הצעות שוק ההון
קורס בשוק ההון
מיחזור משכנתא
סגירת מינוס
תכנון משכנתא
הצעה למשכנתא
התכווצות ביבוא, יציבות ביצוא
ההאטה בצמיחה העולמית וההשלכות של משבר החוב באירופה, מחזקים את החשש להרעה במצב הריאלי בעולם.
רון אייכל | 18.07.2011
תגיות : רון אייכל, אינפלציה, סקירה עולמית, שוק ההון, יבוא, יצוא.
מאקרו:
| השבוע, פורסם הפרוטוקול של הדיונים המוניטאריים בבנק ישראל, שלושה חברי ההנהלה המליצו להותיר את הריבית על כנה בעוד שחבר הנהלה אחד תמך להעלות את הריבית.
| הפעם, דנו בבנק על מספר סוגיות מרכזיות ביניהן הערכת סביבת הפעילות הריאלית תוך התייחסות לנעשה בעולם, התפתחות באינפלציה ובציפיות לאינפלציה, ותחום הדיור.
| נתוני סחר החוץ מעידים על ירידה ביבוא, ויציבות בייצוא.
| סקר אמון הצרכנים החדש של הלמ"ס מעיד על פסימיות בקרב הצרכנים.
אגרות חוב:
| המסחר בשוק אגרות החוב בבורסה המקומית התנהל השבוע ביציבות עם נטייה לרווחי הון.
| כתוצאה מהמתרחש מעבר לים, האיגרת השקלית ל-10 שנים רושמת רווח הון של 0.9%.
| נראה כי בניגוד לחודש הקודם בו התחוללה סערה בשוק איגרות החוב (ושוק ההון בכלל). החודש המשקיעים נמצאים בעמדת המתנה ובחינת ההתפתחויות.
לוח אירועים לשוק המקומי
מקור | שעה | אירוע\פרסום כלכלי | חודש\ תקופה | |
ראשון, 17/7 | ||||
למ"ס | 13:00 | סחר חוץ לפי ארצות | 7 | |
למ"ס | 13:00 | חשבונות לאומיים – אמדן שלישי | Q1 | |
שני, 18/7 | ||||
למ"ס | 13:00 | משרות פנויות לפי משלחי יד | Q2 | |
בנק ישראל | שיעור האינפלציה הצפוי והתפתחות אמצעי התשלום | 7-6 | ||
שלישי, 19/7 | ||||
למ"ס | 13:00 | ייצוא שירותים | 5 | |
למ"ס | 13:00 | מדדי פדיון לכל ענפי המשק | 5 | |
למ"ס | 13:00 | ייצור תעשייתי | 5 | |
בנק ישראל | המדד המשולב לבחינת מצב המשק | 6 | ||
רביעי, 20/7 | |||
בנק ישראל | אין פרסומים כלכליים |
חמישי, 21/7 | |||
למ"ס | 13:00 | פדיון (מכירות) ברשתות שיווק | 6 |
פרוטוקול דיוני החלטת הריבית לחודש יולי 2011
השבוע, פורסם הפרוטוקול של הדיונים המוניטריים בבנק ישראל טרם החלטת הריבית, אשר בעקבותיה החליטו להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%. כידוע, בדיון בפורום המצומצם, ארבעה חברי הנהלה המשתתפים בדיון ממליצים לנגיד לגבי גובה ריבית בנק ישראל הרצויה למשק. בדומה למגמה המסתמנת כבר חודשיים, גם הפעם לא הייתה תמימות דעים בנוגע לגובה הריבית. היינו, שלושה חברי ההנהלה המליצו להותיר את הריבית על כנה וחבר הנהלה אחד תמך להעלות את הריבית ב-25 נקודות בסיס, לרמה של 3.50%.
המשתתפים בדיון עסקו במספר סוגיות מרכזיות ביניהן הערכת סביבת הפעילות הריאלית תוך התייחסות לנעשה בעולם, התפתחות באינפלציה ובציפיות לאינפלציה, ותחום הדיור.
