות בארה"ב לרמות שפל של יותר מעשור שנים, התאפיין בתנודתיות גבוהה ובשונות גוברת בין המדדים השונים. בארה"ב בלטו לרעה נתוני הצמיחה של המשק האמריקאי לרבעון האחרון של 2008 שהצביעו על התכווצות חריגה של 6.2% (במונחים שנתיים) .בארץ הודיע נגיד בנק ישראל על התערבות בשוק האג"ח הממשלתי, מה שהוביל לעליות נאות באפיקי האג"ח השונים ,כולל האג"חים הקונצרניים.  

מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר פורסם וירד בצורה לא מפתיעה ב-0.5%, ובסוף החודש, הוריד הבנק המרכזי בישראל את הריבית במשק ב-0.25% עד לרמה של 0.75% בלבד. 

חודש מארס, התאפיין במגמה הפוכה לזו שאפיינה את תחילת שנת 2009 ,כאשר המדדים המובילים בעולם ובישראל עלו בצורה חדה. בחודש זה נחשפו עוד 2 תכניות של הממשל האמריקאי, שמטרתן זריקת עידוד למשק האמריקאי באמצעות הזרמות כספים, התערבות בשוק האג"ח האמריקאי ורכישת נכסים רעילים מהבנקים.

בישראל, הודיע בנק ישראל על כוונתו להמשיך ולהגביר את התערבותו בשוק האג"ח הממשלתי, דבר שהוביל לעליות נאות לאורך כל אפיקי האג"ח, הממשלתיים והקונצרנים. מדד חודש פברואר לא הפתיע וירד ב-0.1%, דבר שאפשר לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית במשק ב-0.25% לרמת שפל חסרת תקדים של 0.5%. 

חודש אפריל, בלט בעליות מרשימות במדדי המניות המרכזיים בישראל ובעולם על רקע מס' אינדקטוריים חיוביים שפורסמו בארה"ב ועונת הדו"חות שהחלה והייתה מעל ציפיות החזאים.

בישראל, המדד המשולב של בנק ישראל ומדד מלניק הצביעו עדין על חולשת השוק הריאלי על רקע עלייה גבוהה מעל הצפוי במדד המחירים לצרכן לחודש מארס שעלה ב-0.5%. הנגיד הותיר את ריבית בנק ישראל על 0.5%.

בעולם, קרן המטבע העולמית עדכנה את תחזיותיה כלפי מטה, אך מרבית עיני העולם מופנות לדו"ח מאזני הלחץ של 19 הבנקים הגדולים בארה"ב שצפוי להתפרסם בשבוע הראשון של חודש מאי. 

חודש מאי, סיים במגמה חיובית בשוקי המניות בישראל ובעולם תוך שונות בין המדדים השונים. לעומת זאת, שוק אגרות החוב הממשלתיות (השקלי והמדדי) סבל ממימושים וירידות שערים ניכרות. בישראל, הסיפור המרכזי היה אישור הצעת התקציב לשנת 2009-10 ע"י הממשלה והטלת גזירות כלכליות חדשות. בארה"ב, העיניים היו נשואות לפרסום תוצאות מאזני הלחץ לבנקים הגדולים שהיו בהתאם לציפיות.

מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה ב-1% ונגיד בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה – 0.5%. הדולר, שבשליש הראשון של השנה התחזק אל מול השקל, ירד לראשונה מתחילת השנה אל מתחת לרמת 4 שקלים, כהמשך ישיר להיחלשותו בעולם. 

חודש יוני, התאפיין במגמה מעורבת תוך נטייה לעליות שערים קלות בעולם ומימושים קלים במדדים המרכזיים בישראל (ת"א 25 ות"א 100) והמשך עליות במניות השורה השנייה והשלישית.

מדד חודש מאי שעלה ב-0.4% והחלטת ריבית בנק ישראל להותיר את הריבית על 0.5% עמדו בהתאם לציפיות.

בנק ישראל פרסם את נתוני המשק הישראלי לרבעון הראשון שהראו המשך עלייה באבטלה (7.6%), ירידה בתוצר (-3.9%) וירידה במדד המשולב (-3.8%). בארה"ב פורסמו נתונים מעורבים :

עלייה באבטלה, המשך ירידה בתוצר ואי-בהירות בנוגע לתחושת הצרכן האמריקאי לאחר ירידה מפתיע במדד בטחון הצרכנים. אגרות החוב, הן הממשלתיות והקונצרניות, התאפיינו במגמה חיובית בישראל ובעולם. 
  

