משקל חסר לשווקים המתעוררים
פורטוגל זוכה לסיוע והאם באמת יוון תצא מהאיחוד? לא ממש.
רון אייכל | 08.05.2011
תגיות : רון אייכל, אינפלציה, סקירה עולמית, שוק ההון.
מאקרו, אגרות חוב וריביות
| פורטוגל זוכה לסיוע.
| האם באמת יוון תצא מהאיחוד? לא ממש.
| דוח התעסוקה לחודש אפריל. חודש שלישי רצוף שבו נוצרים מעל ל-200 אלף מקומות תעסוקה.
מניות
| ההתייקרות שנרשמה במחירי חומרי הגלם משפיעה לרעה על האינפלציה במשקים מתעוררים.
| הצמיחה הגבוהה בהם מלווה בריסון מוניטרי.
| שני אלו מקשים על שוקי המניות במשקים המתעוררים.
| לפיכך, אנו מעניקים משקל חסר לקבוצה זו.
| מומלץ להיחשף למשקים המתעוררים באמצעות רכישת מניות של חברות יצואניות לשווקים אלו, שמקורן הוא בשווקים המפותחים (ארה"ב או אירופה).
תחזית אירועים עולמית לשבוע הקרוב
| מדינה | שעה | אירוע\פרסום כלכלי | חודש\ תקופה | נתון קודם | תחזית השוק |
| שני, 9/5 | |||||
| גרמניה | 09:00 | סחר החוץ | 3 | 12.1 מיליארד אירו | 11.8 מיליארד אירו |
| א.אירו | 11:30 | אמון צרכנים | 5 | 14.2 | 13.8 |
| שלישי, 10/5 | ||||||
| צרפת | 09:45 | ייצור תעשייתי | 3 | 0.4% | 0.4% | |
| נורבגיה | 11:00 | מחירים לצרכן | 4 | 0.3% | 0.2% | |
| ארה"ב | 15:30 | מחירי יבוא | 4 | 2.7% | 1.8% | |
| ארה"ב | 16:30 | חבר הפד,Duke, נואם | ||||
| ארה"ב | 17:00 | מלאים סיטונאיים | 3 | 1.0% | 1.0% | |
| ארה"ב | 19:45 | חבר הפד, Lacker, נואם על תחזית הכלכלה | ||||
| רביעי, 11/5 | |||||
| יפן | 08:00 | אינדיקטורים מובילים | 3 | 104.2 | 99.8 |
| אנגליה | 12:30 | דוח האינפלציה | |||
| ארה"ב | 15:30 | סחר החוץ | 3 | -45.8 מיליארד דולר | -47.0 מיליארד דולר |
| ארה"ב | 19:15 | ||||
| ארה"ב | 20:00 | הנפקת חוב ממשלתי ל-10 שנים בהיקף של 24 מיליארד דולר | |||
| ארה"ב | 20:00 | חבר הפד, Kocherlakota, נואם על מדיניות מוניטרית | |||
| ארה"ב | 21:00 | תקציב חודשי | 4 | -188.2 מיליארד דולר | -62.3 מיליארד דולר |
| פולין | הכרזת ריבית מוניטרית | 12/5 | 4.0% | 4.0% | |
| חמישי, 12/5 | |||||
| צרפת | 08:30 | מחירים לצרכן | 4 | 0.8% | 0.4% |
| א.אירו | 11:00 | ה-ECB מפרסם דוח חודשי | |||
| אנגליה | 11:30 | ייצור תעשייתי | 3 | -1.2% | 0.8% |
| א.אירו | 12:00 | ייצור תעשייתי | 3 | 0.5% | 0.3% |
| אנגליה | 12:30 | הנפקת חוב ממשלתי ל-30 שנה בהיקף של 2.4 מיליארד ליש"ט | |||
| נורבגיה | 15:00 | הכרזת ריבית מוניטרית | 12/5 | 2.0% | 2.25% |
| ארה"ב | 15:30 | חבר הפד, Plosser, נואם על תחזית הכלכלה | |||
| ארה"ב | 15:30 | בקשות ראשוניות לדמי אבטלה | 7/5 | 474 אלף | 424 אלף |
| ארה"ב | 15:30 | מחירים ליצרן | 4 | 0.7% | 0.6% |
| ארה"ב | 15:30 | מכירות קמעונאיות | 4 | 0.4% | 0.6% |
| ארה"ב | 20:00 | הנפקת חוב ממשלתי ל-30 שנים בהיקף של 16 מיליארד דולר | |||
| ד.אפריקה | הכרזת ריבית מוניטרית | 5 | 5.5% | 5.5% | |
| שישי, 13/5 | |||||
| ד.קוריאה | 04:00 | הכרזת ריבית מוניטרית | 13/5 | 3.00% | 3.25% |
| ארה"ב | 15:30 | מחירים לצרכן | 4 | 0.5% | 0.4% |
| ארה"ב | 16:55 | אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן | 5 | 69.8 | 700. |
* שעון ישראל
מאקרו, אגרות חוב וריביות
| פורטוגל זוכה לסיוע.
