הייצוא פונה מזרחה

הייצוא פונה מזרחה

בנאום שקיים נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בתחילת החודש, הוא ציין כי אם עד היום, ראינו את עיקר הפעילות הכלכלית מתרכזת לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי – אירופה וארה"ב, אנו עדים למעבר מרכז הכובד למדינות הגובלות באוקיינוס השקט.

רון אייכל | 25.10.2010
תגיות : בורסה, ניתוח שוק, אפיקי השקעה, סקירת שוק ההון, שוק ההון, צבי סטפק, רון אייכ.

מאקרו

|        ב-18 השנים האחרונות, (מאז 1992), יצוא הסחורות לסין והודו התרחב בכ-20% בממוצע לשנה, בעוד שלאירופה וארה"ב גדל בקצב הנמוך ב-10%, בממוצע לשנה.

|        מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר עלה של 0.3%. בימים האחרונים מסתמנת ירידה במחירי הירקות.

|        ריבית בנק ישראל לחודש נובמבר צפויה להיוותר ללא שינוי.

|        מסקר החברות עולה כי המשק ימשיך להתרחב ברבעון הרביעי של השנה.

|        האוצר פרסם את הצעת התקציב לשנתיים הקרובות. הגירעון בשנת 2011 צפוי להסתכם בכ-2.9% מהתוצר. בשנת 2012, הגירעון צפוי להסתכם בכ-2.0% מהתוצר. נטל הגיוס על השוק לא יהיה משמעותי.

אגרות חוב

|    בשבוע המסחר האחרון, נמשכה המגמה החיובית שמאפיינת את השוק הסולידי בתקופה האחרונה.

|        עליות שערים נרשמו בכל מדדי איגרות החוב המקומיות.

|        בין השאר, זרימת הון מוגברת מצד קרנות נאמנות הביאו לעליות אלה.

התפתחות הסחר – פונים מזרחה

בנאום שקיים נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בתחילת החודש, הוא ציין כי אם עד היום, ראינו את עיקר הפעילות הכלכלית מתרכזת לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי – אירופה וארה"ב, אנו עדים למעבר מרכז הכובד למדינות הגובלות באוקיינוס השקט.

למה הנגיד התכוון בדבריו? ארה"ב ואירופה תמיד היוו יעד מרכזי בייצוא הישראלי. אם לאורך שנות   ה-90', אירופה היוותה את יעד הייצוא המוביל של הסחורות הישראליות, בשנת 2000 השתנתה מגמה זו וארה"ב הפכה ליעד הייצוא מספר אחד, עד השנה הנוכחית שתואר זה חזר לאירופה בפער זניח.

למרות עובדה זו, המשבר האחרון השפיע רבות על מאזני הכוחות העולמיים בכלכלה. ארה"ב ואירופה לא צלחו בצורה טובה את המשבר, בשנת 2009 התכווצה הכלכלה האמריקאית ב-2.6% והכלכלה האירופאית הידרדרה ב-4.1%. גם העתיד לא נראה אופטימי במיוחד כאשר בשנים הקרובות כלכלות אלה צפויות לצמוח בקצב הנמוך מהפוטנציאל, לפי תחזיות קרן המטבע הבינלאומית.

בניגוד לארה"ב ואירופה, המדינות המתפתחות באסיה (המדינות הגובלות באוקיינוס השקט על פי דברי הנגיד…) רשמו בשנת 2009 צמיחה חיובית של 6.8% בממוצע. השנה, מספר זה צפוי לעלות אף יותר ולהגיע לרמה ממוצעת של 9.4% על פי תחזית קרן המטבע הבינלאומית. בפרט, סין צפויה לצמוח השנה ב-10.5% והודו ב-9.7%.

על רקע דברים אלה, והציפייה להמשך צמיחה חזקה באסיה, אין זה מפתיע כי כלכלנים רבים, ונגיד בנק ישראל בפרט, רואים במדינות אלה גורם משפיע בכלכלה העולמית ואף מכריע.