חודש יולי, סגר במגמה חיובית חזקה בשוקי המניות בישראל ובעולם על רקע אינדקטוריים חיוביים רבים שפורסמו, בין השאר: עלייה במדד ה-ISM היצרני ובהזמנות ממפעלים, עלייה במדד בטחון הצרכנים לצד ירידה מעל הצפוי במדד אמון הצרכנים של מישיגן , נתוני נדל"ן חזקים המסמנים עלייה במכירות בתים קיימים וחדשים והתמתנות בקצב ירידת המחירים וירידה של 1% בתוצר במקומי גולמי (GDP) ברבעון השני של השנה לאחר ירידה של 6.4% ברבעון הראשון.

דו"ח התעסוקה מנגד שהיה חלש לא הצליח להפסיק את חגיגת העליות בשוק המניות. 

בישראל, מדד המחירים לצרכן לחודש יוני הפתיע לרעה ועלה ב-0.9% אך דבר זה לא הפריע לנגיד בנק ישראל להותיר את הריבית במשק ללא שינוי על רמה של 0.5%. במקום זאת מתעד הבנק המרכזי להפסיק התערבותו במסחר דרך רכישות אג"ח ממשלתי.

הדולר המשיך להיחלש מול המטבעות העולמיים ובכלל זה השקל הישראלי תוך שהוא מגיע לרמה נמוכה מזו שפתח את שנת 2009. 

חודש אוגוסט, סגר ,כאמור, במגמה מעורבת תוך נטייה לעליות שערים: מדדי המניות בחו"ל בלטו בעליות בעוד מדדי המניות המקומיים נסחרו במגמה מעורבת.

בישראל, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הודיע על העלאת הריבית במשק לאחר 5 חודשים רצופים שהייתה ללא שינוי, לרמה של 0.75% שבאה על רקע עלייה גבוהה נוספת במדד המחירים לצרכן לחודש יולי בשיעור של 1.1%.

מס' נתונים חיוביים פורסמו בעבור המשק הישראלי: נתוני צמיחה מפתיעים של הרבעון ה-2 שהצביעו על עלייה של 1% מהרבעון ה-1 (במונחים שנתיים), המדד המשולב למשק הישראלי שעלה ב-1.2%, העלייה הגבוהה ביותר בשנה וחצי האחרונים וכן שיפור בנתוני הייצור התעשייתי והייצוא לחו"ל. מנגד, נתון פחות טוב הראה כי האבטלה בישראל מטפסת לשיעור של 8%.

בחו"ל, אינדקטוריים חיוביים רבים לצד מספר נתונים פחות טובים, גרמו למדדי המניות לעלות ולרשום מחירי שיא שנתיים. בין האינדקטוריים החיוביים ניתן לציין: עלייה במדד ה-ISM היצרני, שיפור בהזמנות ממפעלים, עלייה ברמת בטחון הצרכנים, ירידה מפתיעה בשיעור האבטלה, תנופה בענף הנדל"ן ועדכון נתוני הצמיחה של ארה"ב לירידה של 1% ברבעון ה-2, גבוה מעל ההערכות המוקדמות. בין הנתונים השליליים ניתן לציין: ירידה במכירות הקמעונאיות לראשונה מזה 3 חודשים וירידה במדד אמון הצרכנים של מישיגן.

בנוסף, הפד האמריקאי השאיר כצפוי את הריבית על כנה בעוד מדד המחירים לצרכן בארה"ב נשאר גם הוא ללא שינוי. 

חודש ספטמבר היה חודש חיובי מובהק על אף החששות המוקדמים שניבאו את "ספטמבר השחור".

בישראל, המדדים המובילים רשמו עליות שערים נאות (וירידות נרשמו במניות הנדל"ן והיתר – על רקע אפקט אפריקה) וגם בארה"ב ובאירופה נרשמו עליות שערים מרשימות שהובילו את חלקן לרשום רמות שיא שנתיות.

בארה"ב התפרסמו שוב נתונים מעורבים כאשר מבין החיוביים שבהם ניתן לציין את מדד ה-ISM (מדד מנהלי הרכש של מגזר היצור) שהמשיך לעלות, מחירי הדירות  (מדד קייס-שילר) שהתייצבו, ועלייה מפתיעה בנתוני המכירות הקמעונאיות.

מנגד, מספר לא מועט של אינדקטוריים שליליים מעלה שוב חששות ושאלות לאיזה כיוון השוק הולך: מכירות הבתים הקיימים והחדשים היו נמוכים מהצפוי, דו"ח התעסוקה היה חלש והצביע על עלייה בשיעור האבטלה לרמת של 9.8% ומדד בטחון הצרכנים הפתיע לרעה והצביע על ירידה. 

נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט בארה"ב ובישראל היו בהתאם להערכות השוק המוקדמות (בארה"ב עלייה של 0.4% ובישראל עלייה של 0.5%) ובהתאם לכך החלטות הריבית הצביעו על אי-שינוי ברמתן. 

חודש אוקטובר התאפיין בתנודתיות גבוהה על רקע ירידות השערים החדות בשוקי המניות בחו"ל שנרשמו ביומו האחרון של החודש. נתונים מעורבים על הכלכלה האמריקאית טלטלו את השוק מעליות לירידות ולהפך במהלך החודש: במגזר הנדל"ן מחירי הדירות המשיכו לעלות בעוד קצב המכירות נעצר במקצת. נתוני הצריכה הפרטית והמכירות הקמעונאיות היו נמוכות ומאכזבות בעוד מדד בטחון הצרכנים המשיך לרדת על אף עלייה שנרשמה במדד אמון הצרכנים של מישיגן. מנגד, נתוני התמ"ג לרבעון ה-3 הצביעו על צמיחה מרשימה של כ-3.5% ומדד האינדקטוריים המובילים המשיך לטפס. 

בישראל, מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר הפתיע וירד ב-0.3% ובהתאם לכך הותיר נגיד בנק ישראל את הריבית על ללא שינוי (0.75%). נתונים מאקרו-כלכליים חיוביים נוספים תמכו בהמשך העליות בשוק המניות בישראל: המדד המשולב של בנק ישראל עלה ב-1.2% ותחזית מעודכנת שלו העריכה כי הצמיחה תעמוד בשנת 2010 על 2.5%.

עוד בכותרות בישראל – עסקת הענק שבה ירכוש אלוביץ' (באמצעות סמייל תקשורת 012) את השליטה בחברת התקשורת בזק והסכם מתגבש על הסדרי-חוב בין חברת אפריקה למחזיקי האג"ח שלה.

הדולר המשיך במגמת היחלשות בעולם ובישראל ומחירי הסחורות האמירו לגבהים חדשים. 

חודש נובמבר שוב התאפיין במגמה חיובית, כדוגמת החודשים הקודמים. אפקט דובאי היה קצר ולא נתן לשוק המניות לשנות מגמה. הנתונים המאקרו-כלכליים המשיכו להיות מעורבים לצד סיום עונת הדו"חות הכספיים בישראל ובארה"ב שהראתה שיפור ניכר ברווחיות החברות אף מעל התחזיות המוקדמות.

מדד המחירים לצרכן בישראל עלה בהתאם לתחזית בשיעור של כ-0.2% ואילו בארה"ב עלה המדד ב-0.3%, מעל הציפיות. ריבית הפד נותרה על כנה ותישאר שם עוד תקופה ארוכה לדברי פרוטוקול הפד, בעוד בישראל היא הועלתה ב-0.25% לרמה של 1.0%.

הצמיחה בארה"ב לרבעון ה-3 עודכנה כלפי מטה ל-2.8% ואילו בישראל האומדן הראשוני עונד על 2.2%.

המדד המשולב של בנק ישראל ומדד מלניק הצביעו על המשך שיפור הנתונים המאקרו-כלכליים, בין השאר בצריכה הפרטית וביצוא סחורות.  

כתבה זו ואינפורמציה נוספת על תעשיית קרנות הנאמנות ועל שוק ההון ניתן למצוא באתר האינטרנט של מיטב בית השקעות. 
 
מקרא חשיפות

הערות:

1. כל התשואות הינן נומינליות אלא אם כן צוין אחרת.
2. קרנות המיועדות לתושבי חוץ לא נלקחו בחשבון בטבלאות הקרנות הטובות והגרועות.
3. חברת "מיטב" הינה חברת אחות ל"מיטב ניהול קרנות נאמנות". כתבה זו אינה מהווה בשום מקרה ייעוץ או המלצה להשקעה בקרנות נאמנות בכלל, או בקרנות נאמנות ספציפיות בפרט.
4. בהשוואה בין תשואות הקבוצה למדד היחס יש להביא בחשבון שחלק (אמנם לא גדול) מהקרנות הן חייבות, מה שעשוי להטות את ההשוואה במידת מה לטובת הקרנות הפטורות או לטובת החייבות בהתאם למגמות בשוק. כך גם לגבי עצם ההשוואה למדד היחס.