בנק ישראל הפחית את הריבית לחודש נובמבר
חברי הועדה המוניטרית החליטו להפחית את הריבית לחודש נובמבר ב-0.25 נ"ב לרמה של 2.0% והצפי הוא המשך ירידת הריבית ל- 1.75%
רון רייכל | 15.11.2012
תגיות : מחירי הדיור, ריבית בנק ישראל, בנקאות, רון אייכל, שוק ההון, בנקאות.
מאקרו
| באופן מפתיע, בנק ישראל החליט להפחית את הריבית לחודש נובמבר לכדי 2.0%
| המדד המשולב למצב במשק התרחב בספטמבר בקצב שהתרגלנו אליו בחודשים האחרונים, 0.2%
| מתאם נמוך בין מגמת הייצור התעשייתי בארץ לזו בארה"ב ובגוש האירו
איגרות חוב
| האפיק הממשלתי השקלי נהנה מרווחי הון על רקע הפחתת ריבית בנק ישראל. השוק צופה הפחתה ל-1.75% – הדבר מספק ביטחון לרווחי הון נוספים באפיק השקלי
| ציפיות האינפלציה עדיין גבוהות יחסית ועומדות על 2.64% בטווח ל-10 שנים
| מדדי התל בונד ממשיכים במגמה החיובית זה 3 שבועות
לוח אירועים לשוק המקומי
| מקור | שעה | אירוע\פרסום כלכלי | חודש\ תקופה |
| ראשון, 04/11 | |||
| אין פרסומים כלכליים | |||
| שני, 05/11 | |||
| אין פרסומים כלכליים | |||
| שלישי, 06/11 | |||
| למ"ס | 13:00 | שכר ממוצע למשרת שכיר | 8 |
| בנק ישראל | השקעות תושבי חוץ ותושבי ישראל בחו"ל | 9 | |
| רביעי, 07/11 | |||
| בנק ישראל | יתרות מטבע חוץ | 10 | |
| חמישי, 08/11 | |||
| למ"ס | 13:00 | כמות מבוקשת של דירות חדשות | 9 |
בנק ישראל הפחית את הריבית לחודש נובמבר
כידוע, חברי הועדה המוניטרית החליטו להפחית את הריבית לחודש נובמבר ב-0.25 נ"ב לרמה של 2.0%.
הסיבות העיקריות להפחתה זו: (1) החשש מהאטת קצב הצמיחה בשנת 2013. (2) הציפיות הפסימיות הן של הסקטור העסקי והן של משקי הבית.
הורדת הריבית לרמה של 2.0% התאפשרה בסביבת אינפלציה כזו, שאינה מהווה סיכון ואף מפתיעה לטובה. יחד עם זאת, בבנק ישראל חששו, ככל הנראה, כי מהלך הפחתת הריבית עלול לעודד את המשך עליית מחירי הדירות, לכן במקביל פרסם המפקח על הבנקים טיוטא לפיה הבנק לא יאפשר נטילת משכנתא בשיעור העולה על 75% לרוכשי דירה חדשה, עד 70% למשפרי דירה (כנגד מכירת דירה ישנה) ועד 50% משווי הנכס לרוכשי דירה שנייה.
מנתוני ביצועי המשכנתאות המדווחים על ידי הבנקים למשכנתאות ניתן ללמוד על התפלגות המשכנתאות לפי שיעור המימון הנלקח. בגרף משמאל, ניתן לראות כי עיקר המשכנתאות (70% מסך המשכנתאות) נלקח בשיעור מימון הנע בין 45% משווי הנכס ועד ל-70% משווי הנכס.
התרשים התחתון מציג את שיעורי המימון המצטבר וממנו ניתן לראות כי 92% מהמשכנתאות ניטלות בשיעור מימון של עד 75%. לחלופין, רק 8% מהמשכנתאות ניטלות בשיעור מימון העולה על 75%. בהתאם אם נניח כי התפלגות רוכשי הדירה הראשונה דומה להתפלגות כל האוכלוסיה, אזי רק ל-8% מהם יהיה צורך להתאים את המימון לתקנות החדשות. כלומר, ההשפעה על קבוצה זו היא צנועה מאוד. בהנחה ששיעורי המימון של משפרי הדיור דומים גם כן להתפלגות האוכלוסיה, תהיה בעיה לכ-20% מהם.
ביחס לאלו הרוכשים דירה שנייה (ספקולנטים) כאן ההשפעה היא ככל הנראה גדולה יותר (ולאלו גם מכוונים בבנק ישראל..). אמנם, חלקם בשוק המשכנתאות השנה היה נמוך מ-14%, אך אם נניח ששיעור המימון אצלם הוא גבוה, בכדי לממש את יתרון המינוף, אזי הפגיעה בהם תהיה גדולה יותר, שהרי שיעור המימון שלהם לא יוכל לחצות את רף ה-50%.
