תקציב המדינה בשנת 2019 יעמוד על 397.4 מיליארד ש"ח, תקציב החינוך יעמוד על כ-60 מיליארד ש"ח תקציב הבריאות יעמוד על כ-38 מיליארד ש"ח, תקציב הרווחה וניצולי השואה יעמוד על כ-13 מיליארד ₪, ותקציב מערכת הביטחון יעמוד על כ-68 מיליארד ש"ח. כמו כן, יתווספו קצבאות נכות שיעמדו על כ- 2 מיליארד ₪
בשנת 2019 יעמוד הגירעון על 2.9% מהתוצר, ובשנת 2020 על 2.5% מהתוצר
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התקציב: תכנית נטו משפחה; תכנית הסיעוד הלאומית; הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה; מעבר מבנק לבנק בלחיצת כפתור; קיצור שבוע העבודה; הרפורמה לקיצור החופשות; צמצום השימוש במזומן; הגדלת היצע הדיור ועידוד השתלבות בשוק העבודה באמצעות מתן מענקי עבודה
בין השנים 2014 – 2019 נרשם הגידול בתקציב החינוך עומד על כ- 38% (16.6 מיליארד ₪ ), בתקציב הבריאות חל גידול של כ- 60% (14.1 מיליארד ₪), בביטוח הלאומי נצפה גידול של כ- 37% (12.95 מיליארד ₪), בתקציב לניצולי השואה עלייה של כ- 41% (1.4 מיליארד ₪) ובתקציב הביטחון גידול של כ-37% (15.4 מיליארד ₪)
שר האוצר, משה כחלון: "זהו התקציב החברתי השלישי שאנחנו מביאים במהלך הכנסת הנוכחית. התקציב הזה הוא המשך ישיר למהפכה החברתית שאנחנו מובילים בישראל בשנים האחרונות.
תקציב 2019 יכול להיות קל, אבל הוא לא יהיה קל, כי אנחנו נוסיף לאיפה שצריך בכדי להמשיך ולצמצם פערים. תקציב קל הוא תקציב לא טוב לחלשים ולא טוב לצמצום הפערים החברתיים. יחד עם התקציב הנוכחי נעביר כאן בסך הכל חמש שנות תקציב במהלך קדנציה אחת. זהו הישג חסר תקדים לממשלה, לכנסת ולכלכלה הישראלית. זה מאותת לעולם על יציבות ואיתנות של המשק הישראלי. זה מאותת לשווקים הבינלאומיים שלישראל יש ממשלה יציבה וכלכלה יציבה".
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "תקציב המדינה לשנת 2019 שאושר היום בקריאה ראשונה בכנסת כולל בתוכו בשורות כלכליות וחברתיות רבות ומשקף את סדרי העדיפויות של שר האוצר ושל ממשלת ישראל. התקציב כולל מנועי צמיחה כלכליים ובאותה העת ממשיך את התנופה התקציבית המשמעותית עבור המשרדים החברתיים במטרה לשפר את רווחתם של כלל אזרחי המדינה. כלכלת ישראל חזקה, יציבה וצומחת, תקציב 2019 דואג לשמור על המגמות הכלכליות החיוביות ארוכות הטווח בכל פרמטר, ומאידך כולל מגוון רפורמות שמטרתם להמשיך את המגמה לצמצום הפערים החברתיים בישראל".
הממונה על התקציבים, שאול מרידור: "בזכות התמיכה והגיבוי של שר האוצר והמנכ״ל לאורך כל הדרך, התאפשר לאגף התקציבים לגבש תקציב אחראי ומאוזן, במהירות שיא, תוך קידום רפורמות משמעותיות לטובות האזרחים ולקידום הצמיחה במשק".
הצעות תקציב המדינה והתוכנית הכלכלית מתמקדות בכמה עקרונות מרכזיים:
1. יוקר המחיה
תכנית נטו חופשות לקיצור החופשות בבתי הספר- התוכנית נועדה לצמצם את הפער בין ימי חופשת ההורים לבין ימי חופשות התלמידים. במסגרת התכנית בימי חופשות חנוכה ופסח ייהנו התלמידים מעשרה ימי פעילות חינוכית.