בין היתר עלו בדיון הדברים הבאים:
(1) סביבת הפעילות הריאלית – המשתתפים ציינו כי ההאטה בצמיחה העולמית וההשלכות של משבר החוב באירופה, מחזקים את החשש להרעה במצב הריאלי בעולם, ולדחיית העלאות הריבית במדינות המרכזיות לרמתה הנורמאלית.
התמתנות זו מגדילה את האפשרות להאטה בצמיחת התוצר ברבע השני יחסית לצמיחה המהירה ברבע הראשון. האטה בקצב צמיחת התוצר בישראל, תמתן את קצב עליית האינפלציה.
(2) התפתחויות באינפלציה – האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים נותרה מעל הגבול העליון של טווח יעד האינפלציה.
חלק מן המשתתפים בדיון סבר כי עברנו לסביבת אינפלציה נמוכה יותר, ואחרים הביעו חשש כי טרם ניתן לקבוע זאת בביטחון מספק. לעומת זאת, הייתה תמימות דעים כי חל שיפור ברמת הציפיות לאינפלציה אשר ירדו בכל הטווחים.
(3) הפער בין רמת ריבית בנק ישראל הנוכחית ובין רמת הריבית הנחשבת "נורמלית" מאפשר דרגות חופש בקצב העלאות הריבית כך שניתן יהיה להגביר את הקצב במידת הצורך גם ללא העלאה של הריבית לחודש יולי.
(4) השפעת צעדי המדיניות שננקטו עד כה על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר בתחום הדיור – כל חברי הפורום טענו כי מוקדם מדי לראות בנתונים הזמינים את השפעת צעדי המדיניות השונים. אלו צפויים להתבטא בנתונים, לכל המוקדם, בחודשים הקרובים, והשפעתם צפויה להימשך על פני השנתיים הבאות.
בהקשר זה חבר ההנהלה שהמליץ להעלות את הריבית הוסיף, כי לדעתו הבעיה במחירי הדיור מצריכה לפעול החודש, אם באמצעות הריבית ואם באמצעי מדיניות אחרים.
(5) דיון על הצורך בנקיטת צעד מקרו יציבותי נוסף בתחום הדיור – זאת על רקע התגבשות סיכונים בצד היזמים על רקע נטילת אשראי לרכישת קרקעות במחירים גבוהים מול אפשרות של ירידה בעתיד של מחירי הנכסים. מנגד, מתהווים סיכונים בצד הרוכשים אשר יתכן ויתקשו לעמוד בתשלומי המשכנתאות. עם זאת, עלה חשש מנקיטת מספר רב מדי של צעדי מדיניות, בנוסף להעלאות הריבית, אשר יגרמו לירידה חדה מדי במחירי הדירות במקום ל"נחיתה רכה".
כך, שלושה מחברי הפורום המליצו על הותרת ריבית בנק ישראל ללא שינוי בחודש יולי, בהתחשב בהאטה במשק העולמי והשפעתה השלילית הצפויה כבר ברבעון השני על המשק בישראל, בפערי הריביות בינינו למשקים החשובים בעולם, ובהתמתנות באינפלציה בפועל ובצפויה,
לעומתם, חבר הנהלה שמליץ להעלות את ריבית בנק ישראל ב-25 נ"ב, ראה חשיבות בנקיטת מדיניות נוקשה יותר בנושא מחירי הדיור, כל עוד אין עדות מוצקה שהצעדים שננקטו עד כה משפיעים בצורה משמעותית.
להערכתנו, ריבית בנק ישראל תיוותר ללא שינוי גם החודש. אין ספק, כי תחום הדיור עדיין לא מראה סימנים ברורים של התייצבות, אך על רקע העובדה כי ישנה התייצבות במחירי הסחורות הלחצים האינפלציוניים התמתנו והציפיות האינפלציוניות נמצאות בסביבות היעד או מתחתיו נחיצות העלאת הריבית באופן מיידי פוחתת. יתר על כן, משבר החובות האירופי המשפיע לרעה על העולם וגם לנוכח ההערכות כי קצב הצמיחה של המשק צפוי להתמתן במחצית השנייה, מצביע על כך כי בבנק ישראל יותירו את הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי.