| האם באמת יוון תצא מהאיחוד? לא ממש.
| דוח התעסוקה לחודש אפריל. חודש שלישי רצוף שבו נוצרים מעל ל-200 אלף מקומות תעסוקה.
פורטוגל זוכה לסיוע
ביום רביעי דווח כי פורטוגל תקבל מהאיחוד האירופי סך של 78 מיליארד אירו (כ-116 מיליארד דולר). 52 מיליארד אירו יגיעו מממשלות אירופיות ו-26 מיליארד אירו מקרן המטבע הבינלאומית (IMF). 12 מיליארד אירו יוקצו למימון מערכת הבנקאות של המדינה הסובלת ממחסור בהון.
לאחר שבשבוע שעבר פורסמו נתוני הגירעונות הפיסקליים והחובות הציבוריים של 27 המדינות החברות בשוק האירופי המשותף (ראו את הסקירה העולמית של ה-1/5) ההנהגה במדינה וגם האיחוד האירופי החלו להכיר בעובדה כי יהיה קשה למדי לצמצם בצורה מהירה את הגירעון במדינה.
יתר על כן, הפחתות בדירוג החוב שממנה סבלו המדינה ומגזר הבנקאות מקשה עוד יותר על גיוס חוב בשוק החופשי, בעיקר בקרב הבנקים ולכן, ראשי הבנקים פנו לראש הממשלה בבקשה לקבל סיוע מהאיחוד האירופי.
לפי תנאי הסיוע, בכדי שהבנקים יקבלו הון הם צריכים להגדיל את ההון הראשוני לכדי 9% מהמאזן עד סוף 2011 ולכדי 10% עד סוף 2012. זאת, בהמשך לדרישת הממשלה להגדיל את ההון לכדי 8%.
בנוסף לסיוע הממשלה מתכוונת למכור נכסים כמו את חטיבת הביטוח של הבנק Caixa Geral de Depositosהנמצא בבעלותה.
פורטוגל, שרשמה גירעון ממשלתי של 9.1% מהתוצר בשנת 2010 וחוב ציבורי בגובה של 93% תצטרך לצמצם את הוצאותיה בעוצמה של 10% ויותר ב-4-3 השנים הקרובות, בכדי להתחיל ולייצב את הסביבה הפיסקלית. צמצום זה יהיה קשה ביותר, הואיל והוא פוגם בפעילות הכלכלית, שגם כך היא לא בדיוק מוצלחת.
לדעתנו, אתגר זה העומד בפני הכלכלה הפורטוגזית הוא גדול מנשוא וקיים סיכוי נמוך להצלחתו. בכל מקרה אחר, פורטוגל תאלץ לבקש סיוע נוסף.
האם יוון עוזבת את האיחוד האירופי
ביום ו' דיווח ה"דר שפיגל" הגרמני כי יוון שוקלת לעזוב את האיחוד המוניטרי.
הדיווח יצר מיני סערה בשווקים כאשר האירו מאבד כ-1.3% מערכו, מרגע ההודעה עד סוף המסחר, ונסחר בסופו ברמה של 1.4316 דולרים לאירו.גם ההכחשה של שר האוצר היווני, George Papaconstantinou, כשעה לאחר פרוץ הדיווח לא עזר לאירו הנחלש כנגד הדולר.
הדבר המפתיע בדיווח היה כי ברגעים אלו חושבים באיחוד האירופי כיצד לסייע, פעם נוספת, ליוון אשר מצבה הוא קשה מאוד. המשק היווני רשם גירעון פיסקלי של 10.5% והחוב הציבורי הגיע לכדי 142.8% מהתוצר.
נזכיר, כי לפני שנה קיבלה יוון סך של 110 מיליארד אירו.
לדעתנו, יוון לא עומדת לעזוב את האיחוד האירופי. יתר על כן, הדבר כלל לא נמצא על סדר היום של קובעי המדיניות שם. חזרה למטבע היווני רק תסבך את מצבה של יוון אשר תהפוך למחזיקת חוב עצום במט"ח (חוב נקוב אירו) ובשורה התחתונה תשמוט חובות הואיל ולא תהיה לה "מטריה" פיננסית, עם כל הקשיים שזו מערימה.