סבסוד צהרונים- במסגרת תכנית נטו משפחה – הוחלט על סבסוד צהרונים ברחבי הארץ. הממשלה אישרה את הארכת התכנית עד סוף שנת הלימודים התשע"ט. המסגרות מספקות העשרה לימודית ופעילות העשרה חברתית וחינוכית, מתן סיוע בהכנת שיעורי בית וארוחה חמה ומזינה.
מעבר בין בנק לבנק בלחיצת כפתור- במטרה לקדם את התחרות בשוק הבנקאות בישראל באמצעות הסרת חסמי מעבר של לקוחות בין בנקים תתאפשר ניידות בין בנקים ""בלחיצת כפתור""- מנגנון חדש לחלוטין, שיבטל את הבירוקרטיה המתישה שמתבטאת בריצות אל הבנק הישן והחדש, בהעברת כל הוראת הקבע מול המוטבים השונים, בביטול כרטיסי האשראי, בצורך להחליף שיקים למי ששולמו מראש, בהודעה למעסיק על שינוי החשבון ועוד.. המהלך מבוסס על מנגנון טכנולוגי של "עקוב אחריי", שיקשר בין חשבון הבנק הישן של הלקוח לחדש. הלקוח יצטרך רק לבצע פעולות פשוטות שמסתכמות בפנייה לבנק החדש ויידוע שלו בדבר מספר חשבון הבנק הישן. הפחתת חסמי המעבר בין הבנקים צפויה להביא הגברת האיום התחרותי בין הבנקים וכך לשיפור השירות וירידה בעמלות ובריביות שמשלם משק בית בישראל.
הסרת חסמים בייבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר מחייה- כחלק ממדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה בתחום מוצרי הצריכה, צעד זה נועד להסיר חסמים קיימים ליבוא האישי המהווה ערוץ להגברת התחרותיות והפחתת המחירים בשווקים ריכוזיים. צעדים אלה מבוססים על עבודת ועדת היגוי שעסקה בחודשים האחרונים בבחינת החסמים ביבוא אישי, וההצעות לפתרונם, במטרה להגביר את התחרות באמצעות היבוא האישי ולהוביל להפחתת יוקר המחייה. בין הצעדים בהחלטה שאושרה על ידי הממשלה, נכללים קביעת כלל אחיד ודאי וברור לכמויות הניתנות לייבוא ביבוא אישי, יישום רפורמות משמעותיות במשרדי הממשלה השונים לטובת צמצום דרישות רגולטוריות לייבוא אישי, כדוגמת ביטול הצורך בקבלת אישור לייבוא מוצרי תקשורת אלחוטיים רבים, וכן יצירת מערכת שקופה, מקיפה ונהירה לצרכן שתספק לו את כלל המידע הרלבנטי לייבוא אישי.
הסרת חסמים לייבוא מוצרי תקשורת- כחלק ממדיניות הממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי, על מנת להגביר את התחרות למען הורדת יוקר המחיה בתחום מוצרי הצריכה, אושרה היום רפורמה מקיפה בהליך ייבוא מסחרי של מוצרי תקשורת אלחוטיים. במצב הקיים הרגולציה של משרד התקשורת מאופיינת בנטל רגולטורי רב, אשר חורג מהנהוג במדינות המפותחות. כך, עבור ייבוא של מוצר תקשורת אלחוטי כמו מחשב נייד, טאבלטים, ראוטרים וכדומה, נדרש קבלת אישור משרד התקשורת טרום הייבוא עבור כל דגם מוצר. הליך זה אורך תקופה ממושכת, דבר אשר מביא להשתת עלויות גבוהות על היבואנים, שמושתות בהמשך על הצרכן. במסגרת הצעדים, יוקם צוות לבחינת כלל המוצרים שחייבים היום בקבלת אישור משרד התקשורת, על מנת לפטור כמה שיותר מוצרי צריכה מהצורך בכך. לגבי יתרת המוצרים, במסגרת המודל הרגולטורי החדש, יבואנים יוכלו לקבל את האישור לייבוא מוצר באופן אוטומטי ומקוון, בכפוף לכך שיגישו הצהרה על עמידת המוצר בדרישות הטכניות של המוצר ושקיימים בידיהם מסמכים המעידים על כך. לצד זאת, יוגברו סמכויות האכיפה של משרד התקשורת על מנת לוודא שלא ייגרמו הפרעות לספקטרום תדרי הרדיו במדינה. הצעדים הללו צפויים להפחית באופן משמעותית את העלויות העודפות בהליך הייבוא של מוצרי תקשורת אלחוטיים ובכך להביא להפחתת יוקר המחייה. החיסכון המשקי המוערך לאור השינוי המוצע הינו של מאות מיליוני ש"ח בשנה.
הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה- מטרת הרפורמה היא לצמצם בצורה משמעותית את הרגולציה בשוק הטלוויזיה כך שזו תתמוך בתחרות בשוק ותוביל להורדת מחירים לצרכן. הרגולציה על שוק הטלוויזיה מחולקת כיום בין מועצת הכבלים והלוויין, המפקחת על חברות הכבלים והלוויין ומועצת הרשות השנייה המפקחת על שידורי הערוצים המסחריים. כיום, הוראות המועצות נשענות על חקיקה ארכאית המטילה רגולציה הדוקה על שוק זה. עם השינויים הטכנולוגיים ופתיחת השוק לתחרות, נדרש להתאים את הרגולציה כך שזו תאפשר כניסת שחקנים לשוק תוך יצירת מגרש המשחקים מאוזן כך שכל השחקנים יוכלו להתחרות.
הקמת סביבת ניסוי לחברות טכנולוגיה פיננסיות- על מנת להקל על חברות פינטק לפעול ולהציע את המוצרים שלהן בשוק הישראלי, יוקם צוות בין-משרדי שיבחן יצירת סביבה רגולטורית מקלה המותאמת לחברות שעושות שימוש בטכנולוגיות חדשניות, לצורך אספקת מוצרים ושירותים פיננסיים לצרכן הישראלי במגוון תחומים, כגון: אשראי, תשלומים, סליקה ואמצעי תשלום ניהול השקעות, ניהול פיננסי, שירותים בנקאיים וביטוח.
2.צמצום פערים
תכנית סיעוד לאומית- במטרה להרחיב, לשפר ולייעל את שירותי הסיעוד הניתנים לקשישים אישרה הממשלה את תכנית הסיעוד הלאומית. התכנית תיכנס לתוקף כבר במהלך שנת 2018 ותכלול הגדלה משמעותית של שעות הסיעוד הניתנות לקשישים בביתם, הכנסת טיפולי שיניים לקשישים במסגרת סל הבריאות, הגברת המעורבות של קופות החולים בשיקום וטיפול הקשישים הסיעודיים בביתם והקלת נטל הבירוקרטיה.
עידוד תעסוקה בקרב משפחות שבראשן הורה עצמאי- במשפחה חד הורית יכולת ההשתכרות מוגבלת למפרנס אחד, ולכן רמת ההכנסה נמוכה יותר מזו של משפחה שבה שני הורים עובדים. על כן, מוצע להקצות תוספת לתקציב ההתאמות אשר יוקצו לטובת תכניות לעידוד תעסוקה עבור אוכלוסיית ההורים העצמאיים. תכניות אלו יכול שיכללו בין השאר מבחני תמיכה לעמותות וגופים הפועלים למען אוכלוסיית המשפחות החד הוריות, לרבות שימוש באג"ח חברתי, והקלות בקריטריונים בקורסים להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה והתעשייה.