סחר חוץ של ישראל
השבוע, פורסמו נתוני הסחר חוץ של ישראל לחודש יוני 2011.
מהדיווח עולה כי יבוא הסחורות בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים (ללא מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), הסתכם בחודש זה ב-4.15 מיליארד דולר – ירידה של 9.2% בהשוואה לחודש מאי. זוהי הפעם הראשונה מאז נובמבר 2010 בה סך הייבוא קטן בהשוואה לחודש הקודם לו. התכווצות היבוא חולשת על כלל קבוצות היבוא – מוצרי הצריכה, חומרי הגלם ומוצרי השקעה.
בפרט, נציין כי:
(1) יבוא מוצרי הצריכה הצטמצם ב-6.8% (מנוכה עונתיות). עיקר הירידה הגיע מצד יבוא המוצרים בני-קיימא כאשר גם יבוא המוצרים לצריכה שוטפת רושם התכווצות, אך פחות חדה.
(2) יבוא חומרי הגלם הצטמצם, גם כן, בהשוואה לחודש הקודם. נציין כי בחודש זה נרשמו ירידות במחיריהם של מרבית חומרי הגלם בעולם ולכן הירידה בסך הייבוא של חומרי הגלם לא מצביעה בהכרח על ירידה בכמות חומרי הגלם.
(3) יבוא מוצרי השקעה קטן ב-21.0%. עיקר ההשפעה הגיעה מיבוא של מכונות וציוד.
אמנם נתוני היבוא מציגים תמונה עגומה לגבי מצב המשק. עם זאת, נזכיר כי חודש מאי אופיין ברמת יבוא מאוד גבוהה בכל הקבוצות, גם לאחר ניכוי עונתיות. בנוסף, כפי שכבר כתבנו לעיל, ירידה במחירי חומרי הגלם הביאו לירידה בערך היבוא, אך לא בכמות היבוא.
יצוא הסחורות בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים (ללא מטוסים, ויהלומים), המשיך במגמת הקיטון שמאפיינת אותו ב-4 חודשים האחרונים, אך בקצב איטי יותר ורשם ירידה צנועה של 0.1% בהשוואה לחודש מאי. הייצוא התעשייתי רשם את אותו שיעור שינוי, רק בכיוון החיובי. הפעם, היה זה ענף הציוד המדעי (תקשורת, בקרה, ורפואה) אשר הוביל את הייצוא התעשייתי (מהווה כ-18%).
הגרעון המסחרי לחודש יוני בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים הינו 426 מיליון דולר. לעניות דעתנו, אם נתחשב בשקל החזק ובמצבם הטוב של אזרחי ישראל אזי הגירעון המסחרי צפוי להימשך גם בחודשים הקרובים.
סקר אמון הצרכנים – חודש יוני
השבוע, פרסמה לראשונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סקר אמון הצרכנים במסגרת הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD.
מדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין 100- לבין 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים, וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. כאשר המדד קרוב לאפס, מדובר בהיעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים.
החודש, ערך המדד נקבע על רמה של 12.7- בחודש יוני – כלומר הצרכנים ארץ פסימיים. שימו לב (גרף משמאל) כי אמון הצרכנים בארץ נמוך מערך המדד בספרד השקועה בצרות.
