‎כ״ד באייר ה׳תשפ״ב‎

25 מאי 2022

אומדן ראשוני: סיכום חודש מרץ בתעשיית הקרנות הנאמנות.

באדיבות מיטב דש, צבי סטפק.

הקורונה מכה בקרנות: תעשיית קרנות הנאמנות – תעשייה ללא נוגדנים

  • הווירוס הזעיר הצליח להרעיד את השווקים הפיננסים ולזעזע את תעשיית הקרנות
  • חודש מרץ 2020 היה הגרוע ביותר שידעה תעשיית הקרנות מאז ומעולם
  • יציאת הכספים מהתעשייה לא פסחה על אף אחד מחלקיה והסתכמה בכ-42 מיליארד ₪
  • הקורבן העיקרי היו, באופן טבעי, החלק המרכזי בתעשייה, הקרנות המסורתיות האקטיביות שפדו כ-29 מיליארד ₪
  • התעשייה הפסיבית ספגה אף היא מהלומה עם יציאת כספים בסך של כ-3.0 מיליארד ₪ בקרנות הסל, ו-5.3 מיליארד ₪ בקרנות המחקות
  • אפילו הקרנות הכספיות שבמשברים הקודמים נהנו, בדרך כלל, מכניסת כספים לא יצאו נקיות ופדו כ-5.3 מיליארד ₪
  • בתוך חודש אחד בלבד ירדו נכסי התעשייה כולה מ-343 לכ-272 מיליארד ₪, תוצאה משולבת של יציאת כספים ושל ירידת ערך בעקבות הנפילות בשווקים

חודש מרץ 2020 ייזכר כחודש הגרוע ביותר שידעה תעשיית הקרנות מאז ומעולם. בשורה התחתונה, נכסיה ירדו מ-343 מיליארד ₪ לכ-272 מיליארד ₪, ירידה בשיעור של כ-21%.

מתוך הירידה הזו בסך של כ-71 מיליארד ₪: 42 מיליארד ₪ נמשכו מתעשיית הקרנות (כ-60%) והיתרה 29 מיליארד ₪ נבעו מירידת ערך ההשקעה (כ-40%). מה שמעצים את מה שקרה לתעשיית הקרנות היא העובדה, שהירידה לא החלה במרץ, אלא ב-19.2, מועד שבו הגיעו השווקים הפיננסים לשיא.

מאז ה-19.2 ועד 31.3 ירדו השווקים הפיננסים במהירות ובעוצמה. מדד מניות ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בכ-23% , , הנאסד"ק: כ-20%, ה-S&P500: כ-24% , הדאו ג'ונס: כ-25%, הדאקס: כ-27%, הניקיי: כ-20%.

מדדי המניות לא היו היחידים שירדו. גם מדדי איגרות החוב הקונצרניות צנחו הן בישראל והן בארה"ב . התוצאה הייתה שתעשיית קרנות הנאמנות ירדה בנכסיה מאז ה-19.2 מרמה של 357 מיליארד ₪ לרמה של כ-272 מיליארד ₪ כיום.

 אבל גם חודש מרץ כשלעצמו היה רע מאוד לשווקים. מדדי המניות בישראל ירדו בדרך כלל יותר מאשר המניות בחו"ל. מדד ת"א 125 ירד ב-17.2% , מדד מניות הבנקים צנח ב-18.9% , בעוד מדד ה-S&P500 ירד "רק" ב-12.5% , מדד הנאסד"ק: 10.1%- , הדאקס הגרמני: 16.4%- , והניקיי היפני: 10.5%- .
מדד האג"ח הקונצרניות בישראל ירד ב-8.0% , כאשר מדד תל בונד 20 ירד ב-6.6% , ואילו "מדד תשואות" שמייצג את איגרות החוב H.Y צנח ב-15.1%.

גם איגרות החוב הממשלתיות ירדו ב-4.0%, למרות העליות החדות שנרשמו באג"ח ממשלת ארה"ב תודות לבריחה להשקעות בטוחות ומגה מהלכים של ה"פד" האמריקאי.
ההשפעה על תעשיית קרנות הנאמנות לא אחרה להגיע, ואף אחד מחלקיה לא נמלט ממנה.