קיצור שבוע העבודה במשק הישראלי- שבוע העבודה יקוצר ל-42 שעות, זאת בכדי לשפר את האיזון בין עבודה לשעות הפנאי של העובד בחיק משפחתו. על פי ההסכמות, קיצור שבוע העבודה יבוצע ללא הפחתה בשכר, וממועד כניסת השינוי לתוקף, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה, במקום 186 כיום. משמעות המהלך היא העלאת התעריף השעתי לעובדים, והגדלת ערך השעה לעובדים המשתכרים משכר המינימום.
הגדלת ההכנסה הפנויה של הורים עובדים באמצעות הרחבת מענק העבודה- מענק העבודה מהווה סיוע להורים עובדים שמשתכרים ברמות השכר הנמוכות במשק, תוך יצירת תמריצים חיוביים ותנאים כלכליים להשתלבות מלאה שלהם בשוק התעסוקה. במסגרת התכנית, יגדל המענק לאב עובד ב-50%. בנוסף, לצורך עידוד תעסוקה מלאה של בני הזוג ככלי מרכזי לצמצום העוני, להגדיל את המענק של בני זוג עובדים ב-30%, במידה ובן הזוג הועסק בשכר של לפחות 3,540 ש"ח. לבסוף, כיום גובה השכר החודשי שמזכה במענק עבודה המקסימלי עומד על 4,780 שקלים. מוצע להגדיל את גובה השכר המזכה במענק המקסימלי ל-5,000 שקלים על מנת להגדיל את מספר הזכאים למענק עבודה מלא.
3. הגברת התחרות והצמיחה במשק
תכנית "נטו תעשייה" – חיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית – במסגרת התכנית יוקצה סכום כולל של כ- 1.15 מיליארד שקלים להגברת כושר התחרות של התעשייה המקומית ובפרט התעשייה הקטנה והבינונית, והעלאת רמת פריון העבודה במשק והפחתת הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי. המשאבים יוקצו לקידום הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות בתעשייה על ידי עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות קיימות, קידום הכשרת כוח אדם מיומן עבור המשק בכלל והתעשייה בפרט, וקידום התעשייה הקטנה והבינונית, הגברת פריון העבודה והייצוא של המגזר התעשייתי.
רפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל- הרפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית, שהוסכמה עם פורום המכללות הטכנולוגיות בישראל, תאפשר העלאה משמעותית ברמת ההכשרה הטכנולוגית בישראל בהתאם לצרכי המשק, ותאפשר למכללות הטכנולוגיות לגדול מעבר להיקף הקיים וליהנות מתקציב מוגדל שיאפשר להן לממש את הפוטנציאל הלא ממומש הגלום בהשכלה הטכנולוגית. יתר על כן, הרפורמה מחזקת באופן משמעותי את הרגולטור המפקח על המכללות הטכנולוגיות לשם הבטחת איכות ורלוונטיות תוכניות הלימוד, וקובעת מסלול לימודים מרובד על מנת לאפשר התאמה טובה יותר של הלימודים לשוק התעסוקה ולרווחת הסטודנטים.
מתקנים סולאריים- יוגדל הפטור מהיטל השבחה על מתקנים סולאריים עד 6,000 מ"ר וזאת לעומת 200 מ"ר בפטור הקיים. צעד זה צפוי להוות תמריץ משמעותי לעידוד ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות, בכל בניין בישראל, כחלק מצעדי הממשלה בתחום.
הקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות במטרופולין ירושלים ובמטרופולין בבאר שבע– רשויות מטרופוליניות לתחבורה יוקמו בחוק ויהיו אחראיות על ניהול התחבורה הציבורית ועידוד השימוש בה בתחומי המטרופולין. הפעלת התחבורה הציבורית באמצעות רשות מטרופוליניות הינה המודל הנפוץ ביותר בקרב מטרופולינים במדינות ה- OECD, והיא מאפשרת לתת מענה איכותי ובר קיימא לקשיים העומדים לפתחה של מדינת ישראל בהרחבת השימוש בתחבורה הציבורית ופיתוח תשתיות ואמצעים משלימים נדרשים. המודל המוצע, מאפשר את שימור סמכותו של משרד התחבורה לקביעת מדיניות תחבורה ציבורית והובלת פרויקטי תשתיות משמעותיים, ובמקביל, ריכוז הטיפול בהיבטי תחבורה ציבורית מטרופוליניים בידי הרשויות המטרופוליניות, כגוף מקצועי שמכיר היטב את צרכי המטרופולין, תוך שיינתנו לו סמכויות מתאימות.
