‎כ״ה באייר ה׳תשפ״ב‎

26 מאי 2022

ב-2009 מצטרפת ישראל למשבר העולמי

באדיבות רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי מייטב בית השקעות 25.2.2009

 

  • בפער של 6 חודשים, המיתון במשק האמריקאי החל להשפיע על הפעילות הריאלית בישראל.
  • בשנת 2009 מצטרפת הכלכלה הישראלית למשבר העולמי. בשנה זו תתכווץ הכלכלה הישראלית ב-1.0%. בשנת 2010 תשוב ישראל לצמוח בשיעור צנוע של 1.8%.
  • האינפלציה בשנת 2009 תסתכם ב-0.5%. בנק ישראל ימשיך בהרחבה המוניטרית בראשית השנה והריבית תישאר ברמת שפל בהמשך השנה.
  • הירידה בהכנסות ממסים תביא לעלייה בגירעון בשנים 2009 ו-2010, לכדי 5.0% ו-3.5% מהתוצר, בהתאמה.

המשבר העולמי שהחל בסוף 2007 ישתקף בנתוני הצמיחה של ישראל בשנת 2009

לפי הסוכנות הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב (NBER), המשק האמריקאי נכנס למיתון בשלהי 2007. כלומר, כבר לפני יותר משנה. בעת כניסת המשק האמריקאי למיתון (2007 Q4), הכלכלה הישראלית התאפיינה בקצב צמיחה מרשים מאוד. לראיה, ברבע האחרון של 2007 כאשר המשק האמריקאי כבר התכווץ, בישראל נרשמה צמיחה של 6.7%.

בחצי הראשון של 2008 צמחה הכלכלה הישראלית בקצב שנתי מרשים למדי של 4.7%. בחצי השני של 2008, הסיפור כבר שונה. ברבע השלישי של השנה התמתן קצב הצמיחה לכדי 1.1% בלבד. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברבע הרביעי, הכלכלה הישראלית התכווצה ב-0.5%, לעומת הרבע השלישי (במחירים קבועים, במונחים שנתיים ובניכוי עונתיות).

מכאן ניתן לראות כי, קיים פער של כ-6 חודשים בין מחזור העסקים האמריקאי לזה הישראלי. בכדי לאשש את קיומו של פער בן שני רבעים, בדקנו את קיומו של קשר סטטיסטי בין מדד ה-ISM היצרני האמריקאי למדד הייצור התעשייתי של ישראל, בעשור האחרון. מהבדיקה עולה, כי מתקיים פער של 6 חודשים בין מחזור העסקים של הכלכלה האמריקאית לזו הישראלית. כלומר, המחזור הכלכלי האמריקאי מקדים, ב-6 חודשים, את זה הישראלי.

המשמעות הנובעת מממצא זה היא כפולה:

(1)   הכלכלה הישראלית משולבת בצורה משמעותית בכלכלה האמריקאית. כלומר, נדרש כי המשק האמריקאי יצא מהמיתון בכדי שהמשק הישראלי יעלה לפסי צמיחה.

(2)   יידרשו 2 רבעים של צמיחה בארה"ב, בהם מדד        ה-ISM יימצא מעבר לרף ה-50 נקודות, עד אשר נתחיל לראות את הכלכלה הישראלית חוזרת לפסי צמיחה.

 אין ספק, כי הכלכלה הישראלית נפגעה, ברבע הרביעי, בצורה ברורה מההאטה העולמית, שגרמה ליצוא לרדת בשיעור חד, ולהתכווצותה של ההוצאה הפרטית.

באופן ממצה, ניתן לומר כי הסביבה הכלכלית בישראל מחריפה והמיתון בכלכלה הישראלית הוא כבר עובדה מוגמרת.

 עדות להחרפה בסביבה העסקית, בשלהי 2008, הגיעה מסקר החברות הרבעוני של בנק ישראל הבנוי על דיווחי החברות והעסקיםבישראל.מן הסקר, המנתח את הרבע הרביעי של 2008 עולים הממצאים הבאים:

(1)   ברבע הנסקר חלההחרפהבמידת ההאטהואף ירידה בפעילותהעסקיתלעומתהרביעהקודם. זאת, בהמשךלמגמתהאטהשהחלהלהסתמן בראשית השנהושנהפכהלמובהקתברביעהשלישי של 2008.