בעוד שברור כי המהלך יקרר את שוק הנדל"ן, קשה למדי לקבוע מה תהיה עצמת הפגיעה או ההשפעה שלו על שוק המשכנתאות ועל מחירי הדירות. יחד עם זאת, בהנחה והוא יצמצם פעם נוספת את פעילותם של הספקולנטים בשוק זה, ייתכן ובכך יהיה די בכדי להשפיע על מחירי הדירות.
כמו כן, חשוב לציין כי בבנק ישראל עוקבים אחר ההתפתחויות בשוק הנדל"ן באופן סדיר וכפי שכבר למדנו בשנה האחרונה, ולמהלכים שכבר נעשו בעבר, בהתאם להתפתחויות הם יגיבו. כלל לא בטוח שהגענו לישורת האחרונה.
עם זאת, כפי הנראה פוטנציאל ההתייקרות של הבתים כבר הולך ופוחת באופן משמעותי.
המשק ממשיך לצמוח – המדד המשולב לחודש ספטמבר ורכיביו
נתוני הייצור התעשייתי לחודש אוגוסט הפתיעו לטובה. אלו הפתיעו, כאשר התרחבו ב-3.7% בחודש אוגוסט בהשוואה לרמתם בחודש יולי (נתונים מנוכי עונתיות). ב-12 החודשים האחרונים צמח הייצור התעשייתי ב-10.0%. כל זאת, בהמשך עלייה של 3.0% בחודש הקודם.
ההתחזקות בפעילות התעשייתית, הגיעה בעיקר מצד החברות הכלולות בסקטור טכנולוגית העילית. יחד עם זאת, המגמה החיובית נרשמה ברוב הסקטורים, למעט תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית.
בנוסף לנתוני הייצור התעשייתי, סך הפדיון בכל ענפי המשק התרחב, אף הוא, ב-2.2% בחודש אוגוסט לעומת החודש הקודם.
יתר על כן, נרשם שיפור ביצוא השירותים. יצוא השירותים בחודש אוגוסט גדל ב-3.2% (מנוכה עונתיות) לעומת יולי, זאת לאחר חודשיים, בהם הצטצמם יצוא השירותים.
מנגד, סך הרכישות בכרטיסי אשראי ירד ב-1.8% בחודש ספטמבר בהשוואה לאוגוסט. סך הרכישות בכרטיסי אשראי ברבעון השלישי נותר ללא שינוי לעומת הרבעון השני.
אלו, הביאו את המדד המשולב למצב המשק בחודש ספטמבר לעלייה של 0.2%. נתוני המדד מצביעים על המשך התרחבות הפעילות במשק בקצב מתון. יתר על כן, נציין, כי נתוני המדד לחודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה.
הייצור התעשייתי בישראל, ארה"ב ובגוש האירו משנת 2000
כאמור, לאחרונה, הציג המשק הישראלי נתונים מקרו-כלכליים מעודדים, בוודאי מתחום הייצוא של מוצרי עלית וככלל בייצור התעשייתי (ראו פרק קודם). על רקע החשש המתמשך בכל האמור לצמיחה באירופה וגם בארה"ב המהווים יעדי היצוא המובילים של ישראל, רצינו לבחון האם מחזורי העסקים של הייצור התעשייתי בשני הגושים דומים לאלו הנצפים במשק הישראלי. כלומר, האם ההאטה הצפויה באירופה ב-2013 וגם תת-הצמיחה הצפויה בארה"ב, יתבטאו גם בהתמתנות בקצב הצמיחה של הייצור התעשייתי בישראל.
על רקע זה, בחנו את מחזורי העסקים של היצור התעשייתי בשני הגושים ובישראל לאורך 12 השנים האחרונות, מראשית 2000 ועד אוגוסט 2012.
די במבט חטוף על התרשים משמאל שבו ניתן לראות כי לאורך השנים, הייצור התעשייתי (נתונים נומינליים) במשק הישראלי צמח בקצב מהיר יותר מאשר במדינות גוש האירו ובארה"ב. יתר על כן, הרמה הנומינלית של הייצור התעשייתי בגוש האירו ובארה"ב בשנת 2012 הייתה זהה למדי לרמה, שנמצאה בשנת 2000. כל זאת, חרף תנודתיות שנתית גבוהה.
