כתבות נוספות בנושא פנסיה:
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין.
נקודת המוצא מוכרת לכול – עובד שפוטר זכאי לפיצויי פיטורים, עובד שהתפטר אינו
זכאי לפיצויים, אלא אם מתקיימים החריגים הקבועים בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-
1663 ( להלן: "החוק"(. בתוך הפער שבין קצוות אלו, שוכן סעיף 14 לחוק. בכך נדון
ברשימה זו .
סעיף 14 – הסבר כללי
" תשלום לקופת-תגמולים , לקרן-פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי-
פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע,
או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר" – זו היא לשונו
המדויקת של הסעיף .
צא ולמד – סעיף 14 לחוק מטפל באפשרות, כי תשלומים שוטפים של המעביד לקופות,
יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים לעובד, וישחררו את המעביד מחובה זו .
כאמור בסעיף, אפשרות זו ניתנת להסדרה בשני אופנים בלבד – באמצעות הסכם
קיבוצי, או באישורו של שר העבודה (כידוע , לימים הועברו סמכויותיו לשר התמ"ת).
אשר להסכמים קיבוציים, ובכן אכן במקומות עבודה רבים, בהם יחסי העבודה הנם
קיבוציים, מוסדרת סוגיה זו בהסכם קיבוצי . לעומת זאת בסקטור הפרטי, במשך שנים
רבות, מעבידים אשר ביקשו להחיל את הסעיף נדרשו לפנות לשר בבקשות ספציפיות.
מצב דברים זה השתנה בשנת 1661 . באותה שנה הוציא השר אישור כללי אשר קבע
הסדר באמצעותו יכולים כל המעסיקים והמועסקים במשק, להחיל עליהם את סעיף
14 – על כך להלן .
סעיף 14 – האישור הכללי
על מנת שתשלומי המעביד לקופות ישחררו את המעביד מן החובה לשלם פיצויי
פיטורים לעובד, כך קובע האישור הכללי, חייבים להתקיים כל התנאים הבאים
במצטבר :
א. התשלומים צריכים להתבצע לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים, בשיעורים הקבועים
באישור, ובאופן שיבטח את העובד מפני נכות או מוות חו"ח, או לעת וזקנה .
ב . הסכמת הצדדים בדבר תחולת סעיף 14 , חייבת להיות מעוגנת בהסכם בכתב, אליו
יש לצרף את נוסח האישור המלא .
ג. על המעביד לוותר מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר תשלומים מהקופות .
רואים אנו, "העסקה" המעוגנת באישור הנה כזו – המעביד מוותר על כל הכספים
שהועברו לקופות השונות משך תקופת עבודת העובד, לרבות כספי פיצויים, וזאת גם
במקרה של התפטרות, ואילו העובד מוותר על תחשיב פיצויים בהתאם לקבוע בחוק
ומסתפק בכספים אשר הצטברו בקופות, גם במקרה של פיטורים .
סעיף 14 – שיקולי המעביד
בעת בחינת התועלת באימוץ סעיף 14 אל תוך הסכמי עבודה בארגון, יש לשקול שני
שיקולים עיקריים :
ראשית , התפתחות ותוספות לשכר העובדים – במקום עבודה אשר שכר העובדים בו
מאופיין ביציבות או אף בשחיקה ריאלית, ההפרשות השוטפות מן השכר לפיצויים,
יוצרות בדרך כלל, קופה המכסה את מלוא חבות המעביד בעת סיום העסקה. למעביד
במקרה כזה אין תמריץ לאמץ את סעיף 14 , אלא לשמור לעצמו את האפשרות למשוך
חזרה כספי פיצויים. לעומת זאת, כאשר מדובר במקום עבודה בו העובדים מתוגמלים
בהעלאות שכר ריאליות משמעותיות, הרי סעיף 14 עשוי לחסוך למעביד כספי השלמה
רבים .
ושנית, מדיניות הארגון במקרה של התפטרות – מקומות עבודה רבים אימצו מדיניות
של שחרור כספי פיצויים צבורים לעובדים, בכל מקרה של סיום יחסי העבודה, דהיינו,
גם במקרים של התפטרות. אין ספק שבמקרה כזה, מנקודת מבטו של המעביד לפחות,
יש מקום להחלת סעיף 14 , כך שניתן יהיה "להשתחרר" מחובת השלמה לעובדים
מפוטרים .
סעיף 14 מכוח האישור הכללי – שאלות נפוצות , ודוגמאות
שאלה – האם ניתן להחיל את סעיף 14 לפי האישור הכללי , רטרואקטיבית, ואם לא
כיצד יבוצע חישוב הפיצויים ?
תשובה – לא ניתן להחיל את הסעיף רטרואקטיבית. האישור קובע, כי בתוך לכל היותר
3 חודשים ממועד תחילת העברת התשלומים, יש לעגן את ההסכמה בדבר תחולת
סעיף 14 במסמך כתוב. במקרה של אימוץ ההסדר לאחר תקופת עבודה מסוימת, הרי
שבעת סיום ההעסקה, על המעביד לבצע את גמר החשבון ביחס לשתי התקופות,
באופן שונה .