(2)   ברבעהרביעי,חלה ירידהניכרתבפעילותבכל הענפים הנסקריםומאזןהנטו שלכללהפעילות במגזרהעסקי הפךלראשונהלשלילי, מאזהרביע השנישל 2003. כלומר, הפעילות מתכווצת.

(3)   הירידהבפעילותהמדווחתברביעהרביעישל 2008 במרביתהענפים כבר נצפתה ברבע השלישי, אך עוצמת ההתכווצותהייתהגדולהמהצפוי.

(4)   המיתוןוהירידהבפעילותברביעזה, הקיפואתכל הענפים, לרבותענפי התחבורה והתקשורת. בבתי המלוןנרשםקיפאוןבפעילות.

(5)   בכלהענפים הנסקרים,הציפיותהןלהמשך הפעילותהממותנת.

(6)   החברות דיווחו על החמרה בקשייהמימון, ללא תלות בסדר הגודל שלהן.

(7)   המיתון בביקושים וגם בפעילות העסקית, משתקףגם בירידה החדהבציפיות לאינפלציה ל 12-החודשים הבאים. אלו חזרו לתוך תחום יעדיציבות המחירים. ממוצע הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשיםהבאים, לפי הסקר,נמצאלראשונהמזהזמןרב קרובלאמצעתחוםיציבותהמחיריםוהואירדלרמהשל1.7%לעומת 3.5% בסקרהקודם.

(8)   החברותצופות, בממוצע, ששערהחליפיןבשלהי 2009 חודשיםיהיה4.14  שקליםלדולר. החברות צופותבממוצעכי במהלךהרביעהראשון של 2009יפוחת השקלמולהדולרבשיעורשל 4% ויעמודעל 3.96 שקלים לדולר. שערהחליפיןהממוצע נכוןליום הדיווחשלהחברות שהשתתפובסקרעמדעל 3.81 שקלים לדולר.

לדיווח חלש זה הצטרף פרסום המדד המשולב לחודש ינואר 2009, של בנק ישראל, לפיו ירד המדד בשיעור של 1.2%. נציין, כי המדד המשולב של מלניק ירד בחודש הנדון, בשיעור חד, גם כן, של 0.9%.

שני הדיווחים, המדדים המשולבים וסקר החברות מצביעים, על הידרדרות מהירה מאוד בפעילות הריאלית במדינה, ברבע הרביעי של 2008 וברבע הראשון של 2009. נציין, כי מאז שנת 1975, שבו מפורסם המדד המשולב, שיעור ההידרדרות החודשי הנוכחי (1.2%-) היה החד ביותר.

יתר על כן, בסקר החברות מחושב מדד מובילהמהווה אינדיקטור לפעילות ברבע הראשון של 2009. לעומת הנתון שפורסם ברבע השלישי, מצבו של המדד הוחרף והוא מבטא,ביתרשאת, ציפיותלהאטהבפעילותוכאמור אף להחרפתה.

ייתכן, שזהו האינדיקטור המטריד ביותר בכל האמור לסקר החברות, הואיל והוא מצביע, באופן חד מאוד, על הידרדרות נוספת בסביבה העסקית של החברות העסקיות ברבע הראשון של 2009.

בראייה לשנת 2009, אנו מצפים להתכווצות של הכלכלה בשיעור של 1.0%. הפעילות הריאלית תושפע משילוב של מספר גורמים:

(1) חולשה ביעדי היצוא המרכזיים של ישראל. המשק הישראלי מוטה לשווקים המפותחים – אירופה וארה"ב – ושם ניכרת החולשה במיוחד. היצוא הריאלי צפוי להתכווץ בשנת 2009 ב-7%.

(2) הוצאה פרטית חלשה המושפעת לרעה ממצבו ההולך ומדרדר של הצרכן הישראלי. אמנם, מצבו השתפר מאוד בשנים האחרונות, אך ההפסדים בשווי הנכסים במהלך 2008 והצפי להיחלשות בשוק העבודה יתנו אותותיהם על ההוצאה הפרטית.

(3) מחנק אשראי. אמנם, בנק ישראל פועל במדיניות מוניטרית מרחיבה, אך השפעתה היא חלקית ביותר. כתוצאה ממחנק האשראי והירידה בביקושים תתרחש ירידה חדה מאוד בהשקעות במשק.

יתר על כן, את השפעת החולשה הכלכלית אנו עתידים לראות גם בתוצאות הכספיות של החברות הציבוריות, אשר צפויות להידרדר משמעותית, לעומת רמתן במחצית הראשונה של 2008.