מעבר לכך, ניתן לראות בגרף כי מחזורי הפעילות של הייצור התעשייתי הישראלי בסך הכול די דומים לאלו שהתרחשו בארה"ב ובגוש האירו עד לשנת 2012. במיוחד, יש דמיון בין המדדים לאחר משבר ה-Sub-Prime, בשנת 2008. עם זאת, ניתן לראות כי השנה המגמות אינן דומות.
בכדי לבחון לעומק את מידת השפעת מחזורי הפעילות העולמית על הייצור התעשייתי, חושב מקדם המתאם בין שיעורי השינוי ב-12 החודשים האחרונים למספר תקופות במדגם. נזכיר כי כאשר, מקדם המתאם שווה ל-1, מתקיים קשר ליניארי חיובי ומלא בין שני המדדים. כאשר רמת המתאם היא 0 (אפס) אזי ניתן לומר שאין קשר כלל בין שני המדדים. היינו, שינוי במדד אחד לא מעיד על כיוונו של האחר.
אם כן, בשנים 2004-2002 נצפה מתאם חיובי חזק בין מחזורי הפעילות של שני הגושים למחזור הפעילות בישראל. כאשר בשנים לאחר מכן, 2008-2005, המתאם ירד, מה שמעיד כי מחזורי הפעילות בישראל נעו באופן שונה ממדינות גוש האירו ומארה"ב.
בנוסף, ניתן לראות כי בשנים העוקבות למשבר (2009-2011) רמת הקורלציה עם משקי העולם הגיעה ל-0.8, היינו הייתה התאמה חיובית חזקה והשינויים בייצור התעשייתי המקומי היו דומים מאוד למתרחש בארה"ב ומדינות גוש האירו. כאשר נבדקה רמת הקורלציה לאורך 2012, נמצא כי היא עומדת על 0.5-, 0.7-, מול ארה"ב וגוש האירו, בהתאמה. כלומר הייצור התעשייתי התנהג בצורה הפוכה לזו שהייתה בארה"ב ובגוש האירו.
ומה לגבי הפעילות הענפית? האם קיימים ענפים בהם המגמות בשתי המדינות – ישראל וארה"ב – זהות.
גם כאן חושב מקדם המתאם. את התוצאות ניתן לראות בלוח משמאל. מעניין לראות, כי ענף הכרייה התאפיין בעלייה, לאורך השנים ברמת המתאם בין שני המשקים.
ענף מוצרי המזון המשקאות והטבק מתאפיין ברמת מתאם נמוכה למדי בכל העשור. כפי הנראה הדבר נובע מכך שייצור בענף זה הוא לשימוש מקומי בלבד. יתר על כן, דווקא בענפים כגון רכיבים אלקטרוניים ומכונות וציוד היינו מצפים למתאם גבוה ומתברר כי לא כך הדבר.
לסיכום, רמת ההשפעה של משקי ארה"ב וגוש האירו על המשק הישראלי פחתה לאורך 12 השנים האחרונות, כאשר היא רושמת עלייה חדה בתקופה של משברים. יתר על כן, גם בהבחנה לפי ענפי פעילות, להוציא כריה, לא נרשמה קורלציה גבוהה עם המשק האמריקאי. ייתכן כי הסיבה לכן היא העובדה כי סך הייצור בישראל הוא מאוד צנוע ביחס לייצור האמריקאי.
לכן, המתאם הנמוך יוצק ביטחון מסוים כי גם אם יירשמו בשנת 2013 התפתחויות שליליות בגוש האירו ובארה"ב לא מן הנמנע, כי הייצור התעשייתי הישראלי ימשיך לרשום התפתחויות חיוביות. עדות אחת לכך קיבלנו בחודשים האחרונים.