  • התעשייה האקטיבית המסורתית
  • זו ספגה יציאת כספים בסך כולל של כ-29 מיליארד ₪, ויחד עם ירידת ערך איבדה 46 מיליארד ₪, וסך נכסיה ירד מ-186 מיליארד ₪ בסוף פברואר ל-140 מיליארד ₪ כיום, כ-25% מנכסיה.
  • באופן טבעי, הקורבן העיקרי במונחים כספיים, הייתה גם הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה – הקרנות המתמחות באג"ח כללי, רובן עם רכיב מסוים, לא גדול, של מניות.
    יציאת הכספים ממנה הסתכמה בכ-15 מיליארד ₪ (כחצי מהיציאה מהתעשייה האקטיבית המסורתית כולה), ויחד עם ירידת ערך היא צנחה מ-83 מיליארד ₪ ל-61 מיליארד ₪, שיעור נפילה של כ-27%.
  • הקורבן העיקרי במונחי אחוזים היו הקרנות המתמחות במניות, וזה מתבקש לנוכח עוצמת הירידות במניות, הן בישראל והן בחו"ל.
    היקף יציאת הכספים מהקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל יחד, כולל הגמישות, שהתנהגו באופן דומה מאוד לקרנות המתמחות במניות, הגיע לכ-3.3 מיליארד ₪, שמהווים כ-13% מנכסיהן. יחד עם ירידת ערך, הן ירדו בנכסיהן מ-25.6 מיליארד ₪ ל-17.5 מיילארד ₪, ירידה בשיעור של 32%! .
  • מכיוון שגם איגרות החוב הקונצרניות השתתפו ב"חגיגה", גם הקרנות המתמחות באג"ח חברות סבלו מיציאת כספים ניכרת שהסתכמה בכ-2.8 מיליארד ₪.
  • אפילו הקרנות שמתמחות באג"ח מדינה, שמייצגות את האפיק של האג"ח הממשלתיות, פדו, ופדו הרבה. די היה בעובדה שלחלקן יש רכיב קטן של מניות ורכיב לא גדול של אג"ח קונצרניות כדי שגם הן תיסחפנה בגל הפדיונות שהסתכמו בכ-5.6 מיליארד ₪.

 

  • התעשייה האקטיבית – הקרנות הכספיות
    בדרך כלל, כאשר מתרחש משבר בשווקים הפיננסים בסדר גודל כזה, הקרנות הכספיות נהנות מכך, שכן המשקיעים בורחים למזומן והקרנות הכספיות מהוות תחליף מזומן. הפעם, זה לא קרה וגם הן ספגו פדיונות של 5.3 מיליארד ₪, שמהווים כ-17% מנכסיהן בסוף פברואר.
    ההסבר: ככל הנראה, יציאת הכספים מהקרנות הכספיות נבעה ממצוקת נזילות קשה הן של יחידים והן של חברות, שהביאה לירידת שערים אפילו בשערי המק"מים ולתשואות שליליות למרבית הקרנות הכספיות (!), מה שהגביר את היציאה מהן.
  • התעשייה הפסיבית – קרנות הסל
    חלק זה של תעשיית הקרנות שסבל קשה מיציאת כספים עוד הרבה לפני המשבר הנוכחי בגין רפורמת תעודות הסל והשינויים הרגולטוריים שהונהגו במסגרתה, וגם לאחר מכן, המשיך לסבול גם בחודש מרץ, והפעם מסיבה נוספת. הרכיב הדומיננטי בו הוא הרכיב המנייתי בישראל ובחו"ל, שהיה הרכיב שנפגע באופן הקשה ביותר במשבר.
    יציאת הכספים מקרנות הסל הגיעה לסך של כ-3 מיליארד ₪, כאשר מהקרנות המתמחות במניות בחו"ל, החלק הגדול והפגיע, יצא סך של כ-3.0 מיליארד ₪.

בקרנות המתמחות במניות בישראל דווקא נכנס סכום נמוך.

התמונה בזירה זו הייתה טובה יותר מאשר בקרנות הפסיביות האחרות – הקרנות המחקות -מכיוון שבמהלך הירידות, הגופים המוסדיים גם רכשו יחידות בקרנות הסל השונות.

  • התעשייה הפסיבית – הקרנות המחקות
    חלק זה של תעשיית הקרנות הוא רגיש מאוד לתגובת המשקיעים, בדומה לקרנות האקטיביות המסורתיות, שכן בניגוד לקרנות הסל שמוחזקות בשיעור ניכר על ידי המשקיעים המוסדיים, הקרנות המחקות מוחזקות על ידי משקיעים מן הציבור שנתפשו בפאניקה הכללית ומכרו ללא אבחנה מכל הבא ליד. החלק הגדול בתעשייה זו הוא, כמו בקרנות הסל, זה של קרנות מנייתיות אם כי בשיעור נמוך יותר. גם כאן, זהו חלק שנפגע בצורה קשה ביותר. יציאת כספים של כ-1 מיליארד ₪, מהם כ-0.6 בקרנות המתמחות במניות בישראל וכ-0.4 בקרנות המתמחות במניות בחו"ל. החלק בנפגע קשה יותר היה זה של הקרנות המתמחות באג"ח חברות, שהוא דומה מאוד בגודלו לקרנות המנייתיות. מקטגוריה זו יצאו כספים בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל, ויחד עם יציאת הכספים מקרנות מחקות המתמחות באג"ח מדינה, הגיע סך יציאת הכספים מן הקרנות המחקות לסכום גדול של כ-5.3 מיליארד ₪. יחד עם ירידת ערך, החלק הזה של תעשיית הקרנות הצטמק מכ-41 מיליארד שקל לכ-32 מיליארד ₪, שיעור של 22% , וזאת לאחר כמה שנים מוצלחות של צמיחה.

 

אהבתם? שתפו...Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Share on LinkedIn
Linkedin
מעבר לסרגל הכלים