שיפור מסוים בפעילות הכלכלית צפוי להתרחש בצורה הדרגתית במהלך שנת 2010. עם זאת, אנו צופים כי הצמיחה בשנה זו תסתכם ב-1.8% בלבד. כלומר, היציאה מהמיתון העולמי וגם בישראל תתרחש על פני מספר רבעים.

חשוב לציין, כי עקב הדינאמיקה המהירה של המגמות הכלכלית, ובעצמה שלא אפיינה בעבר תקופות האטה, הפער בין התחזית הנוכחית לצמיחה בדיעבד, עלול להיות משמעותי.

הסביבה האינפלציונית

האינפלציה בישראל, בשנת 2008, הושפעה משילוב, הן של גורמי חוץ והן של גורמי פנים. מבין גורמי החוץ נציין את התייקרויותיהן של הסחורות, ובעיקר של חומרי האנרגיה. גם מבית היו סימנים ללחצים אינפלציוניים ואלו נבנו מכך שהפעילות הכלכלית במשך 4 שנים רצופות צמחה בתוואי הגבוה מהפוטנציאל, אשר הביאה לירידה בשיעור האבטלה ולעלייה בכוח הקנייה. היצרנים והמוכרים היו עדים לביקושים ערים של משקי הבית, ולכן העבירו את ההתייקרויות במחירי התשומות לצרכן ואולי אף הרחיבו את מתח הרווחים.

בתשעת החודשים הראשונים של 2008, נרשמה האצה בתחום האינפלציוני כאשר ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש ספטמבר הגיעה האינפלציה הגיע לשיא של 5.5%. לעומת זאת, ברבע האחרון של 2008, נרשמו מדדים נמוכים במיוחד שהושפעו מההוזלה מחירי הסחורות בעולם ומהירידה בפעילות הכלכלית. כך, האינפלציה בשנת 2008 הסתכמה ב-3.8% בלבד.

אמנם, מדד המחירים לצרכן חרג זו השנה השנייה ברציפות מעבר ליעד היציבות, והסתכם בשיעור הגבוה מ-3%, אך כבר לאחר מדד חודש פברואר צפויה סביבת האינפלציה (כפי שנמדדת על סמך 12 החודשים האחרונים) לרדת אל מתחת לרף ה-3% ולהמשיך להתמתן. נציין כי בחודשים אוגוסט עד ספטמבר 2009 אנו צופים לכך שהשינוי במדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים יהיה שלילי. לאחר מכן, הסביבה האינפלציונית תשוב להתגבר.

כך, אנו צופים כי מדד המחירים לצרכן יעלה בשנת 2009 בשיעור של 0.5%. בבסיס תחזית המחירים לצרכן בשנה הנוכחית נלקחו בחשבון ההנחות הבאות:

(1)   התייצבות של השקל כנגד הדולר האמריקאי ברמה הגבוהה מ-4 שקלים לדולר.

(2)   המשך התאמה בקבוצת הדיור ומעבר של חוזי שכר דירה הנקובים בדולר ארה"ב למסלול שקלי.

(3)   התכווצות של הכלכלה הישראלית ב-1.0% בשנת 2009 וצמיחה של 1.8% בשנת 2010.

(4)   התייצבות במחירי הסחורות בעולם, ובמיוחד של האנרגיה.

המדיניות המוניטרית

במקביל לעלייה בסביבה האינפלציונית והפעילות הכלכלית הערה באמצע שנת 2008, העלה בנק ישראל את הריבית המוניטרית עד לשיא של 4.25% בחודשים אוגוסט וספטמבר. הירידה המהירה בלחצים האינפלציוניים, המשולבים בעצירה של הפעילות הכלכלית, הביאו לשינוי כיוון חד מאוד בבנק המרכזי ולהפחתה בצורה מהירה עד לכדי 1.0%, בריבית לחודש פברואר 2009, ול-0.75% בריבית תחודש מארס, תוך צמצום נוסף של מרווח הפרוזדור.

להערכתנו, בנק ישראל ימשיך להפעיל מדיניות מוניטרית מרחיבה במהלך 2009. זו תבוא לידי ביטוי באמצעות קיצוץ נוסף של הריבית המוניטרית עד לכדי 0.5% והשארתה ברמה זו, במהלך השנה. יתר על כן, צפוי כי הבנק ייזום מהלכים אופרטיביים נוספים, מעבר לאלו שכבר נקט במהלך השנה, בכדי שאלו יזרימו הון נוסף למערכת הפיננסית ולשוק.