אמון הצרכנים | ||||
מרץ | אפריל | מאי | יוני | |
מדד אמון הצרכנים | 18.6- | 15.4- | 17.8- | 12.7- |
במצב הכלכלי של משק הבית | 0.8- | 3.7 | 2.4- | 2.4 |
במצב הכלכלי במדינה | 21.5- | 17.2- | 21.2- | 9.9- |
במספר המובטלים | 27.9- | 25.2- | 22.2- | 20.2- |
ציפיות לגבי חיסכון של משק הבית | 24.1- | 22.8- | 25.5- | 23.0- |
לוח אינדיקטורים למשק הישראלי
| נתון | חודש עדכון | נתון קודם | שינוי לעומת נתון קודם | שינוי מתחילת 2011 | לפני 12 חודשים | |
נתון | שינוי | ||||||
תוצר מקומי גולמי* (מיליוני ש"ח) | 168,920 | Q1 | 166,955 | 4.8% | – | 159,833 | 5.7% |
ריבית | 3.25% | יולי | 3.25% | 0.0% | 1.25% | 1.50% | 1.75% |
מדד משולב** | 132.7 | מאי | 132.4 | 0.3% | 1.7% | 125.5 | 5.8% |
מדד מחירים**** | 103.6 | מאי | 103.1 | 0.5% | 1.8% | 99.5 | 4.1% |
אבטלה | 6.0% | Q1 | 6.5% | 0.5% | – | 6.9% | 0.9% |
שיעור אינפלציה צפוי לשנה (שוק ההון) | 3.2% | אפריל | 3.7% | 0.5% | 0.2% | 2.7% | 0.5% |
עודף חשבון השוטף* (מיליוני ש"ח) | 370.4 | Q1 | 564.8 | 34% | – | 1,915 | 80% |
יבוא סחורות* (מיליוני ש"ח) | 4,154.0 | יוני | 4,573.8 | 9.2% | 12.0% | 3,286.4 | 26.4% |
יצוא סחורות* (מיליוני ש"ח) | 3,727.6 | יוני | 3,732.6 | 0.1% | 6.1% | 3,564.2 | 4.6% |
מכירות ברשתות השיווק*** | 107.9 | מאי | 108.7 | 0.8% | 0.6% | 106.5 | 1.3% |
ייצור תעשייתי** | 131.4 | אפריל | 133.5 | 1.6% | 1.8% | 133.6 | 1.6% |
פדיון בכל ענפי המשק** | 131.0 | אפריל | 0.0% | 131.1 | 0.4% | 128.0 | 2.4% |
*מנוכה עונתיות ** נתונים מנוכה עונתיות במחירי 2004 = 100 *** נתונים מנוכה עונתיות במחירי 2008 =100 **** נתונים מנוכה עונתיות במחירי 2010 =100 |
מה קרה השבוע בשוק איגרות החוב
· מגמה חיובית בשוק איגרות החוב הממשלתיות.
· ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון עלו ב-11 נ"ב בטווחים הקצרים והגיעו לכדי 3.05%, וירדו ב-2 נ"ב בטווחים הארוכים והגיעו לכדי 2.76%.
· הפער בין ה-UST לעשר שנים לבין האיגרת המקומית לעשר השנים התרחב לרמה של 229 נ"ב.
· מדדי איגרות החוב הקונצרניות הצמודות נסחרו במגמה חיובית.
· המרווחים בין האיגרות הממשלתיות למדדי התל-בונד התרחב השבוע.
שוק האג"ח
המסחר בשוק אגרות החוב בבורסה המקומית התנהל השבוע ביציבות עם נטייה לרווחי הון.
באפיק הממשלתי נרשמו רווחי הון.
השבוע היה מלא חדשות מעבר לים – הורדת דירוג אשראי למספר מדינות באירופה (אירלנד ויוון), החששות העולים מפני מצבה הפיננסי של איטליה, היעדר הסכמה בממשל האמריקאי לגבי מדיניות התקציב והעלאת תקרת החוב. אירועים אלה הביאו לתופעת "Flight to safety" לאיגרות האמריקאיות (חרף הפחתת אופק דירוג על ידי Moody’s), כך שהאיגרת האמריקאית הנומינלית לעשר שנים (ה-UST10) רשמה השבוע רווחי הון והתשואה לפדיון ירדה ב-13 נ"ב.