צמצום נזקי הגודש ועידוד נסיעה ברכבים מרובי נוסעים – החוק נועד לאפשר העדפה של תחבורה ציבורית ונסיעה שיתופית על פני תחבורה פרטית. הצעת החוק כוללת שימוש באמצעי אכיפה טכנולוגיים שנוסו בהצלחה בארץ ובעולם, לטובת זיהוי רכבי תחבורה ציבורית ורכבים מרובי נוסעים בנתיבים המיועדים להם. החקיקה תאפשר הקמת נתיבים מהירים נוספים בכניסות למטרופולינים וכן פתיחת נתיבי תחבורה ציבורית לנסיעה מהירה של רכבים מרובי נוסעים.
קידום מסילת רכבת נוספת באיילון- הקמת מסילת רכבת כבדה נוספת בפרוזדור איילון שתתמודד עם הגידול הצפוי בכמות הנוסעים ברכבת ישראל במעבר צה"ל הצפוי לנגב. על מנת להקים את המסילה הרביעית, קיים תנאי הכרחי והוא יצירת שטחי הצפה שיהוו פתרון ניקוז לנחל איילון על בסיס שטחים המצויים בחלקם בשטח מקרקעי בית הספר מקווה ישראל (בהתאם לתכנית המתאר המאושרת). נוסף לשטחי ההצפה שאינם דורשים הפקעה, נדרש להפקיע שטח בהיקף של כ- 60 דונם חקלאיים עבור שטח המסילה החדשה. על מנת לאפשר את קידום התכנית, נדרש לבצע שינויי חקיקה המובאים במסגרת חוק ההסדרים.
טיוב הליך רישוי עסקים- על מנת להתמודד עם החשש שרשות מקומית תמנע באמצעות מנגנון רישוי עסקים את הקמתו של עסק שיש לו חשיבות לאומית, יש צורך, במקרים מסוימים, להעביר את סמכות הרישוי של הרשות המקומית, למשרד הפנים. במטרה לשמור על מנגנון המיועד למקרי קיצון בלבד, תידרש הכרזה של הממשלה על כל עסק בעל חשיבות לאומית, בכדי שרישויו יתבצע באמצעות משרד הפנים. הכרזה זו תינתן רק לאחר המלצה של צוות מנכ"לים, שיורכב ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד הפנים, אשר קבעו כי העסק המדובר הינו בעל חשיבות לאומית, וכן כי קיימת הצדקה בנסיבות העניין לכך שהרישוי להם יעשה על ידי משרד הפנים.
מערך הרגולציה ברשות הכבאות וההצלה- תיקון לחוק רישוי עסקים וחוק רשות הכבאות וההצלה. רשות הכבאות וההצלה קובעת דרישות בטיחות אש במאות אלפי נכסים במדינת ישראל. דרישות הבטיחות מתמקדות במספר תחומים עיקריים: עסקים טעוני רישוי, נכסים שאינם טעוני רישוי (בתי ספר, בתי חולים, תחנות משטרה, משרדי ממשלה, בסיסי צה"ל וכדומה) ובנייני מגורים. על-פי ההצעה תוקם ועדה לבטיחות באש שתהיה אחראית על האינטרס הציבורי המאזן בין שיקולים בטיחותיים לשיקולים נוספים, באמצעות אימוץ תקני בטיחות אש בינלאומיים והתאמתם לישראל ותוך הפחתת הסיכונים לנזק כתוצאה משריפות מחד ובחינת התועלת בדרישות מאידך. הוועדה תמליץ ותייעץ על אימוץ דרישות המניעה לנציב הכבאות, לשר לביטחון הפנים ולשר האוצר. הוועדה תביא להגברת השקיפות ותוביל להעלאת הרמה המקצועית בבטיחות אש.
