הבנק – יועץ או אינטרסנט
באדיבות גלעד נרקיס – משרד עורכי-דין, המתמחה בתחום הבנקאות .
אין ספק כי קיימת דילמה בין היות הבנק גוף כלכלי הפועל למטרות רווח, לבין היותו גוף מעין ציבורי, אשר לא אחת מעמידים את שאלת הרווח הכלכלי "בבעיה" וטובתו של הלקוח אל מול טובתו של הבנק. דילמה זו ניתן להציג בפן של הייעוץ הניתן על-ידי הבנקים.
הבנקים פיתחו מערך גדול ומסועף של מתן ייעוץ לציבור בנושא השקעות, ובתוכן השקעות בשוק ניירות ערך. בין בנק לבין לקוחותיו מערכת יחסים נמשכת; תחומי העיסוק של הבנקים מזקיקים ייעוץ – מיגוון אפשרויות להשקעה או הלוואות כספים; טבעי, קל וזמין כי הלקוח יפנה לפקיד הבנק שממילא יפגוש אותו במסגרת הפעולות שהוא עומד לבצע.
לבנק קיים גם אינטרס לייעץ ללקוחו לפעול בדרך מסויימת. כך לדוגמה, הוא יעדיף כי כספי עו"ש יעברו לתוכנית חיסכון (כי אז יוכל לנצל את הכסף טוב יותר); לבנק אינטרס לתת הלוואות; לבנק אינטרס בני"ע מסויימים; לפקיד יש אנטרס לקבל תגמול בגין פעולות מסויימות שהוא מבצע, לכן הוא ייעץ באופן המושפע מאינטרסים פרטיים שלו.
בוועדת בייסקי התגלה, כי הבנקים רתמו בצורה אינטנסיבית את מערכת הייעוץ שלהם כדי לקדם את מכירת מניות הבנק, באופן אגרסיבי. הייעוץ המכוון והמטעה על-ידי הבנקים היה חלק מן המנגנון המעוות שבא לשרת את האינטרסים של הבנקים, אשר העמידו עצמם במצב של ניגוד אינטרסים מרחיק לכת. במקרים רבים הועדף אינטרס הבנק למכירת מניותיו על פני אינטרס הלקוח בייעוץ אובייקטיבי. לא אחת היה הייעוץ כרוך בהעלמת עובדות (בייסקי מ' "יחסי אמון בין בנק ללקוח", ספר לנדוי, חלק שני, התשנ"ה, 1095).
ברצוני לסקור במאמר זה שני פסקי דין שראו אור לאחרונה העוסקים בסוגיה חשובה זו.
בעניין סוכרוב (ת"א (שלום – ת"א) 71230/00 סוכרוב נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, (טרם פורסם)), נדון בפני כב' השופט יפרח מקרה בו פנה סגן מנהל הסניף אל התובע, והפציר בו לרכוש ניירות ערך מסוג נפטא חיפושים, במימון מלא של הבנק. סגן המנהל אף אמר לתובע כי בתוך ימים ספורים יתפרסמו תוצאות ההפקה של קידוחי נפט ובידיו מידע כי נפט אכן נמצא. סופו של דבר, הוא שתוצאות הקידוחים היו שליליות והתובע מכר אותן בהפסד. יתר על כן: בדיעבד נודע לתובע כי הבנק הוא שותף מוגבל בנפטא והיה לבנק אינטרס לשווק המניות.
כב' השופט יפרח פסק כי הבנק לא טרח להדגיש בפני התובע את דבר העניין שיש לו – לבנק – במניות נפטא. היפוכו של דבר. כבעל עניין, התיר הבנק לתובעים להימצא ביתרת חובה של כ-356,000 ₪, ללא בטחונות כלשהם, ובלבד שירכשו את מניות נפטא, הגם שמדובר במניות שהמסחר בהן כרוך בסיכון גבוה. בית המשפט הוסיף ואמר כי אף אם תיאורו של התובע בתצהיר עדותו הראשית של דבר השידול היה תיאור מוגזם עדיין ההתרשמות היא כי בבסיסם של דברים, ראוייה עמדתו להתקבל.