כתוצאה, האיגרת השקלית המקומית הנפדית בעוד כעשר שנים (ממשלתי שקלי 0122) רשמה רווח הון של 0.9% בשבוע המסחר האחרון. האיגרת הנפדית בעוד כשנתיים (ממשלתית שקלית 0313) שמרה על מחירה. בעקבות התנועות במחירי איגרות החוב, העקום הממשלתי השקלי רשם השטחות השבוע. השיפוע (פער בין איגרת שקלית הנפדית בעוד עשר שנים לאיגרת הנפדית בעוד שנתיים) של העקום השקלי הגיע לרמה של 1.59%.
גם באפיק הצמוד נרשמו השבוע רווחי הון, ובדומה לאפיק השקלי, עיקר העליות התרכזו בטווחים הארוכים. מחירי הנפט אמנם שמרו על מחירם בשבוע הקודם, אך החשש מפני העלאת תעריפי החשמל ב-20% והשפעתו על מדד המחירים הביא ככל הנראה להגברת אטרקטיביות האיגרות הצמודות.
בסיכום השבועי, האיגרת הנפדית בעוד כ-10 שנים (ממשלתי צמוד 5903) רשמה רווח הון של 0.7%. איגרת הנפדית בעוד כשנתיים (גליל 0613) רשמה רווח הון של 0.2%.
רווחי ההון שנרשמובאפיק הצמוד והשקלי,הביאו את ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק איגרות החוב הממשלתיות לעלות ב-11 נ"ב בטווח של שנתיים. הציפיות לעשר שנים ירדו בצנעה ב-2 נ"ב לרמה של 2.76%.
יציבות בשוק הקונצרני.
המסחר באיגרות החוב הקונצרניות התנהל ביציבות בשבוע האחרון. מדדי התל-בונד רשמו השבוע עליות שערים של כ-0.4% בתל-בונד 20, כ-0.2% בתל-בונד 40, וכ-0.4% בתל-בונד השקלי. המרווחים בין מדדי התל-בונד לאלו הממשלתיות (גם בקונצרני, וגם בממשלתי) התרחב השבוע, בעיקר בתל-בונד 40 (15 נ"ב).
גם בתעשיית הקרנות נרשמה השבוע האטה בקצב הפדיונות, בהמשך למגמה מתחילת החודש ונפדו פחות מ-300 מיליון ש"ח בקרנות המתמחות באג"ח קונצרני. נזכיר, כי בחודש יוני, נרשמו פדיונות בקצב ממוצע של כמיליארד ש"ח בשבוע בקרנות המתמחות באג"ח קונצרני.
נראה כי בניגוד לחודש הקודם בו התחוללה סערה בשוק איגרות החוב (ושוק ההון בכלל). החודש המשקיעים נמצאים בעמדת המתנה ובחינת ההתפתחויות.
יתר על כן, אנו ממשיכים לנקוט בעמדה לפיה יש להתמקד במח"מ סיננטי בינוני (עם נטייה למח"מ ארוך לאלו שלהם רגישות נמוכה לתנודתיות) המשלב בין אג"ח קונצרניות צמודות למדד שלהן מח"מ ארוך לבין איגרות חוב ממשלתיות עם מח"מ קצר.
אינפלציה גלומה בשוק הקונצרני לפי מנפיק ומח"מ זהה*
|
**העמדה יכולה לסמן שלושה אפשרויות – שקלי, צמוד או ניטרלי. העמדה נבנתה על סמך הערכת מיטב לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים + מקדם ביטחון (חיובי ושלילי) למול האינפלציה הגלומה בפער בין האיגרות. לדוגמא, בהינתן הערכת אינפלציה ל-2.8% ב-12 החודשים הקרובים, נוסיף 0.5% משני צידי התחזית בתור מקדם ביטחון וכך קיבלנו טווח בין 2.3% ל-3.3%. אם פער תשואה בין האיגרת השקלית לאיגרת המדדית יהיה גבוה מ-3.3%, העמדה תהיה להחזיק את האיגרת השקלית (שקלי), אם פער תשואה בין האיגרת שקלית לאגרת המדדית נמוך מ-2.3%, העמדה שלנו תהיה להחזיק את האיגרת המדדית (מדדי). לגבי יתר המקרים אנו נייטרלים.