נזכיר כי בשלהי 2008 פרסם בנק ישראל את תוכניתו להגברת הנזילות במערכת הפיננסית. עיקרי התוכניות היו כדלקמן:

(1)   החל בינואר 2009 יקטין בנק ישראל את ספיגת עודפי הנזילות שמתבצעת באמצעות הנפקת מק"מ.

(2)   להלוואות המוניטריות הניתנות במסגרת המכרזים למערכת הבנקאית לתקופות של יום ושבוע תתווספנה הלוואות לטווחים ארוכים יותר.

(3)   המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים ירד   מ-1%± ל-0.5%±

(4)   מכרזי הריפו (Repo) לבנקים המסחריים ולגופים המוסדיים יוצעו לתקופות ארוכות יותר מאשר שבוע.

במהלך 2009 החל בנק ישראל לרכוש איגרות חוב אשר הונפקו על ידי מדינת ישראל, בכדי להפחית את רמת הריביות לטווח ארוך. יתר על כן, בתוכנית המוניטרית לחודש מארס הודיע בנק ישראל על צמצום נוסף של המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים ל-0.25%±.

לדעתו של הבנק, צעדים אלה צפויים להגדיל את הנזילות העומדת לרשות המוסדות הפיננסיים, העסקים ומשקי הבית ולהוזיל את עלותה.

שער החליפין דולר-שקל

במהלך 2008 החל בנק ישראל לנקוט בכלי מוניטרי ולהתערב בשוק המט"ח באמצעות רכישה של דולרים. ההתערבות הראשונה בהיקף של 25 מיליון דולר מדי יום, החלה באמצע מארס. בשלב הבא, בחודש יולי, הגביר בנק ישראל את היקף ההתערבות היומית לכדי 100 מיליון.

מטרת ההתערבות הייתה לעזור ליצואנים לשפר את תנאי הסחר שלהם את מול העולם, ובכך להקטין את השפעת ההיחלשות הגלובלית על המשק הישראלי. ניתן לומר, שההתערבות בשוק אכן הצליחה להביא את שער החליפין של השקל כנגד הדולר לרמה בה הוא נסחר בשלהי 2007. יחד עם זאת, אין ספק כי התחזקותו של הדולר כנגד האירו תרמה תרומה רבה להיחלשות השקל כנגד הדולר. עם זאת, התחזקות הדולר כנגד האירו הביאה לידי כך שמצבם של היצואנים הישראלים לגוש האירו הוחרף במהלך השנה.

להערכתנו, שוויו ההוגן (לפי תיאוריית כוח הקנייה) של השקל אמור להימצא ברמה של כ-4 שקלים לדולר. כלומר, שער חליפין הנוכחי נמצא בסמיכות לשוויו ההוגן.

ניתן לתמוך את הטיעון, שהשקל נמצא בסמיכות רבה למדי לשוויו ההוגן, בעובדה כי העודף במאזן התשלומים של ישראל הוא קטן למדי והסתכם ב-469 מיליון דולר ברבע השלישי של השנה. 

הואיל והשקל נסחר בסמוך לשוויו "ההוגן" אין, לדעתנו, סיבה מובהקת אשר צריכה להביא לכדי פיחות או ייסוף משמעותי של השקל. להוציא 2 סיבות מרכזיות אשר עשויות בטווח הקצר להביא לכדי פיחות קל בערכו של השקל והן:

(1)   המשך התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח.

(2)   הידרדרות מהירה של היצוא לעומת היבוא, אשר עשוי להיבלם קמעה עקב מצבם של משקי הבית הישראלים.

בהתאם לכך, אנו לא מוצאים כי לטווח של 24-12 חודשים ההשקעה בדולר האמריקאי היא מעניינת במיוחד. יחד עם זאת, הואיל ופער הריביות בין ישראל לארה"ב צפוי להצטמצם בחודשים הקרובים והתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח נמשכת, אנו מעריכים כי השקל יימצא בחודשים הקרובים ברמה הגבוהה מ-4 שקלים לדולר.

המדיניות הפיסקלית

בפעילותה התקציבית של ממשלת ישראל, שנת 2008 הסתיימה עם גירעון של 15.2 מיליארד ש"ח, לעומת היעד אשר עמד על 11.5 מיליארד ש"ח. במונחי תוצר של המשק הישראלי, נרשם בשנה שעברה גירעון בהיקף של 2.1%, שהוא גבוה במחצית האחוז מיעד הממשלה אשר עמד על 1.6%. למעשה, שנת 2003 הייתה האחרונה בה נרשמה חריגה מיעד הגירעון.