בפסק דינם של כב' השופטים גרוס, קובו ורובינשטיין, שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין וינטרוב (ע"א 2855/00 וינטרוב אלה ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, טרם פורסם) אושר פסק דינו של כב' השופט אוקון בו נקבעו עקרונות ברורים בדבר המותר והאסור על הבנקים בכל הנוגע לייעוץ. בעניין זה טענו הזוג וינטרוב כי על הבנק לפטור אותם מיתרת החובה בחשבונם, שכן, לטענתם, עיקרו של החוב נבע מאשראי שהועמד להם על ידי הבנק לצורך רכישת ניירות ערך בקרנות נאמנות, שלבנק היה אינטרס כלכלי בהם. משכך טענו כי הבנק היה מצוי בניגוד עניינים ומכאן שהפסדיהם נגרמו בשל מחדלי הבנק. בית המשפט אימץ את פסק דינו של כב' השופט אוקון שלמעשה קיבל את טענת הזוג וינטרוב. יצויין כי בית המשפט קבע כי על הבנק לשאת בנזקים בסכום אותו הציע לזוג וינטרוב (50,000 ש"ח). למען שלמות התמונה יצויין כי וינטרוב הגדיל את ההשקעה לסכום של 500,000 ש"ח על דעתו ותוך ייעוץ ביועץ חיצוני. בית המשפט לא קיבל את טענת הזוג וינטורב כי על הבנק לשאת בסכום הכולל אלא כאמור רק בסכום אותו הציע מיוזמתו.
בית המשפט קבע מספר עקרונות חשובים אותם יש לשים נגד עיני כל בנקאי או נאמן:
- יש להרחיב את היקף חובת הגילוי של הבנקים.
- הבנק איננו יכול להציע ללקוחותיו לבצע פעולות שישי לו עניין בהן, אלא אם כן נאמר במפורש ללקוח כי הבנק הוא בעל עניין, והוא פועל לטובת עצמו ולא לטובת הלקוח.
- מתכונת אחרת שאין בה אזהרה מפורשת ומתלווים אליה אמצעי שיווק או פיתוי, היא פסולה. היא מטילה על הבנק את האחריות לכישלון העיסקה.
- באותם המקרים בהם הבנק חורג מן הנוהג המקובל נדרש בית המשפט להקפיד הקפדה יתרה ולהחיל על הבנקים את אותם כללי המשפט הציבורי הבאים להבטיח את התנהלותו התקינה של המסחר הבנקאי ולשמור על האזרח הקטן – הלקוח, המשקיע, שם אמונו בבנק.
אבקש לסיים מאמר זה בציטוט מתוך פסק הדין: " אחרית דבר….ברם עדיין מלווה אותנו תחושה לא קלה של דאגה מהתנהלות הבנק בעניין דנן ולולא תרומתו המכריעה של המערער לכישלון השקעותיו לא היינו מהססים מלהטיל את מלוא האחריות על הבנק.."(ההדגשות לא במקור) .
על המחברים
עו"ד גלעד נרקיס
הבעלים והמייסד של גלעד נרקיס – משרד עורכי-דין, המתמחה בתחום בנקאות. המשרד מייצג בעיקר לקוחות פרטיים וחברות בתביעות כנגד בנקים. המשרד זכה לפרסום בעקבות מאות תביעות שהוגשו בשם לקוחותיו כנגד בנקים. עו"ד גלעד נרקיס הנו המחבר של סדרת הספרים "החובות החלות על הבנקים", העוסקת בתחומי הבנקאות השונים, הספר "הלוואות חוץ-בנקאיות" וכתב העת "פקס בנק". בנוסף, עשרות מאמרים מפרי עטו ראו אור בעיתונות הכתובה ובאתרי האינטרנט השונים. עו"ד גלעד נרקיס הנו העורך של האתר www.bankim.biz ומרצה בתחומי התמחותו במוסדות שונים.