למרות כל האמור לעיל, ייצוא הסחורות לאסיה תופס פחות מרבע מהיקף הייצוא הישראלי. בפרט, ייצוא הסחורות לסין – הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, ולהודו – הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, בשנת 2010 הוא פחות מ-9%. נזכיר, כי יחד, מהוות סין והודו יותר משליש אוכלוסיית העולם, והן אלו אשר צומחות בקצב המהיר ביותר בעולם.

למרות דברים אלה, קיימת מגמה של גידול בחלק היחסי של היצוא לאסיה. לראיה, אם נפח היצוא לאסיה מהיצוא הכולל בשנת 2009 היה 19.5%, בשנת 2010 הוא הגיע כבר ל-23.9% מסך הייצוא, כלומר, גידול של 4.4%. הגורמים המרכזיים לשינוי זה הם עליה של 1.4% בייצוא לסין (מ-2% מסך הייצוא הכולל ב-2009 ל-3.4% ב-2010) ועליה של 1.5% בייצוא להודו (מ-3.6% מסך הייצוא הכולל ב-2009 ל-5.1% ב-2010).

ההתרחבות של החלק היחסי במסחר לאסיה מתוך סך הייצוא, בא בעיקר על חשבון הייצוא לארה"ב. כלומר, אם נפח היצוא לארה"ב מהיצוא הכולל בשנת 2009 היה כ-35%, בשנת 2010 הוא הגיע לכ-32% מסך הייצוא, כלומר, ירידה של 3%. באירופה נרשמה עלייה צנועה של 0.2%.

נציין, כי באופן אבסולוטי היקף הייצוא צמח השנה עם כל מדינות המסחר המרכזיות (אשר הייצוא אליהם מהווה יותר מ-1% מסך הייצוא). בממוצע, גדל יצוא הסחורות השנה ב-27% לעומת שנת 2009. עם זאת, בעוד שהייצוא לאסיה גדל ב-55% (ובפרט, לסין ב-109% ולהודו ב-78%), הייצוא לארה"ב גדל "רק" בקצב של 16%.

ב-18 השנים האחרונות, (מאז 1992), גדל יצוא הסחורות לסין ב-22% בממוצע לשנה, כך גם הייצוא להודו גדל בקצב של 19% לשנה. ארה"ב ואירופה רשמו גם מספרים נאים אך צנועים יותר ברמה של 9% ו-7% בהתאמה.

הואיל, ונראה כי ישראל לא מימשה את מלוא פוטנציאל הייצוא לשוקי אסיה – סין ובהודו בפרט, ומשקים אלה צפויים להמשיך לרשום שיעורי צמיחה גבוהים בשנים הקרובות על פי התחזיות, ייתכן כי נמשיך לראות את השוק האסיאתי תופס נפח גדול יותר מסך הייצוא הישראלי.

אולי עדות אחת להתפתחויות החיוביות ולהבנה כי העולם החדש נמצא במזרח ראינו השבוע כאשר דווח כי חברת שטראוס, שבבעלותה נמצאת חברת טיהור המים תמי 4, חתמה לאחרונה קבוצת האייר הסינית על מיזם בתחום המים, במסגרתו תייבא חברת האייר את מוצרי החברה לסין.

סיכום מדד ספטמבר 2010 ותחזית לחודשים הבאים

ביום שישי האחרון פורסם מדד המחירים לצרכן, לחודש ספטמבר 2010. המדד רשם עלייה של 0.3%. המדד בחודש הנדון הושפע, במיוחד, מעלייה של 0.7% במחירי חוזי שכר הדירה המתחדשים (שירותי הדיור בבעלות הדיירים) אשר תרמה 0.14% למדד הכללי ומייקור במחירי הירקות הטריים ב-27.2%, בייחוד העגבניות והמלפפונים אשר יחד תרמו 0.22% למדד. מנגד, הוזלה שנרשמה במחירי ההבראה ונופש בארץ ובחו"ל גרעה כ-0.24% מהמדד הכללי.

ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור של 2.4%, ומראשית השנה עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור של 1.9%.

ההשפעה המרכזית על מדד המחירים לצרכן בשנה שחלפה הגיעה משתי קבוצות. הראשונה היא קבוצת הדיור שמחיריה עלו ב-6.0% (ותרמה כ-1.2% למדד הכללי) וקבוצת הירקות והפירות שמוצריה התייקרו ב-15.7% (תרמה כמחצית האחוז למדד הכללי). אם ננכה ממדד המחירים לצרכן שתי קבוצות אלו, אזי ב-12 החודשים האחרונים נרשמה התייקרות של 0.7% במדד המחירים לצרכן.

במבט לחודש אוקטובר, אנו צופים כי המחירים יעלו בשיעור של 0.3%. המדד בחודש זה יושפע, בין היתר, מהגורמים הבאים:

(1)   התייקרות של 0.3% במחירי שירותי דיור בבעלות הדיירים (חוזי שכר דירה מתחדשים).

(2)   התייקרות של 1% במחירי המזון.

(3)   התייקרות עונתית של כ-5% במחירים של פריטי הלבשה והנעלה.

(4)   הוזלה עונתית של כ-2% במחירי הנסיעות לחול ושל        כ-1.5% במחירי ההבראה והנופש בארץ.

מראשית השבוע הסתמנה מגמה של הוזלה במחירי הירקות. אם זו תמשך, היא צפויה להשפיע במיוחד על מדד המחירים לצרכן של חודש אשר צפוי להערכתנו להיוותר ללא שינוי.

אנו צופים כי מדד המחירים לצרכן בשנת 2010 יעלה ב-2.3% וב-12 החודשים הקרובים בשיעור של 2.5%.

הריבית לחודש נובמבר צפויה להישאר על כנה 

בשבוע הקרוב, ביום שני (ה-25/10) צפויה להתקבל החלטת הריבית המוניטרית לחודש נובמבר. נזכיר, כי בנק ישראל העלה את הריבית המוניטרית לחודש אוקטובר לרמה של 2.0%. הסיבה המרכזית להעלאה זו הייתה התייקרות במחירי חוזי שכר הדירה במדד המחירים לצרכן בחודש אוגוסט.

ביחס להחלטת הריבית הקרובה, הסביבה המאקרו כלכלית השתנתה באופן שלבנק ישראל יהיה קשה להצדיק העלאת ריבית. זאת, עקב הגורמים הבאים:

(1)     מחירי חוזי שכר הדירה. במדד המחירים לצרכן של חודש ספטמבר נרשמה עלייה של 0.7% במחיריהם של חוזי שכר הדירה המתחדשים. ברור, כי אי אפשר לומר כי יש כאן הוזלה, אך התייקרות בעצמה זו היא אינה מפתיעה לרעה. לראיה, בחודש המקביל אשתקד ובספטמבר 2008, נרשמה עלייה של 0.8% ו-1.8% במחירי חוזי השכירות המתחדשים, בהתאמה.

(2)     האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נמוכה מהגבול העליון של יעד האינפלציה ועומדת על 2.4% ומדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר היה דומה לציפיות השוק.

במבט קדימה ל-12 החודשים הקרובים אנו צופים כי המחירים לצרכן יתייקרו בשיעור של 2.5%.יתר על כן, נראה כי פוטנציאל של ירידה בציפיות האינפלציוניות גבוה מאשר פוטנציאל עלייה. זאת, לאור ההנחה כי תחול בקרוב הוזלה במחירי הירקות.

