‎י״ג במרחשון ה׳תשע״ט‎

22 אוקטובר 2018

הכוחות הפועלים על השקל

הכוחות הפועלים על השקל

גורמים רבים משפיעים על שער החליפין של הדולר מול השקל. הסערה העולמית, הסביבה הגיאו-פוליטית והגירעון בסחר החוץ עלולים להביא לכדי פיחות בערכו של השקל. במידה ותשוב הרגיעה, פער הריביות יפעל לחיזוק השקל כנגד הדולר.

רון אייכל | 14.11.2011
תגיות : שוק ההוןסקירת שוקרון אייכלהשקל.

 

מאקרו:

|        גורמים רבים משפיעים על שער החליפין של הדולר מול השקל. הסערה העולמית, הסביבה הגיאו-פוליטית והגירעון בסחר החוץ עלולים להביא לכדי פיחות בערכו של השקל. במידה ותשוב הרגיעה, פער הריביות יפעל לחיזוק השקל כנגד הדולר.

|        בהצבעה הנוכחית לגבי גובה הריבית, המליצו כל ששת חברי הוועדה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.00%.

|        הגירעון ב-12 החודשים האחרונים גבוה מהתכנון התקציב השנתי.

|        בחודש ספטמבר, הזרים הגדילו חשיפה למניות. שתושבי ישראל הקטינו חשיפה לחו”ל.


אגרות חוב:

|        שוק האג”ח המקומי התנהל השבוע במגמה מעורבת עם נטייה ברורה להפסדי הון.

|        ההחרפה במשבר החובות האירופי, והרעה בהכנסות המדינה ממיסים השפיעו לרעה על איגרות החוב הממשלתיות הארוכות.

|        באופן כללי, ניתן לומר כי השוק נכנס בשבוע האחרון למגננה.

%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%9c 

 

לוח אירועים לשוק המקומי

 

 

מקורשעהאירוע\פרסום כלכליחודש\ תקופה
ראשון, 13/11
למ”ס13:00סחר החוץ של ישראל10
למ”ס13:00סקר מגמות בעסקים10
למ”ס13:00סקר אמון צרכנים10
בנק ישראלהעלויות והמרווחים במגזר השקלי הלא צמוד9
בנק ישראלהריבית הממוצעת המשמשת בסיס לריבית ההלוואות החוץ בנקאיות8
שני, 14/11
בנק ישראלתיק הנכסים של הציבורQ3
שלישי, 15/11
למ”ס13:00משרות פנויות10
למ”ס18:30מדדי מחירים10

 

רביעי, 16/11
למ”ס13:00חשבונות לאומיים – אומדן ראשוןQ3

 

חמישי, 17/11
למ”ס13:00סחר חוץ לפי ארצות10

 

 

 

הכוחות הפועלים על שער החליפין

שקלים לדולר

בחודשים האחרונים אנו עדים למגמה של פיחות השקל מול הדולר, במנוגד לייסוף שנרשם מהרבע השני של 2009 (ובאופן רחב יותר משנת 2002). בכלל, טווח המסחר של השקל כנגד הדולר, בארבע השנים האחרונות היה רחב מאוד, מ-4.33 שקלים לדולר ביולי 2007 ועד 3.23 שקלים לדולר במאי 2008.

 

גורמים רבים משפיעים על התפתחות שער החליפין של השקל כנגד דולר. לחלקם השפעה ארוכת טווח (אינפלציה) ולחלקם קצרת טווח (תנועות הון). להלן, התייחסות לגורמים המשפיעים על שער החליפין של השקל כנגד הדולר

 

הפעילות הריאלית: חלק ניכר מהפעילות הריאלית של ישראל היא תוצאה של סחר חוץ. על כן, קיים קשר משמעותי בין תמונת הסחר הבינלאומי של ישראל ואף מידת הצמיחה לבין שער החליפין. לדוגמא, גרעון בסחר חוץ של ישראל, כאשר סך היבוא גדול מסך היצוא, מגלם ביקוש יתר למטבע חוץ. כתוצאה, נצפה להיחלשות (פיחות) של השקל כנגד הדולר.

אמנם המשק המקומי התנהל עם גרעון מסחרי בארבעת השנים האחרונות והשקל רשם ייסוף בתקופה זו – אך כפי שהזכרנו לעיל, על שער החליפין מושפע ממספר כוחות ולא מגורם אחד בלבד.

 

החשבון השוטף במאזן התשלומים: מאגד את סחר הסחורות והשירותים של ישראל עם העולם, התקבולים והתשלומים הנובעים מהכנסות מגורמי ייצור והעברות שוטפות.

המשק הישראלי היה מאופיין בעבר (לפחות מאז 1975), בגרעון תמידי בחשבון השוטף, כתוצאה מגירעון במסחר בסחורות ושירותים. בשנת 2003, השתנתה מגמה זו והמשק עבר לעודף בחשבון השוטף, כאמור, בעיקר בגלל התפתחות חיובית ביצוא הסחורות והשירותים. מגמה זו הואטה לאחרונה ואף ברבע השני של השנה חזר המשק לגרעון בחשבון השוטף. התפתחות זו היא אינה חיובית במיוחד בכל האמור לשער החליפין. כלומר, היא מעודדת פיחות של המטבע. עם זאת, חשוב לציין כי עדיין אין כאן גירעון מהותי אשר מצביע על הידרדרות של מאזן התשלומים של ישראל ובהכרח על פיחות מהיר. עם זאת, הלחץ הבסיסי שהיה לייסוף של השקל התפוגג ואף נהפך לכדי לחץ (אם כי קל מאוד) לפיחות.

