קופות מרכזיות לפיצויים – מה צופן העתיד ?
חוק פיצויי פיטורין הפריד בין חבותו של המעביד לשלם לעובדו פיצויי פיטורין בעת עזיבת העבודה בנסיבות המזכות, אולם החוק לא מחייב את המעסיק להפקיד כספים לקופה.
פורטל הבית הפיננסי | 21.04.2010
חוק פיצויי פיטורין הפריד בין חבותו של המעביד לשלם לעובדו פיצויי פיטורין בעת עזיבת העבודה בנסיבות המזכות, אולם החוק לא מחייב את המעסיק להפקיד כספים לקופה.מותר היה לו לשלם לעובד את פיצויי הפיטורין ללא התייחסות למקור הכספים,וההפקדה הייתה מוכרת לו כהוצאה במועד התשלום.לפיכך הייתה ההפקדה השוטפת בגדר המלצה בלבד ולא חובה.
האפשרויות שעמדו בפני המעסיק היו הפקדות לשני מקורות:קופת פיצויים מרכזית או אישית.מה ההבדל בין השתיים?
קופות פיצויים אישיות הינן כאלה הרשומות על שם העובד ,למרות שהינן רכוש המעסיק .הכספים יועברו לעובד רק לאחר שישוחררו על ידי טופס עזיבת העבודה.באם יעזוב העובד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי הפיטורין,יוכל המעסיק לבקש את כספי הפיצויים חזרה לרשותו,אולם במקרה כזה ישלם מס בגובה 40%.קופות הפיצויים האישיות יכולות להיות כאלה שהן קופות ביטוח(בביטוח המנהלים) או כאלה שאינן קופות ביטוח( חלק ג’ בקופות הגמל לשכיר, או בקרנות פנסיה).קופת פיצויים מרכזית לעומת זאת הינה קופה גדולה על שם המעסיק,שבו יפריש כספים כראות עיניו לטובת יעוד הפיצויים של עובדיו.מותר לו להפקיד כספים מוכרים כהוצאה עד לסך חבותו לכלל עובדיו בתוספת 10%.כלומר,אם למעסיק יש 10 עובדים בותק 10 שנים כל אחד וכולם בשכר 10,000 ₪,הרי באם יפוטרו כולם,יהיה חייב המעסיק לשלם מליון שקלים עבור חבותו לכלל עובדיו.במקרה כזה,יוכר לו כהוצאה סך של 1.1 מליון שקלים,דהיינו ,בשנים עתירי הכנסות ,כדאי יהיה לו להפקיד יותר בכדי להימנע מתשלום מס ,בשנים של הפסדים,יוכל להימנע מהפרשות כאלה שממילא לא רווחיים עבורו בשנים כאלה.באם עזב אחד העובדים בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויים,יותיר המעסיק את הכספים המיועדים לאותו עובד בקופה,וכרגע,יש לו עודפים.חבותו הינה 900,000 ₪ (9 עובדים כפול 10 שנים כפול 10,000) בעוד בקופה יש עודף של 100,000 ,מה שימנע ממנו צורך בהפרשות בעתיד הקרוב.בקיצור,נוח,קל,ידידותי למעביד ומכאן שרע לעובד.כיום מנוהלים בקופות המרכזיות כ 22 מיליארד שקלים שיופנו בעתיד לאפיקים האלטרנטיביים.
כחלק מהוראות תיקון 3 לחוק קופות הגמל,מינואר 2008,הוחלט לסיים את תפקידם של הקופות המרכזיות לפיצויים ולהעביר בהדרגה את כלל ההפרשות לקופות אישיות.כל מעסיק חדש שהתחיל להפקיד כספים עבור עובד חדש שלו החל ממועד זה,יעשה זאת בקופה אישית על פי בחירת העובד.רק קופות מרכזיות קיימות,יוכלו להמשיך ולקבל כספים חדשים ,אלא שרק עבור עובדים קיימים וגם זאת ,לא יאוחר מדצמבר 2010.גם עבור עובדים אלה שעדיין מפקידים עבורם עד סוף השנה,יאלץ המעסיק לפתוח קופה אישית חדשה החל מינואר 2011.משמעות הדבר היא שלא יופקדו יותר כספים כלל לקופות הפיצויים המרכזיות החל מ2011.מובן שעבור עובדים שההסכם הקיבוצי לפנסיה חובה חל עליהן ,יופרשו כספים לקופה אישית בלבד.
מדוע בחר האוצר לסגור את הקופות המרכזיות ?
התשובה נעוצה בסיבה שהגדרתי קודם.מה שטוב למעסיק,בהכרח במקרה זה רע לעובד.האוצר בנה על כספי הפיצויים כבסיס לצבירת ההון לפרישה,וכשכספי הפיצויים של העובד נמצאים בקופה מרכזית,קל יותר למעסיק שלא לשחרר אותם לעובד.אין בכוונה דווקא למצב עזיבה המחייב תשלום (פיטורין,מוות,פרישה) אלא למצב שבו חוק פיצויי פיטורין אינו מחייב כמו למשל התפטרות.במצב כזה,שהרבה תלוי ברצונו הטוב של המעסיק,יקל עליו לשחרר את כספי הפיצויים כשהוא יודע שמשיכתם פירושה מס של 40% (באישית) מאשר במצב שבו יכול המעסיק להותיר את כל כספי הפיצויים בקופה שרשומה על שמו ושתשמש אותו לטובת העובדים האחרים .מטרת האוצר הינו להעביר את האחריות לעובד וסגירת הקופות הינן עוד צעד בכיוון זה.ההפסדים בקופות האישיות ב 2008, הביאו מעבידים נוספים לצעד שיוריד את חשש ההפסדים העתידיים שיפלו על כתפיהם ולהעביר את האחריות לעובדיהם.
מה יקרה לקופות אחרי 2011?
אמנם כספים חדשים לא יופרשו יותר לקופות,אולם יינתן בידי המעסיק להמשיך ולתפעל את הכספים הצבורים לו בקופה המרכזית שברשותו.הרווחים שיצטברו יעמדו כמובן לזכותו בעת שייווצר הצורך לשלם לעובד את פיצוייו,ובעת העזיבה יזכה העובד לכספים שיצטברו לו בקופה האישית שנפתחה לו אחרי 2011 ולהשלמה מכספי הקופה המרכזית.מאחר ולא יוזרמו לקופות כספים חדשים,ילכו סכומי הצבירה בקופות אלה ויקטנו עד שיסגרו סופית בעתיד היותר רחוק.מבחינת המעסיק מבין הקופות הפתוחות בפניו,יש להניח שקופות הגמל הלא משלמות יהוו את המקור המועדף הבא.מבחינת המעסיק,זהו הרע במיעוטו.מבחינת העובד,השינוי יבשר עידן חדש וצעד נוסף לכיוון המטרה-גיוס כספי הפיצויים ליום הפרישה.