(3)     המשק הישראלי צפוי לרשום השנה צמיחה סבירה למדי של 4%, אולם נתוני הייצוא בחודשיים האחרונים נראים פחות טוב ומעלים חשש לגבי מחזור העסקים של היצוא בשלהי 2010 ובראשית 2011.

(4)     יתר על כן, השקל רשם בחודשים האחרונים התחזקות מחודשת כנגד הדולר האמריקאי. כל העלאה נוספת של הריבית עלולה להביא לכדי ייסוף נוסף של השקל, אפילו תוך כדי התערבות גוברת של הבנק המרכזי בשוק המט"ח.

(5)     בשבועות האחרונים חולף על העולם גל חדש של הרחבות כמותיות. הדבר החל כאשר הבנק המרכזי היפני הודיע על הפחתת הריבית ותחילת רכישות של אג"ח ממשלתי ונמשך כאשר יו"ר מועצת ה-Fed ברננקי הודיע כי בבנק המרכזי שוקלים הרחבה כמותית חדשה.

לאור שלל הסיבות שהועלו לעיל, לדעתנו יבחרו בשבוע הבא, בבנק ישראל שלא לשנות את הריבית לחודש נובמבר. להערכתנו, גם הריבית לחודש דצמבר תישאר ללא שינוי

במבט קדימה, גם לאחר העלאת הריבית האחרונה, עדיין, רמת הריבית המוניטרית, שהיא שלילית, במונחים ריאליים, אינה מתאימה לקצב הצמיחה של המשק הישראלי. יתר על כן, רמת הריבית הנמוכה ממשיכה לתמוך בפעילות הערה בשוק הנדל"ן המביאה לעליות מחירים בו ומגבירה את החשש מפני התנתקות של המחירים בענף מהשווי הכלכלי.

לאור זאת, אנו מעריכים כי הריבית תמשיך לעלות, בצורה הדרגתית ומתונה, באופק של 12 החודשים הקרובים.

יחד עם זאת, קצב הריסון המוניטרי ייקבע על רקע אי-הודאות גבוהה הקיימת בכל האמור לעוצמת הצמיחה בעולם ובמיוחד בארה"ב, ועל רקע ההבנה כי העלאת הריבית בישראל, כאשר ריבית ה-Fed Fund נותרת ללא שינוי, מביאה לכדי לחץ להתחזקות של השקל כנגד הדולר.

אי לכך, אנו מצפים כי העלאת הריבית הבאה תהיה רק בשלהי הרבע הראשון של 2011. כמו כן, במהלך 2011 תועלה הריבית ב-1% בלבד.

סקר החברות- המגמה החיובית נמשכת

בנק ישראל פרסם השבוע את סקר החברות והעסקים לרבעון השלישי. כידוע, הסקר מבוסס על תשובות לשאלונים שנערכו בחברות ובתי עסק בענפי המשק השונים. סקר זה מתייחס להתפתחויות ברבעון השלישי של שנת 2010, וכולל גם הערכות וציפיות לרביע הרביעי של 2010.

ביחס לרבעון השלישי, מהסקר עולה כי הפעילות העסקית המשיכה להתרחב ברביע זה, בקצב דומה לזה שנרשם מתחילת השנה.

במבט קדימה, הציפיות במרבית הענפים הן להמשך ההתרחבות של הפעילות ברביע הבא. בענף התעשייה מדווחות החברות על התמתנות של גידול ההזמנות מהארץ ומחו"ל.

בנק ישראל גם העלה באופן חד-פעמי בסקר זה שאלות לגבי החשש מהאטה בביקושים מחו"ל, ובפרט בביקושים מאירופה ומארה"ב, וכיצד ינהגו במידה ואכן יתממש חשש זה. הסנטימנט הכללי של רוב החברות הוא כי לא צפוי שינוי משמעותי בביקושים מחול, אך במידה ותרחיש זה יקרה, הן יגדילו את מאמציי השיווק ליעדים אחרים בעולם.
כל עוד המדד המוביל נמוך מסף של 0.5, לא ניתן לאבחן בוודאות האטה בקצב הצמיחה, אך אם המדד עובר את הסף, מסיקים כי הפעילות תתמתן ברביע הבא.