לוח אינדיקטורים למשק הישראלי
|
| נתון | חודש עדכון | נתון קודם | שינוי לעומת נתון קודם | שינוי מתחילת 2012 | לפני 12 חודשים | |
| נתון | שינוי | ||||||
| תוצר מקומי גולמי (מיליוני ש"ח) | 230,902 | Q2 | 225,088 | 2.6% | – | 216,546 | 6.6% |
| ריבית | 2.0 | נובמבר | 2.25 | 0.25%- | 0.75%- | 3.00% | 1.0%- |
| מדד משולב** | 138.3 | ספטמבר | 138.0 | 0.2% | 1.7% | 135.0 | 2.4% |
| מדד מחירים**** | 106.2 | ספטמבר | 106.2 | 0.0% | 2.1% | 104.0 | 2.1% |
| אבטלה* | 6.8% | ספטמבר | 6.8% | 0.0% | 0.0% | ל.ר | ל.ר |
| שיעור אינפלציה צפוי לשנה (שוק ההון) | 2.2% | ספטמבר | 2.2% | 0.0% | 0.1%- | 1.9% | 0.3% |
| עודף חשבון השוטף* (מיליוני דולרים) | 90- | Q2 | 1444- | – | – | 202 | – |
| יבוא סחורות***** (מיליוני דולרים) | 4,755.1 | ספטמבר | 5,590.3 | -14.9% | -17.2% | 5,742.5 | -11.9% |
| יצוא סחורות***** (מיליוני דולרים) | 3904.9 | ספטמבר | 3,842.8 | 1.6% | 4.1% | 3,930.6 | 0.7%- |
| מכירות ברשתות השיווק*** | 117.7 | ספטמבר | 116.4 | 0.8% | 3.9% | 110.8 | 6.2% |
| ייצור תעשייתי** | 144.4 | אוגוסט | 139.2 | 3.7% | 7.2% | 1313. | 10.0% |
| פדיון בכל ענפי המשק** | 140.4 | אוגוסט | 137.3 | 2.2% | 6.2% | 129.7 | 8.2% |
| *מנוכה עונתיות
** נתונים מנוכה עונתיות במחירי 2004 = 100 *** נתונים מנוכה עונתיות במחירי 2008 =100 |
| **** נתונים מקורים במחירי 2010 =100 *****מנוכה עונתיות ללא אוניות, מטוסים ויהלומים |
שוק האג"ח
המסחר בשוק האג"ח של תל אביב הושפע השבוע מההפתעה שנרשמה בריבית בנק ישראל, כאשר הוועדה המוניטרית החליטה על הפחתת הריבית ב-25 נ"ב, במנוגד לדעה אשר רווחה בשוק. יתר על כן, רווחי הון בקרב איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, על רקע סופת ההוריקן Sandy, תרמו גם הן למגמה החיובית.
האפיק הממשלתי השקלי הוביל את המגמה החיובית באפיק הממשלתי אשר קיבל תאוצה ביום ג', לאחר הכרזת הריבית לחודש נובמבר (ראו הרחבה בפרק המאקרו) כך, לדוגמא, מחירה של הממשלתית הקצרה, ה-0115, עלה ב-0.5%, כאשר התשואה לפדיון פוחתת ב-23 נ"ב. יתר על כן, מחירה של ה-1026 (שלה מח"מ של 10 שנים) האמיר ב-1.3%, תוך ירידה של 12 נ"ב בתשואה לפדיון. המהלך החד בשקלית הקצרה הביא לכדי עלייה של השיפוע הממשלתי השקלי ב-11 נ"ב לכדי 251 נ"ב.
| מה קרה השבוע בשוק איגרות החוב · האפיק הממשלתי השקלי הוביל במגמה החיובית. · ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון רשמו ירידות השבוע בטווח לשנתיים ולעשר שנים, ועומדות על 2.34% ו-2.64% בהתאמה. · הפער בין ה-UST לעשר שנים לבין האיגרת המקומית לעשר התרחב לרמה של 228 נ"ב. · מדדי איגרות החוב הקונצרניות ממשיכים לרשום רווחי הון השבוע, הן באפיק הצמוד, והן בשקלי. · המרווח בין מדדי התל-בונד לאיגרות הממשלתיות המתאימות התכווץ השבוע.
|
האפיק הממשלתי הצמוד נהנה גם הוא מהמהלך של בנק ישראל, אם כי במידה פחותה. כפי הנראה העובדה כי ציפיות האינפלציה היו גבוהות למדי העיבו על האפיק. כך, האיגרת הצמודה הקצרה, ה-5472 רשמה רווח הון של 0.3%, כאשר היא רושמת ירידה של 20 נ"ב בתשואה לפדיון לכדי 0.3%-, לעומת 0.1%-, לפני שבוע. האיגרות הארוכות (לדוגמא,ה-5904) רשמה ירידה של 11 נ"ב בתשואה לפדיון לכדי 1.82% תוך עלייה של 1.0% במחירה. כתוצאה, שיפוע העקום הממשלתי הצמוד (הפער שבין מח"מ 10 ומח"מ 2) עלה ב-10 נ"ב לכדי 216 נ"ב. אגב, זהו תהליך שנמשך כבר יותר מחודשיים. לאור העובדה כי השוק כבר מתמחר (ראו תרשים) הפחתת ריבית נוספת ל-1.75% בינואר 2013, אנו צפויים לראות את ההתאמה נמשכת גם בשבועות הקרובים. לפיכך, להערכתנו רווחי ההון בחלק הקצר עוד לא הגיעו לכדי מיצוי.
