באדיבות: מגדל שוקי הון.
וירוס הקורונה הצליח לקלקל מעט את "אפקט ינואר" המסורתי בשווקים
ב-1 לינואר הכל היה נראה משעמם ומתנהל על מי מנוחות, במובן הטוב של המילה. שום אירוע פוליטי מז'ורי לא צפוי בזמן הקרוב ומלחמת הסחר בין ארה"ב לסין עברה לתקופה של "הודנה" ,לאור חתימה על השלב הראשון. אמנם ברור לכולם שהגזרה תתחמם שוב בשלב כזה או אחר, אך בשלב הזה לאף אחד מהצדדים אין עניין להסלים את המצב. ההסכם היה בעל תוכן משמעותי, לפחות על הנייר, ולא משהו סימבולי בלבד כפי שנראה היה לפני כן. הסינים התחייבו להגדיל ייבוא של מוצרי חקלאות, תעשייה ואנרגיה מארה"ב, בהיקפים בהחלט נאים. בנוסף, ההסכם התייחס באופן מסוים לנושא השמירה על קניין רוחני והיבטים נוספים שמבחנם האמיתי יהיה ביישומם ואכיפתם.
מבחינת השווקים, שעמום בשילוב עם ריביות נמוכות הוא המצב האופטימלי ביותר שניתן לייחל לו בעת הזו. החיסול של סולימאני, שבא מיד לאחר ההתאוששות מחגיגות הסילבסטר, הזכיר לנו שמרבית העולם עדיין רחוק מלהיות שוויץ (למרות שעם הריביות בשוויץ עדיף שכך…). למרות זאת, זה עדיין לא הספיק בשביל לייצר לחץ בשווקים. למעט ירידה נקודתית זניחה בשוק המניות וקפיצה רגעית במחירי הנפט (שצנחו בחדות בהמשך החודש), השוק המשיך במגמה זהה לזו שסיים את שנת 2019. המתיחות נותרה בעיקר במישור הציוצים והפגנות חיבה בין טראמפ לאיראנים.
בזמן שהעולם התעסק במתיחות הגוברת (אבל לא ממש) במזה"ת והדרמה בבית המלוכה הבריטי, התהווה לו וירוס קטלני בסין, שלימים הפך לטריגר ממשי לירידות בשווקי המניות. העובדה שמדובר באירוע שהגיע out of nowhere, מהווה את הסיבה שדווקא זה הטריגר שהפר את שלוות המשקיעים לאחר חודשים ארוכים של חוסר תנודתיות. כלכלנים מטבעם מיהרו להניח הנחות ולבצע השוואות למגפות שחווה העולם בשנים עברו, על מנת לנסות ולהבין את ההשלכות הפוטנציאליות של הנגיף על הכלכלה העולמית בכלל, וסין בפרט. ניתוח מגמות כלכליות על בסיס נתונים כלכליים נורמטיביים הינו מאתגר מספיק, אז בטח שלא נתיימר להיות מומחים לענייני ווירוסים ומגיפות. שני הבדלים ברורים ניתן בכל זאת להבחין לגבי הקורונה, לעומת הסארס של תחילת שנות ה-2000.
החדשות הטובות הן שהתגובה של ממשלת סין הינה מהירה ומוחלטת בהרבה מזו של התגובה לסארס (לא בטוח שאלו חדשות טובות למיליוני תושבים בערים רבות בסין המצויים בסגר). החדשות הרעות הינן שאנו חיים בעידן הסמארטפונים והרשתות החברתיות, המאפשר להפיץ שמועות והיסטריה במהירות הרבה יותר גבוהה ממהירות ההתפשטות של כל מחלה שהיא. גם אם חלק מההיסטריה מוצדקת, יהיה כנראה מי שידאג להעצים אותה.
החששות גורמים כמובן לירידה בפעילות המקומית בסין, לרבות השבתה של אזורים רבים וחשש של אזרחים לצאת החוצה, דווקא בתקופה בה הסינים חוגגים את ראש השנה הסיני. חברות תעופה מבטלות טיסות לסין וחברות רבות משביתות את מפעליהן. במידה והתפשטות הנגיף תיעצר בקרוב, סביר שהמשקיעים יוכלו לעכל האטה נקודתית בפעילות בסין מנסיבות אילו.
אין לנו כמובן שום יכולת לנבא כיצד ומתי תסתיים בהלת הקורונה ולכן, כמו אירועי אי וודאות אחרים שחווינו בשנים האחרונות, חמורים יותר ופחות, הימשכות הירידות אמורה לספק הזדמנויות קנייה להמשך. בעידן בו צפויות מהפכות טכנולוגיות רבות להבשיל, ירידות רוחביות יכולות להוות גם הזדמנות להיכנס לאפיקים שברחו למעלה וניתן יהיה להיכנס לפוזיציות חדשות במחירים נוחים יותר. ווירוס הקורונה לא אמור לעצור מהפכות כמו זו של ה-5G וצמיחה בביקושים לשירותים כגון ענן וסייבר. הדו"חות של חברות הטכנולוגיה הגדולות מצביעים גם הם בינתיים על תמונה חיובית בקשר לפעילות בענף זה. אם אנחנו טועים והשפעת ווירוס הקורונה תהיה עד כדי כך דרמתית, אז כנראה ששוק ההון לא יהיה הדבר היחיד שידיר שינה מעינינו.
אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:
ארה"ב
דו"ח התעסוקה החודש היה פחות טוב מהצפי. מספר המשרות החדשות עמד על 145 אלף, לעומת צפי של 164 אלף, בנוסף לעדכון קל כלפי מטה של החודשים הקודמים. שיעור עליית השכר נפל לקצב שנתי של 2.9%, לעומת צפי שיוותר ברמה של 3.1%.
לפי הקריאה הראשונה, הצמיחה ברבעון הרביעי עמדה על 2.1%, בהתאם לצפי ובדומה ל Q3. הצריכה הפרטית הציגה האטה ומנגד סחר חוץ הניב תרומה חיובית.
מדד ה-Core PCE, המפורסם עם נתוני הצמיחה, צנח ברבעון הרביעי ל-1.3% מ-2.1% ברבעון שלפניו.
מדד ה-ISM למגזר התעשייה ממשיך במגמת ההידרדרות, וירד לרמה של 47.2 נקודות, לעומת צפי שיעלה ל-49. זוהי רמתו הנמוכה ביותר מאז יוני 2009 וחודש חמישי ברציפות מתחת לרמה של 50 נקודות. מדד מגזר השירותים הפתיע דווקא לטובה ועלה לרמה של 55 נקודות מ-53.9 לפני חודש.
שיעור האינפלציה עלה החודש ב-0.2%, מתחת לצפי של 0.3%. אינפלציית הליבה עלתה 0.1% לעומת צפי של 0.2%.
המכירות הקמעונאיות עלו החודש ב-0.3%, בהתאם לצפי. במונחים שנתיים עלו המכירות הקמעונאיות ב-5.8%, הרמה הגבוהה ביותר בשנה האחרונה.
אירופה
שיעור האינפלציה בגוש האירו עלה לרמה שנתית של 1.3%, בהתאם לצפי. אינפלציית הליבה נותרה בשיעור שנתי של 1.3%, גם כן בהתאם לצפי.
לפי האומדן הראשון, שיעור הצמיחה בגוש האירו אכזב ברבעון הרביעי, ועמד על 0.1%, לעומת צפי ל-0.2%. הסיבה לנתון החלש נובעת מצמיחה חלשה יותר בצרפת ואיטליה.
המכירות הקמעונאיות בגוש האירו עלו החודש ב-1%, מעל לצפי של 0.6%. השיעור השנתי עלה ל-2.2% מ-1.7% לפני חודש.
מדד מנהלי הרכש במגזר התעשייה עלה מעט מעל הצפי, לרמה של 47.8 נקודות, אולם עדיין מצוי במשך 12 חודשים ברציפות מתחת לרמה של 50. המדד של מגזר השירותים ירד מעט לרמה של 52.2 נקודות.
שיעור האבטלה בגוש האירו ירד לרמה של 7.4%, הרמה הנמוכה ביותר מאז מאי 2008.
מדד הסנטימנט הכלכלי בגוש האירו עלה במפתיע החודש, לרמה הגבוהה ביותר מאז פברואר 2018.
הייצור התעשייתי בגוש האירו עלה החודש ב-0.2% לעומת צפי של 0.3. המדד עדיין מצוי בקצב שנתי שלילי זהו החודש ה-13 ברציפות.
שיעור האבטלה בגוש האירו נותר ברמה של 7.5%.
ישראל
חודש ינואר לא נפתח עם נתונים חדשים ומסעירים אודות המשק המקומי ורוב הנתונים עסקו בסיכום אומדנים לגבי שנת 2019 . ינואר נפתח עם אומדן ראשוני לנתוני הצמיחה של המשק הישראלי לשנת 2019 – כ-3.3%.
הצמיחה, שהייתה מעט גבוהה מהצפי, יחד עם יישום התקציב ההמשכי (1/12) של תקציב השנה הקודמת, צפויים למנוע מהגירעון הממשלתי מלחצות את 4%, כאשר הוא צפוי להיות 3.7% מהתוצר.
בשוק התעסוקה – מספר נתונים סותרים פורסמו בנושא החודש בגין הרבעון האחרון של 2019 . במישור החיובי – פורסמו נתוני שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה), אולם במישור השלילי – נתוני המוסד לביטוח לאומי הצביעו על ירידה במספר משרות שכיר במשק. כמו כן, בסיכום שנתי, השכר הממוצע במשק עלה בשיעור של 3.1% – מעט נמוך מקצב הגידול השנתי שלו בשנים האחרונות. הירידה בקצב הגידול סל סך השכר במשק תשפיע לרעה על צמיחת הצריכה הפרטית ב-2020 וכפועל יוצא, על הגידול בתוצר.