המדד המוביל (ללא בנייה) בסקר זה צופה התרחבות נוספת בפעילות במרבית ענפי התעשייה, ברבע האחרון של שנת 2010.

מהסקר עולה כי לא צפויה האטה במשק ברביע הבא להוציא את ענף התעשייה בו קיימת סכנה להאטה.

התקציב – צמצום בגרעון הממשלתי

משרד האוצר פרסם בשבוע שחלף את מסגרת התקציב לשנתיים הבאות (2011 ו-2012(.

להלן עיקרי התקציב, כלומר, היקפי ההוצאות וההכנסות לחישוב הגירעון, אשר כידוע רלוונטי לשוק ההון

• ההוצאה התקציבית לחישוב תקרת הגירעון עומדת על כ-270.1 מיליארד ש"ח בשנת הכספים 2011 ועל כ-283.4 מיליארד ש"ח בשנת 2012.
• תחזית ההכנסות והמענקים לשנתיים הקרובות עומדת על כ-244.9 מיליארד ש"ח בשנת הכספים 2011 ועל כ-265.1 מיליארד ש"ח בשנת 2012.
• הגירעון הכולל ללא אשראי (זהו יעד הגירעון של הממשלה) בשנת 2011 צפוי להסתכם בכ-25.2 מיליארד ש"ח, המהווה 2.9% מהתוצר (בהתבסס על הנחת צמיחה של 3.8% בתוצר בשנת 2011). בשנת 2012, הגירעון הכולל ללא אשראי, צפוי להסתכם בכ-18.3 מיליארד ש"ח שהם כ-2.0% מהתוצר (בהתבסס על הנחת צמיחה של 4.0% בתוצר לשנה זו).

עם זאת, על האוצר לייצר מקורות לגירעון הכולל אשר צפוי להסתכם ב-19.9 מיליארד ש"ח וב-13.5 מיליארד ש"ח, בשנים 2011 ו-2012, בהתאמה.

ניתן לראות בלוח כי עיקר הנטל למימון הגירעון צפוי להגיע משוק ההון בכלל, ומשוק ההון המקומי, בפרט. כך, האוצר צפוי לגייס בשנת 2011 סך של 13.7 מיליארד ש"ח (מעבר למחזור החוב), כלומר גיוס נטו של כ-1.1 מיליארד ש"ח בממוצע לחודש. בשנת 2012, צפוי הגיוס נטו להסתכם ב-11.4 מיליארד ש"ח, שהם כמיליארד ש"ח, בממוצע לחודש.

להערכתנו, עודף הנפקות זה לא יהווה נטל משמעותי על שוק ההון ולכן אנו לא צופים להשפעה שלילית על מחיריהן של איגרות החוב. יתר על כן, יש לקחת בחשבון שיש לאוצר בקופה עוד כמה מיליארדי שקלים (כ-7 מיליארד) אשר עשויים להקל על הגיוס, במידת הצורך בשנתיים הקרובות.

אינדיקטורים למשק הישראלי

שוק האג"ח

בשבוע המסחר האחרון, נמשכה המגמה החיובית שמאפיינת את השוק הסולידי בתקופה האחרונה. כך, נרשמו עליות מחירים בכל מדדי האיגרות חוב בבורסה של תל אביב. המדד הממשלתי הצמוד רשם עלייה של 0.5% בערכו, המדד הממשלתי שקלי עלה 0.1%. בקרב המדדים הקונצרניים, התל-בונד השקלי עלה ב-1.1%, התל בונד 20 עלה ב-0.9% והתל בונד 40 עלה בשיעור חד מאוד של 2.1%.