לאור המגמות הללו בשוק גם ציפיות האינפלציה התכווצו במהלך השבוע כאשר הציפיות לטווח של שנתיים פוחתות ב-2 נ"ב לכדי 2.34% והציפיות ל-10 שנים יורדות גם כן, ב-2 נ"ב, לכדי 2.64%. להערכתנו, ציפיות האינפלציה הן גבוהות למדי, במיוחד בטווחים הארוכים ואנו צופים כי בשבועות הקרובים אלו יצטמצמו. לפיכך, ביחס לאיגרות החוב הארוכות ישנה עדיפות לאפיק השקלי על פני הצמוד.
איגרות החוב הקונצרניות חתמו ביום ה' שבוע חיובי במיוחד כאשר מדד התל-בונד 20 מוסיף 0.9% לערכו והתל-בונד השקלי עולה ב-1.0%. כל זאת כאשר איגרות החוב הקונצרניות מצמצמות את פער התשואה בינן לבין האיגרות הממשלתיות. כך לדוגמא, פער התשואה בין התל בונד השקלי לממשלתי התכווץ ב-16 נ"ב. המרווח שבין התל-בונד 20 לבין הממשלתי הצטמצם ב-5 נ"ב.
אנו ממשיכים להעדיף אחזקה של איגרות חוב קונצרניות על פני ממשלתיות צמודות למדד (בכפוף לרמת הסיכון של המשקיע), כאשר ישנה חשיבות גבוהה לבחירת איגרות באופן פרטני ולא על ידי היצמדות למדדים.
הנפקת אג"ח
אתמול פורסמה תחזית גיוס החוב לחודש נובמבר. בחודש זה צפוי האוצר לגייס כ-5.0 מיליארד ש"ח, ו-1.0 מיליארד ש"ח באיגרת ממשלתית קצרה. מנגד, לא צפוי פדיון של חוב סחיר בחודש נובמבר. דהיינו, האוצר יגייס נטו סך של 6.0 מיליארד ש"ח.
הפעילות בשוק הראשוני הקונצרני בחודש אוקטובר
היקף ההנפקות בחודש זה, עמד על כ-0.7 מיליארד ש"ח. החולשה בהיקף ההנפקות נמשכת, הן מבחינת סך הגיוס החודשי והן במספר המצומצם של החברות המנפיקות מידי חודש.
החוב, שהונפק בחודש אוקטובר שייך לסקטור הנדל"ן והמסחר והשירותים. בדומה לארבעת החודשים האחרונים בהם לא הונפק חוב ללא דירוג, גם בחודש זה כל החוב שהמונפק היה מדורג.
בנוסף, נפנה את תשומת ליבכם לטבלה שבעמוד הבא, הבודקת כדאיות השקעה בין שתי איגרות חוב בעלי אותו מנפיק ומח"מ, אך הצמדה שונה, על פי האינפלציה הגלומה במרווח בין התשואות לפדיון של האיגרות.
מהשוואה עולה כי:
(1) למחזיקים איגרת חוב שקלית- אידיבי פיתוח 10 (תשואה לפדיון-26.53%, מח"מ-2.03), יש לשקול החלפה לאיגרת הצמודה של אידיבי פיתוח שמספרה 7 (תשואה לפדיון-29.80%, מח"מ-2.28).
(2) למחזיקים איגרת חוב צמודה- פרטנר 2 (תשואה לפדיון-1.59%, מח"מ-2.46) יש לשקול החלפה לאיגרת השקלית של פרטנר שמספרה 5 (תשואה לפדיון-4.46%, מח"מ-2.87).
(3) למחזיקים איגרות חוב שקליות- פועלים הנפקות התח' 11 (תשואה לפדיון-4.32% מח"מ-5.35) ופועלים הנפקות התח' 16 (תשואה לפדיון-5.10%, מח"מ-7.38), יש לשקול החלפה לכתב התחייבות הצמוד של פועלים הנפקות שמספרו 10 (תשואה לפדיון-1.86%, מח"מ-5.69).
(4) למחזיקים אגרת חוב שקלית- אגוד הנפקות ש"ה 2 (תשואה לפדיון-4.15%, מח"מ-6.65), יש לשקול החלפה עם האיגרת הצמודה אגוד הנפקות ש"ה 1 (תשואה לפדיון-2.69% , מח"מ-6.58).
אינפלציה גלומה בשוק הקונצרני לפי מנפיק ומח"מ זהה*
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מסמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב בית השקעות בע"מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב בית השקעות בע"מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצו ולהעתיקו, ללא קבלת אישורן מראש ובכתב.