4. ייעול המגזר הציבורי
מדיניות הממשלה בנושא העסקת עובדים זרים בהיי טק- מוצע להקל על העסקתם של מומחים זרים בענף ההיי טק, על ידי קביעה כי גם הבאת מומחים זרים לתקופה של עד שנה תיעשה לפי הנוהל המקוצר, בשינויים המחויבים. כמו כן, רישיון השהייה והעבודה של עובדים כאמור יוארך באופן מהיר מדי שנה, וזאת עד לתקופה של עד 63 חודשים, למעט במקרים בהם יימצא שאין מקום להארכה. מוצע לייעל את המנגנון למתן היתרי העסקה לעובדים בעלי ידע בטכנולוגיה באופן שיקנה ודאות למציעים הפוטנציאליים בטרם הגשת הצעתם במכרז, בפרויקטים שמתבצעים בהתאם לחוק חובת המכרזים, ויבטיחו את העסקת העובדים הזרים רק כאשר הדבר הכרחי לביצוע הפרויקט, כדי לעודד תעסוקת עובדים ישראלים. עדיין תידרש הסכמת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רשות האוכלוסין וההגירה ואגף התקציבים במשרד האוצר, בפרויקטים שמתבצעים מכוח חוק חובת מכרזים ובפרויקטים אחרים, ולא יידרש אישור השרים.
שיפור טוהר המידות בשלטון המקומי- שינוי הרכבה ותפקידה של ועדת המכרזים ברשויות המקומיות באופן שיידמה לדין החל בשלטון המרכזי. ועדת המכרזים בשלטון המקומי מורכבת מגורמים פוליטיים. בהינתן כי ההחלטות המובאות לפתחן של ועדות מכרזים צריכות להתבסס על שיקולים מקצועיים בלבד ובמטרה שחברי המועצה לא יהיו נתונים לשיקולים וללחצים פוליטיים ומניגודי עניינים, מוצע כי ועדת מכרזים בשלטון המקומי תכלול גורמים מקצועיים רלבנטיים.
שיפור בהליכי בחינות ומכרזים לכוח אדם בשירות המדינה- מטרת החלטה זו הינה לשפר ולייעל את תהליכי הבחינות והמכרזים לכוח אדם בשירות המדינה, כך שהמשרדים השונים יקבלו בעלי תפקידים מתאימים עבור תפקידים פנויים מהר ככל האפשר. לדוגמא: הבחינה הקוגניטיבית הממוחשבת במכרזי כוח אדם והסינון לפי תנאי הסף ייערכו במקביל, ובמקביל גם יימשך פרסום המכרז, כך שאדם שהגיש מועמדות לפני המועד האחרון יוכל להתחיל בהליך המיון. בנוסף, יוחל פיילוט במשרדי האוצר, האנרגיה והמשפטים לשלב ב' בהליך המיון, שייתן משקל רב יותר למשרד המגייס בבחירת המועמד. זאת, על מנת לייצר התאמה טובה יותר לצרכי המשרד.
העברת פארק אריאל שרון לאחת הרשויות הגובלות בפארק- מטרת ההחלטה להביא לפיתוח אחד המרחבים החשובים ביותר בגוש דן, תוך שימור אופיו כפארק עירוני הכולל טבע ושבילי אופניים. לשם כך יוקם צוות משותף למשרדי האוצר, הפנים והגנת הסביבה שעתיד לבחון את העברת השטח הגלילי לשיוך מוניציפלי וניהולי לאחת הערים הסמוכות לפארק.