מנגד, גם באיחוד האירופי לא מעוניינים להוציא את יוון מהאיחוד הואיל ולדבר עלולה להיות השפעה מדבקת על איגרות החוב של מדינות אירופיות נוספות כמו פורטוגל או אירלנד, שללא כל ספק, עדיף להן היה אם הדיווח הנוכחי לא היה מפורסם.
ליוון חוב של כ-300 מיליארד אירו כאשר 22% ממנו מוחזק על ידי יווניים, ה-ECB מחזיק כ-19% והאיחוד האירופי וה-IMF מחזיקים יחדיו כ-11%. 22 מיליארד אירו של חוב יווני (קרן בלבד) צפוי להגיע לפדיון השנה ו-33 מיליארד אירו בשנה הבאה.
יוון לא באמת מסוגלת לגייס חוב בשווקים, בוודאי שלא לטווח קצר. כבר מספר ימים שאיגרות החוב של ממשלת יוון לטווח של שנתיים נסחרות בתשואה לפדיון של 25%. אגב, גם האג"חים של פורטוגל נמצאים בתקופה האחרונה במגמה שלילית. האג"ח לשנתיים של פורטוגל נסחרה בסוף השבוע בתשואה לפדיון של 10.7%.
לדעתנו, יוון ממש לא עוזבת, וגם לא תעזוב, את האיחוד המוניטרי, שהרי אירוע מסוג זה עלול להחריף משמעותית הן את מצבה הכלכלי וגם את מצבה הפוליטי ביבשת.
דוח התעסוקה לחודש אפריל
שוק העבודה האמריקאי ייצר בחודש אפריל 244 אלף משרות חדשות. לכל הדעות, הדיווח הפתיעה לטובה, הואיל והערכות השוק עמדו על תוספת של 185 אלף משרות בלבד. יתר על כן, גם נתוני חודש מארס עודכנו כלפי מעלה ב-5 אלפים ולפיכך, בפועל נוספו 64 אלף משרות יותר מאשר היה הצפי.
מעבר לכך, להלן עיקרי הדברים אשר עלו בדוח:
(1) הענפים העסקיים (הפרטיים) ייצרו 268 אלף מקומות תעסוקה, לעומת צפי ליצירה של 200 אלף בלבד.
הדבר החשוב בדוח הוא העובדה כי כבר 3 חודשים שמספר המשרות שנוצרות גבוה מ-200 אלף. בפברואר נוספו 235 אלף משרות. במארס 221 אלף ובאפריל 244. יצירת מקומות עבודה בהיקף זה היא חיובית ביותר ובכוחה להפחית בשיעור האבטלה.
הסקטור הממשלתי גרע 24 אלף מקומות תעסוקה, בהמשך לגריעה של 10 אלפים בחודש הקודם. למעשה, זהו החודש השלישי ברציפות שבו נרשמת גריעה במספר המשרות בסקטור הממשלתי.
הסקטורים היצרניים הוסיפו 44 אלף משרות, כאשר ענף התעשייה ייצר 29 אלף משרות וענף הבניה ייצר 5 אלפי אלף מקומות תעסוקה.
ענפי השירותים ייצרו 224 אלף משרות, כאשר ענף הפיננסים ייצר 4 אלף משרות.
(2) שיעור האבטלה עלה במפתיע ב-0.2% והגיע לכדי 9.0%, לעומת צפי ליציבות. מספר המובטלים גדל מ-13.5 מיליון ל-13.7 מיליון אזרחים, מתוך שוק העבודה האזרחי המונה 153.4 מיליון איש.
(3) שעות העבודה השבועיות נותרו ללא שינוי ברמה של 34.3 שעות.
(4) השכר לשעה התרחב ב-0.1%, לעומת צפי לעלייה של 0.2%. זאת, בהמשך להתרחבות של 0.2% בחודש שעבר.
חרף העלייה בשיעור האבטלה, דוח זה הוא בהחלט חיובי למשק האמריקאי ומכיל פוטנציאל לירידה בשיעור האבטלה בהמשך.
להערכתנו, המשק האמריקאי יתרחב בשנה נוכחית בשיעור העולה על 3% ובהמשך למגמות המקומיות והעולמיות ניתן לצפות בהחלט לכדי ירידה בשיעור האבטלה לכדי כ-8% בסוף השנה (קונצנזוס השוק הוא לכדי 8.5% בסופה).