בצד ההכנסות, לעומת צפי לתקבולי מסים (ללא מע"מ ויבוא בטחוני) בהיקף של 190.6 מיליארד ש"ח, נרשמו בפועל הכנסות בהיקף של 184.1, כלומר ירידה של 3.4% מהצפי. במבט ראשון, לא נראה כי יש כאן בעיה מהותית, אולם, אם נתבונן בתוואי הכנסות המדינה ממסים על פני זמן (ראה תרשים) ניתן לראות כי באמצע 2008 החלה להיווצר מגמה של ירידה מהירה בהכנסות.

בכדי לעמוד ביעד ההכנסות לשנת 2008 נדרש היה כי הכנסות המדינה יסתכמו ב-15.8 מיליארד, מדי חודש. בחצי הראשון של השנה הסתכמה ההכנסה החודשית הממוצעת ב-16.0 מיליארד ש"ח, ואילו בחצי השני זו הסתכמה ב-14.6 מיליארד. ברבע האחרון היא הידרדרה לכדי 13.6 מיליארד ש"ח, בממוצע מדי חודש.

לפי הצעת החוק לשנת 2009, באוצר מצפים לכך שהכנסות המדינה ממסים ותשלומי חובה יסתכמו בשנה הנוכחית ב-203.7 מיליארד ש"ח. נתון זה, מגלם הכנסה חודשית, ממוצעת, של 17 מיליארד ש"ח. בחודש ינואר 2009 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-14.3 מיליארד ש"ח. אם נניח שרמת ההכנסות תתייצב על 14 מיליארד ש"ח, מדי חודש יחסרו לקופת המדינה סך של 36 מיליארדי ש"ח, בכל שנת 2009. לכך, יש להוסיף את הגירעון המתוכנן בסך של 7.6 מיליארד ₪ ולהפחית את היתרה בבנקים בסך של כ-13 מיליארד ש"ח. משמעות הדבר היא, שגירעון הממשלה בשנת 2009 עלול להגיע לכדי 4.0 אחוזי תוצר, שהם כ-31 מיליארדי ש"ח. יחד עם זאת, להערכתנו, זרם ההכנסות ממסים עלול להידרדר אף יותר, ואם נתחשב בתוצאות הבחירות בישראל והדרישות הקואליציוניות, הגירעון התקציבי השנה צפוי להגיע לכדי 5% מהתוצר, כ-38 מיליארד ש"ח.

הנפקות האוצר

המערכה הצבאית בדרום, שפרצה בשלהי דצמבר 2008, שלה עלות משמעותית, תוקצבה במידה רבה כבר בתקציב של שנת 2008. אמנם, ברור שללא המערכה הצבאית היו נשארים מקורות רבים יותר לממשלה, אך הבעיה האמיתית של האוצר בפתחה של 2009, היא הירידה בפעילות הכלכלית.

לפי תוכנית ההנפקות לחודשים ינואר וגם לפברואר היה ניתן להסיק כי באוצר לא לחוצים יתר על המידה מן ההחרפה בסביבה הכלכלית. ככל הנראה, שילוב של מלאי יתרות הנובע מעודף גיוס בשנת 2008 והיעדר תקציב ממשלתי מאושר, המאפשר הוצאה חלקית בלבד, משפרים באופן ניכר את צרכי הגיוס.

לפיכך, אנו לא צופים כי הירידה במסים תשפיע בצורה משמעותית על היקף הנפקות האוצר, בראשית השנה.

אף מעבר לכך, על רקע המשבר העולמי, המביא לצמצום הנפקות אל איגרות חוב קונצרניות, ועל רקע רכישות אג"ח ממשלתי על ידי בנק ישראל, איגרות החוב של ממשלת ישראל צפויות לשקף חוזקה.

עם זאת, חשוב להדגיש כי באמצע השנה, ובמיוחד החל ביוני כאשר היקפי הפדיונות יהיו גבוהים לעומת אפריל מאי, תתכן עלייה בהיקפי הגיוסים והשפעה מסוימת לרעה על מחירי איגרות החוב של ממשלת ישראל. הדבר תלוי, במיוחד, בהיקף התקציב שיאושר לאחר הקמת הממשלה החדשה.

 מסמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב בית השקעות בע"מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות  העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב בית השקעות בע"מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצו ולהעתיקו, ללא קבלת אישורן מראש ובכתב.

[1] חשוב לציין, כי עקב הדינאמיקה המהירה של המגמות הכלכלית, ובעצמה שלא אפיינה בעבר תקופות האטה, הפער בין התחזית הנוכחית לצמיחה בדיעבד, עלול להיות משמעותי.

[2] אמדן הצמיחה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לרבע האחרון של 2008, מבוסס על נתונים ארעיים.

 

קופת גמל לשכירים – הפקדות מעסיק, תשואות, הטבות מס

קופת גמל הינה קופת חיסכון לטווח ארוך או בינוני. עובדים שכירים המשקיעים בקופת גמל נהנים הן מהשתתפות המעסיק בעלות ההשקעה בחיסכון והן מהטבות מס. החיסכון באמצעות קופת גמל כולל גם תשואות הנובעות מפעילות קופת הגמל בשוק ההון.

קופת גמל מקנה לעובד השכיר שורה של יתרונות:

  1. חיסכון לטווח הארוך או הבינוני
    קופת גמל הינה קופת חיסכון לטווח הארוך או הבינוני. הכספים הנצברים בקופה מיועדים לגיל הפרישה מהעבודה.
  2. הטבות מס
    המשקיעים באפיק חיסכון של קופות גמל נהנים ממספר הטבות מס המעוגנות בפקודת מס הכנסה ובתקנות מס הכנסה:
    > בעת הפקדת כספים – מתקבל ניכוי וזיכוי מס (בגבולות התקרה שנקבעה בחוק).
    > לאורך כל תקופת "חיי הקופה" – הקופה עצמה פטורה ממס על רווחי הון.
    > בעת משיכת הכספים – הרווח הנצבר על כספי החיסכון פטור ממס (בהתאם לתקנות קופות הגמל).
  3. חיסכון על ידי המעביד והעובד
    העובד ומעבידו מפקידים לקופה הפקדות חודשיות שוטפות עד לשיעור של 7% (חלק העובד) ו-7.5% (חלק המעביד) משכרו של העובד. העובד זוכה לזיכוי ממס בגין הפרשותיו בהתאם לתקרות שנקבעו.
  4. חיסכון לפיצויים, מחלה, חופשה ומטרות אחרות
    קופת גמל אישית לפיצויים, קופת גמל לדמי מחלה, לדמי חופשה ועוד.
  5. משיכת הכספים
    העמית רשאי למשוך כספים מקופת הגמל עם הגיעו לגיל 60 שנים ואם עברו חמש שנים מיום שהפקיד לראשונה כספים בקופה או לאחר פטירתו, לזכאים לכך, או במקרים המוגדרים על פי חוק "תנאים כלכליים קשים".
  6. מעבר בין קופות גמל
    ניתן לעבור בקלות מקופת גמל אחת לשנייה. עובד שכיר יכול להחליף קופת גמל מדי חודש. ההעברה מתבצעת תוך שבעה ימי עסקים מיום הגעת הבקשה. לעיתים נדרש אישור מעביד לעברת כספי השכיר. במעבר מקופה לקופה נשמר הוותק וההעברה איננה כרוכה במס או בעלות אחרת.
  7. תשואת קופת גמל
    תשואת קופת הגמל היא תוצאה ישירה של המתרחש בשוק ההון, ובנוסף:
    אחוז התשואה של העמית בקופת הגמל תלוי באופן ישיר בניהול ההשקעות של מנהל הקופה.
    קופות הגמל מהוות אפיקי השקעה לטווח הבינוני והארוך, ולכן כל אחוז תשואה הינו בעל משמעות כספית גדולה לעמית ועשוי להיות משמעותי לאיכות החיים העתידית שלו.
  8. מדיניות השקעה
    קופות גמל (לרבות קרנות השתלמות) משקיעות את כספי העמיתים באפיקי השקעה שונים בארץ ובחו"ל (בכפוף להחלטת ועדת השקעות של הקופה), לדוגמא
    אפיקים סולידיים המכילים אג"ח, פקדונות וכו'.
    אפיקים מנייתיים המכילים מניות באחוזים משתנים, מדדים שונים וכו'.

אהבתם? שתפו…

לשיחה עם יועץ משכנתא התקשרו עכשיו 072-2118686

Facebook

אהבתם? שתפו...Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Share on LinkedIn
Linkedin
מעבר לסרגל הכלים