מתן ודאות לתקציב הספורט באמצעות ניתוק התלות בהימורים והמשך הסדרה וייעול שוק של ההימורים החוקיים- הרפורמה נועדה לנתק את התלות התקציבית של הספורט בישראל בכספי הימורים. כך במקום שהספורט יהיה תלוי ברווחים מהימורים על הספורט שהפעילה המועצה להסדר ההימורים בספורט (הטוטו), כלל תקציב התמיכה בתחום הספורט (תמיכות שוטפות וכן פיתוח תשתיות ספורט) ייקבע בתקציב משרד התרבות והספורט במסגרת תקציב המדינה השנתי. כך, כלל התמיכות בתחום הספורט ירוכזו בידי גוף אחד, האמון על קביעת המדיניות ארוכת הכוללת וארוכת הטווח בתחום הספורט, באופן שיביא להקצאה אופטימלית של התקציבים לספורט מתוך ראייה רוחבית של התחום ושל צורכי הגופים השונים בו. במסגרת ניתוק התלות של הספורט מהימורים תקציב משרד הספורט יוגדל באופן משמעותי כך תוקנה ודאות תקציבית לגופי הספורט ויוקל הנטל הביורוקרטי על גופי הספורט הנתמכים אשר יתמכו כולם ע"י משרד הספורט, וכפועל יוצא מכך השינוי יקנה לגופי הספורט את הכלים הדרושים להם להגשים את מטרותיהם ויתרום לקידום הספורט הישראלי.
בנוסף, ניתוק התלות של הספורט בהימורים יאפשר לממשלה להמשיך וליישם את מדיניותה בשוק ההימורים החוקיים, ככל שתבחר כן.
5. הגדלת היצע הדיור
עירוב שימושים- מתן אפשרות לבניית דיור להשכרה, מעונות יום ומעונות סטודנטים במתחמי תעסוקה לצורך המשך יישום מדיניות הממשלה לייעול התהליכים בתחום התכנון והבנייה, מוצע לאפשר עירוב שימושים של מבני ציבור באזורי תעסוקה ומגורים, לקצר את הליכי הוצאת היתרי בנייה ושינוי מערך התמריצים בעבודות הפיתוח לתכניות למגורים. בנוסף תינתן אפשרות לשלב מוסדות ציבור וגני ילדים בבנייני מגורים ומסחר בדומה לנהוג בערים מובילות בעולם.
ייעול הליכי הוצאת היתרי בנייה לתשתיות לאומיות- במטרה לקצר את משך זמן הבנייה בנדרש ולצמצם ככל הניתן את הביורוקרטיה הקיימת.
6. צמצום ההון השחור
צמצום השימוש במזומן ועידוד אמצעי תשלום דיגיטליים- במטרה לצמצם את היקף הכלכלה השחורה בישראל, המוערך בכ-22% מתוצר המקומי הגולמי, מוצע להגביל את תקרת השימוש במזומן. התכנית תחולק לשני שלבים כשבשלב הראשון עסקאות במזומן בין פרט לעסק יוגבלו לסכום של 8,000 ₪ ובעסקאות במזומן בין פרטים ההגבלה תעמוד על סכום של -25,000 ₪.
בשלב השני עסקאות במזומן בין פרט לעסק יוגבלו לסכום של 5,000 ₪ ובעסקאות במזומן בין פרטים ההגבלה תעמוד על סכום של -12,500 ₪.
הנזק למשק ולחברה בישראל מקיומה של כלכלה שחורה אינו מסתכם בפגיעה בהכנסות ממיסים, שכן הכלכלה השחורה פוגעת בלכידות החברתית ובחוסן הלאומי ומערערת את לגיטימיות שלטון החוק וסדרי הממשל, פוגעת בשוויון בכלל, ובשוויון בחלוקת הנטל האזרחי בפרט. לאור ההשפעה הרבה של השימוש במזומן על הכלכלה השחורה. ישנה חשיבות בצמצום הכלכלה על מנת להגדיל את הצמיחה, לקדם את התחרותיות בכלכלה, להקטין את היקף הפשיעה הכלכלית והפשיעה הביטחונית, להקטין את נטל המס על אזרחי המדינה.