השווקים הפיננסיים הגיבו לדוח התעסוקה, כאשר המניות והסחורות רושמים עליות מחירים ואיגרות החוב הפסדי הון. התגובה הייתה משמעותית במיוחד, לאחר שפורסמו בימים האחרונים אינדיקטורים פושרים למשק האמריקאי. מגמה זו נשארה, עד אשר התקבלו הדיווחים מיוון לגבי יציאה אפשרית מגוש האירו.
נציין כי בסוף השבוע נסחרה איגרת החוב של ממשלת ארה"ב לטווח של 10 שנים בתשואה לפדיון של 3.148%, הנמוכה ב-14 נ"ב מאשר נסחרה לפני שבוע. גם ה-UST לשנתיים רשמה רווח הון קל במהלך השבוע ונסחרה בסופו בתשואה לפדיון של 0.549%.
מניות
| ההתייקרות שנרשמה במחירי חומרי הגלם משפיעה לרעה על האינפלציה במשקים מתעוררים.
| הצמיחה הגבוהה בהם לוותה בריסון מוניטרי.
| שני אלו מקשים על שוקי המניות במשקים המתעוררים.
| לפיכך, אנו מעניקים משקל חסר לקבוצה זו.
| מומלץ להיחשף למשקים המתעוררים באמצעות רכישת מניות של חברות יצואניות לשווקים אלו, שמקורן הוא בשווקים המפותחים (ארה"ב או אירופה).
משקל חסר לשווקים המתעוררים
אין ספק כי השווקים המתעוררים, ובמיוחד הודו וסין צלחו את משבר ה-Subprime בצורה מצוינת. בשנה האחרונה, עם התייקרות במחירי הסחורות בעולם, מדינות מתעוררות שלהן משאבי טבע (כגון, ברזיל ורוסיה) הצטרפו לגל החיובי ורשמו קצבי צמיחה נאים מאוד בשנת 2010.
באופן מצרפי, קבוצת השווקים המתעוררים צמחה בשנת 2010 בשיעור נאה מאוד, 7.3%. השנה וגם בשנת 2012 צפויה קבוצה זו לרשום צמיחה גבוהה של 6.5%, בכל אחת מהן.
עם זאת, ההתייקרויות של הסחורות בשנה האחרונה הביאה לכדי עלייה מקבילה בסביבת האינפלציה. המשקים המתעוררים רגישים באופן משמעותי להתייקרויות של חומרי הגלם, בהשוואה למפותחים. הדבר נובע מכך שסעיף המזון הוא גבוה יותר במתעוררים, לעומת המפותחים. יתר על כן, משקלם במדד של מוצרים לא סחירים כגון בתים או שירותים הוא נמוך במתעוררים, לעומת המפותחים.
כך, נרשמת בחודשים האחרונים עלייה בקצב האינפלציה. לדוגמא, מדד המחירים לצרכן ברוסיה עלה ב-12 החודשים האחרונים בשיעור של 9.6%. בהודו הוא טיפס ב-8.8% וב-5.4% בסין. ישנן מדינות, אם כי פחות מרכזיות שבהן נרשמה אינפלציה גבוהה מאוד, לעתים דו-ספרתית, ב-12 החודשים האחרונים בניהן נזכיר את וייטנאם (17.5%), ונצואלה (23.9%) ואוקראינה (9.4%).
העובדה, כי האינפלציה בשווקים המתעוררים עלתה בתקופה האחרונה, באופן משמעותי, לעומת המפותחים יוצרת קושי בקרב קבוצה זו הואיל והריביות המוניטריות בהם עולות, במידה ניכרת, לעומת המפותחים.
יתר על כן, יכולת ההתמודדות של השווקים המתעוררים עם אינפלציה היא בעייתית יותר, מאשר בקבוצת המפותחים.
את העובדה שלאינפלציה יש השפעה שלילית על שוק המניות ניתן לראות בתרשים משמאל אשר מראה כי קיים קשר הפוך (שימו לב כי ציר האינפלציה הוא הפוך).
עקב הצמיחה הגבוהה בקבוצת השווקים המתעוררים והרמה הגבוהה של מחירי הסחורות (גם אם לוקחים בחשבון את ירידות המחירים של השבוע האחרון) אשר צפויים לשמור על סביבת אינפלציה גבוהה השנה, אנו נוקטים גישה של משקל חסר לשווקים המתעוררים.
להערכתנו, את החשיפה לקבוצה זו יש לבצע דרך חברות אמריקאיות או אירופיות (עדיף גרמניות) אשר מייצאות למתעוררים, נהנות ממחזור העסקים החזק בהם, אך לא סובלות מהריסון המוניטרי המשמעותי במדינות אלו.