על רקע פרסום מדד המחירים ביום שישי האחרון, רשמו אגרות החוב הממשלתיות הצמודות השבוע עליות מחירים. איגרת החוב הנפדית בעוד כשנתיים (גליל 5427) רשמה עליה של 0.1%, אגרת החוב שנפדית בעוד כעשר שנים (גליל 5903) רשמה עליית מחיר של 0.5%. תלילות העקום הממשלתי הצמוד (הפער שבין 10 שנים ל-2 שנים) התמתנה בשבוע שחלף ב-10 נ"ב, זאת כתוצאה מכך שבתשואה לפדיון על איגרת חוב שלה מח"מ של שנתיים נרשמה עלייה של 6 נ"ב בעוד שהתשואה לפדיון לאיגרת חוב בעלת מח"מ לעשר שנים רשמה ירידה ב-4 נ"ב.

אולי, תמיכה נוספת לאפיק הממשלתי הצמוד הקצר הגיעה השבוע לאחר הגעתה לפדיון של איגרת החוב של בנק לאומי (לאומי מימון ו') בסך של כמיליארד וחצי שקל. ככל הנראה, ההון שהגיע לפדיון נותב שוב לאיגרות החוב הממשלתיות הצמודות הקצרות.

על רקע השקל החזק (כנגד הדולר האמריקאי) והתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח התגברה הציפייה כי הריבית המוניטרית לא תעלה בחודשים הקרובים, גם אגרות החוב הממשלתיות השקליות רשמו בשבוע המסחר רווחי הון, לכל אורכו של העקום.

תלילות העקום הממשלתי השקלי לא השתנתה הואיל ונרשמה ירידה של 7 נ"ב בתשואה לפדיון לכל אורך העקום. יחד עם זאת, בהשפעת המנוף, נרשמו רווחי הון גבוהים יותר בחלק הארוך של העקום.

הציפיות האינפלציוניות לשנתיים ירדו בשבוע שחלף ב-13 נ"ב, עקב הירידה בתשואה לפדיון באיגרות הממשלתיות השקליות, לעומת עלייה בתשואה לפדיון באגרות החוב הממשלתיות הצמודות. הציפיות האינפלציוניות לעשר שנים עלו לא רשמו שינוי מהותי (2.87% בסוף השבוע).

באפיק הקונצרני, המשיכה המגמה החיובית, איגרות החוב הציגו עליות מחירים במהלך השבוע. פער התשואה לפדיון בין מדדי התל-בונד 20 ו-40 לאיגרות הממשלתיות הצמודות הצטמצם השבוע ב-11 נ"ב בשני המדדים. מדד התל בונד רשם עליה של 2.1% בערכו. בין היתר הסיבות, ככל הנראה גם זרימת הון מוגברת מצד קרנות הנאמנות הביאו לעליות אלה. התל-בונד השקלי רשם ירידה של 15 נ"ב בפער מול הממשלתי השקלי בשבוע האחרון וכך רשם ירידה של 62 נ"ב מתחילת החודש.

בראיה לתקופה הקרובה הקרוב, אנו ממשיכים להעריך כי ההשפעה של השוק הסולידי האמריקאי על השוק המקומי תהיה גבוהה. יתר על כן, ניתן לצפות כי האפיק השקלי יבלוט לטובה על פני הצמוד. זאת, בהשפעת עדכוני תחזיות אינפלציה במשק עם הצטברות מידע באשר להוזלה המסתמנת במחירי הירקות, שלה השפעה ממתנת על מדד המחירים לצרכן. להערכתנו, ישנה עדיפות לאיגרות החוב הממשלתיות השקליות בעלות מח"מ של 7-5 שנים.

תחזית אירועים מקומית לשבוע הקרוב

סמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות.

מאמרי שוק ההון

• ניתוח שוק
• סקירה עולמית
• שער דולר
• שערי מט"ח
• תחזיות מט"ח
• תחזיות מט"ח סקירת שוק