מדד המחירים לצרכן – המדד לחודש דצמבר נותר ללא שינוי כך שבסיכום שנת 2019 עלה המדד ב-0.6% ובכך מסיים שנה שישית ברציפות שבהן המדד לא עלה מעל 1%. מדד דצמבר הנמוך, יחד עם ציפיות למדד מחירים נמוך גם בשנת 2020, מעלים את הסבירות להתממשות של תרחיש ירידת ריבית בנק ישראל ל-0.1% השנה.
אחר
נתוני סחר חוץ מצוינים פורסמו בסין. הצמיחה בייצוא קפצה לקצב שנתי של 7.6% מ-1.3%- לפני חודש, הרבה מעל צפי השוק ל-3.2%. גם הייבוא קפץ לקצב שנתי של 16.3% מ-0.5% לפני חודש. הצמיחה ברבעון הרביעי בסין עמדה על 6%, בהתאם לצפי.
קרן המטבע העולמית עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה ל-2019, 2020, 2021 לעומת התחזית הקודמת. הצמיחה העולמית צפויה לעלות ל-3.3% השנה לעומת 2.9% בשנה שחלפה. הסיבה לעדכון כלפי מטה נובעת בעיקר מהתפתחויות שליליות במספר שווקים מתעוררים, בדגש על הודו. על אף צפי להתאוששות במגזר התעשייתי והסחר העולמי, הסיכונים כלפי מטה עדיין משמעותיים עקב המתחים הגיאופוליטיים.
ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):
מניות
התנודתיות חזרה למדדי המניות בעולם באופן שלא חווינו בחודשים האחרונים של 2019, עקב החששות כמובן מהתפשטות ווירוס הקורונה. בזכות פתיחה טובה של השנה, מדד ה-S&P 500 נותר כמעט ללא שינוי וסיים בירידה קלה של 0.16%. מדד ה Eurostoxx 600 ירד ב-1.2% עקב חשיפה גבוהה יותר של אירופה לסחר עם סין. מדד השווקים המתעוררים ירד כמובן באופן משמעותי יותר ב-4.7%.
השינוי המינורי במדד ה-S&P 500 מטעה, שכן חלה שונות גבוהה מאוד החודש ברמת הסקטורים. סקטור התשתיות היה המוביל החודש, בעיקר על רקע הבריחה לסקטורים דפנסיביים וירידת התשואות החדה שחלו בסוף החודש. סקטור הטכנולוגיה היה גם הוא מהמובילים, בעקבות פתיחה חזקה שלו החודש ודו"חות טובים של מרבית החברות המובילות בענף. הסקטורים החלשים ביותר היו אנרגיה שצנח מעל ל-10% בעקבות צניחת מחירי הנפט, וכן סקטור חומרי הגלם, בריאות ופיננסים.
בישראל – מדד ת"א 35 סיים את ינואר עם עליה של 0.45%, כאשר מדד ת"א 90 המשיך להשיג תשואה עודפת על "אחיו" הבכור וסיים את ינואר בתשואה חיובית של 2.08%, בהשפעת מניות הנדל"ן והטכנולוגיה שהמשיכו את מגמת העליות משנת 2019 (השפעת וירוס הקורונה על מדד המניות ניכרה ביום המסחר הראשון של חודש פברואר).
מטבעות ואג"ח
בניגוד לתמונה המתונה יחסית במדדי המניות החודש, בשוק האג"ח והמטבעות מגמת הבריחה מסיכון הייתה מובהקת בהרבה. תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים צנחו בחדות ב-41 נ.ב. אג"ח חברות בדירוג השקעה פתח מעט מרווחים, אולם השפעת מגמת ירידת התשואות הייתה חזקה יותר, ועל כן אפיק זה עלה ב-1.4%. באג"חים HY עליית מרווחי הסיכון הייתה חדה יותר ועל כן האפיק ירד ב-0.2%.
בישראל, מדדי האג"ח התפצלו בתוצאותיהם: מדד האג"ח הממשלתי הכללי עלה בשיעור של 0.58%, בהובלת האפיק הצמוד שעלה בשיעור ממוצע של 0.74%. באפיק הקונצרני ניכרו ירידות שערים באג"ח צמודות המדד – מדד תל בונד 60 ירד בשיעור של 0.31% ומקבילו השקלי – תל בונד שקלי עלה בשיעור של 0.43%, בהשפעת עליית האג"ח האמריקאיות שעלו בשיעור ממוצע של 1.43%.
הדולר התחזק החודש מול סל המטבעות העולמי ב-1%, אולם עיקר ההתחזקות הייתה מול האירו וכמובן מטבעות של שווקים מתעוררים. היין היפני והפרנק השוויצרי, שהינם מטבעות flight to safety קלאסיים, התחזקו מול הדולר.
מול השקל נחלש דווקא הדולר, בשיעור לא משמעותי של 0.23%, וזאת על אף התערבות מאסיבית של בנק ישראל.
הסקירה הינה אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות/להחזיק/למכור ני”ע ו/או נכסים פיננסיים כלשהם. הסקירה מבוססת על מידע, אשר מגדל שוקי הון (1965) בע"מ ("מגדל”) סבורה כי הוא מהימן.