לדוגמא – עובד ששכרו 10,000 ₪. לאחר 3 שנים החל המעביד מבטח את העובד
בביטוח מנהלים תוך החלת סעיף 14 . לאחר 5 שנים נוספות פוטר העובד.במקרה כזה
בשחרור הקופות לידי העובד יצא המעביד ידי חובתו ביחס לתקופה השנייה ( חמש
השנים האחרונות(. בנוסף על כך יהיה עליו להשלים פיצויי פיטורים בגין התקופה
₪ 10,000 = ₪ הראשונה )שלוש השנים הראשונות( בסכום של 30,000 X 3 שנים .
שאלה – כיצד מבוצע התחשיב ביחס לתקופה הראשונה כאשר השכר עולה
לאורך השנים, האם לפי השכר האחרון או לפי השכר ערב החלת סעיף 41 ?
תשובה – לפי שכר אחרון . נשכלל את הדוגמא הקודמת – עובד ששכרו 10,000 ₪ . לאחר 3 שנים החל המעביד
מבטח את העובד בביטוח מנהלים תוך החלת סעיף 14 . לאחר 5 שנים נוספות פוטר
העובד – בשלב זה שכרו 20,000 ₪.במקרה כזה תחשיב הפיצויים בגין התקופה
₪ 20,000 = ₪ הראשונה הינו 60,000 X 3 שנים .
שאלה – מה קורה כאשר "נזכרנו" להחיל את סעיף 41 באיחור. מה בעניין
כספים שהצטברו עד למועד זה ?
תשובה – בנסיבות שכאלו, גם ההתייחסות לכספים שבקופות תלויה בתקופה . נדגים, שוב על בסיס הדוגמא לעיל – עובד ששכרו 10,000 ₪ מבוטח בביטוח מנהלים
מן היום הראשון. לאחר 3 שנים הוסכם על החלת סעיף 14 . במועד זה נצברו בביטוח
המנהלים 25,000 ₪ על חשבון פיצויים. לאחר 5 שנים נוספות פוטר העובד.כאמור , בגין
התקופה השנייה בה הוחל סעיף 14 , די בשחרור הקופות. אשר לחבות המעביד בגין
₪ 20,000 = ₪ התקופה הראשונה הרי סכומה של זו הינו כאמור לעיל 60,000 X 3
שנים . ,)₪ המעביד רשאי לזקוף את הסכום שהצטבר עד לאותו מועד בקופות ) 25,000
ולהשלים מכיסו ₪ רק את היתרה(35,000 ש"ח).
שאלה – מה קורה כאשר רק חלק מן השכר מבוטח ?
תשובה – במקרה כזה, יש לבצע תחשיב פיצויי פיטורים מלא בגין חלק השכר שאינו
מבוטח .
נדגים – עובד נקלט לעבודה בשכר של 10,000 ₪. שכר זה בוטח במלואו מן היום
הראשון בביטוח מנהלים תוך החלת סעיף 14 . לימים הועלה שכרו של העובד ל-
13,000 ₪ ואולם המעביד המשיך לבטח 10,000 ₪ בלבד. העובד פוטר לאחר 5 שנות
עבודה.במקרה כזה יש לשלם לעובד פיצויי פיטורים בגין חלק השכר שאינו מבוטח
בסך של 15,000 )₪ 13,000 – ₪ 10,000( = ₪ 5 X שנים . שאלה – מה באשר לקרן פנסיה אשר ההפרשות על חשבון פיצויים אליה, הינן
בשיעור של 6% ? תשובה – גם במקרה כזה תידרש השלמה לפי שכר אחרון, בגין 21% מסכום הפיצויים.
יוסבר – בעוד שבביטוחי מנהלים מקובל שיעור הפרשה על חשבון פיצויים, של 1/3% 8, כך שנוצר כיסוי מלא לחבות, הרי ההפרשה המקובלת לקרנות פנסיה ברכיב זה,
הינה 2 של 6% . האישור הכללי קובע, כי בפני המעביד פתוחה הדרך להפריש 1/3%
נוספים לקופה נפרדת לפיצויים, או לשלם את היתרה בעת פיטורים .
לדוגמא – עובד נקלט לעבודה בשכר של 10,000 ₪. העובד בוטח מהיום הראשון בקרן
פנסיה, בתוכנית אשר שיעור ההפרשה . על חשבון פיצויים הינו של 6% . הוחל סעיף 14
לאחר 10 שנות עבודה פוטר העובד, כאשר שכרו עמד על סך של 15,000 ₪. במקרה
כזה על המעביד לשלם השלמת פיצויים לעובד בסך של 42,000 =₪ 15,000 ₪ X 10
שנים 28% X
שתי הערות נוספות לסיום
ראשית – כידוע מאז 1.1.01 קיימת חובת ביטוח פנסיוני בכל המשק, וזאת על פי צו
הרחבה שניתן בעניין. שימו לב, כי צו ההרחבה מאמץ את סעיף 14 אשר מוחל על חלק
השכר המבוטח בהתאם לצו ולשיעור התשלומים הקבוע בו .
שנית – סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים קובע, כי כספים שהועברו לקופה המשלמת
קצבה אינם ניתנים למשיכה חזרה, אלא אם יש על כך הסכם מפורש. בנוסף, תקנונים
של קרנות פנסיה שונות אינם מאפשרים למשוך חזרה במפורש .
אנו מקווים, כי האמור לעיל שופך אור על עניין חשוב זה .
הערה חשובה – רשימה זו אינה תחליף לייעוץ משפטי, שכן יישום העקרונות דלעיל על
עניין ספציפי, הנו תלוי הקשר ונסיבות .