 

 

תנועות ההון הפיננסיות: אלו העסקאות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו”ל ושל תושבי חו”ל בישראל. ההתפתחות המעניינת של השנים האחרונות היא שתנועות ההון הופכות יותר ויותר דומיננטיות בהשוואה למסחר הריאלי. לדוגמא, השקעות הזרים לטווח קצר, הכוללות בין היתר את ההשקעות במק”מ ובפיקדונות בבנקים ישראליים, נסקו בשנת 2010 ל-13 מיליארד דולר, לעומת ממוצע שנתי של 1.6 מיליארד דולר בלבד בשנים 2008-2006. ברור שלכך השפעה להתחזקות השקל כנגד הדולר.

עם זאת, חשוב לציין כי גורם זה מאופיין בחוסר יציבות, הוא מאוד תנודתי ורגיש לאירועים המתחרשים בעולם.

 

ברבע השני של 2011, לראשונה, מאז הרבע השלישי בשנת 2007, ההשקעות הפיננסיות מצד תושבי חו”ל בארץ היו גבוהות מאלה של התושבים המקומיים בחו”ל. כלומר, עודף ביקוש לשקל.

 

ריבית: פער הריביות משפיע פעמים רבות על מגמות שער החליפין, במיוחד במדינות בהן נפח המסחר הכולל בשוק המט”ח הוא נמוך. יתר על כן, קיים קשר ישר בין פער הריביות לייסוף. לדוגמא, ככל שהפער בין הריבית המקומית לריבית בארה”ב הוא גדול יותר, כך מגמת ההתחזקות של השקל כנגד הדולר תהיה חדה יותר.

בשנת 2007 הפער השלילי ששרר בין הריבית השקלית לדולרית תמך בהחלשות השקל כנגד הדולר.

בשלוש השנים האחרונות המשק האמריקאי מתנהל עם ריבית כמעט אפסית וצפוי להמשיך עם רמת ריבית זו לפחות עד שנת 2013. לעומת זאת, בישראל הריבית כיום עומדת ברמה של 3.00%.

כזכור, בשנתיים האחרונות, נרשם ייסוף בשקל כנגד הדולר בכל פעם שבחרו בבנק ישראל להעלות את רמת הריבית המוניטרית. לעת עתה, לא נראה כי פער הריביות צפוי לעלות בחודשים הקרובים. אולי אף לקטון. עם זאת, הואיל ואנו צופים לכדי חזרה לתוואי של ריסון מוניטרי בעוד שנה מהיום, השקל בהחלט צפוי להגיב לכך, ברגע שבבנק ישראל יאותתו על כיוון זה.

 

אינפלציה: לפי תיאורית כוח הקנייה שער החליפין אמור לנוע בהתאם לפערי האינפלציה של ישראל עם העולם. היינו, להשוות בין כוח הקנייה הריאלי. הלכה למעשה, ככל שפער האינפלציה בין ישראל לעולם יהיה גדול יותר, כך נצפה כי יחול פיחות של השקל, לעומת המטבע העולמי.

 

כפי שניתן בגרף משמאל, החל מאמצע שנת 2008, ישראל התאפיינה בתוואי אינפלציה גבוה מזה של ארה”ב. יתרה על כך, במהלך שנת 2009, נרשמה בארה”ב דפלציה (ירידה של המחירים לצרכן). זאת, כאשר בישראל האינפלציה הייתה גבוהה מ-3%.

 

חשוב לציין כי פערי האינפלציה הם מהכוחות הכלכליים הפועלים לטווחים ארוכים לכן, לא נצפה כי שינוי בתוואי האינפלציוני של ישראל עם העולם יביא באופן מיידי לכדי פיחות. יתר על כן, לעתים רבות עלייה בסביבה האינפלציונית מביאה במקביל גם לכדי ריסון מוניטרי והדבר דווקא מביא לכדי התחזקות של המטבע המקומי.

 

תנודתיות: אין זה מפתיע, שמשקיעים זרים רואים מימד נוסף של סיכון במשק המקומי כאשר הם שוקלים את כדאיות השקעתם בארץ. יציבות פוליטית, חשש ממלחמה, התסיסה שהחלה בעולם הערבי בינואר האחרון, העובדה כי מדובר במשק קטן ועוד שלל סיבות אחרות מעיבים על אטרקטיביות ההשקעה בשוק המקומי. כך, שבעת הרעה במצב           הגיאו-פוליטי בארץ, בין אם זה מסיבות פנימיות או חיצוניות, התוצאה עלולה להיות פיחות של השקל מול הדולר, וכאשר תחול רגיעה במצב הגיאו-פוליטי, מימד הסיכון יפחת ואטרקטיביות ההשקעה במשק המקומי תעלה – ולכן ירשם תיסוף בשקל למול הדולר.

 

באופן כללי, אנו עדים לכך שבשנה האחרונה חלה עלית מדרגה בכל האמור לרמת התנודתיות היומית של השקל כנגד הדולר. התפתחות זו מצביעה על כך שהשקל הפך להיות נכס מסוכן יותר, לפיו הסיכוי ליצירת רווח כתוצאה מהשקעה בו פוחתת.

 

כאמור, גורמים רבים משפיעים על שער החליפין של הדולר מול השקל ולפעמים כוחות אלה מנוגדים. כך, בעוד שהעודף המסחרי היה זה שתמך בייסוף משנת 2003 ועד 2010, לאחרונה הוא פועל בכיוון הפוך. מנגד, פערי הריביות פועלים כרגע להתחזקות השקל, לעומת שנת 2007.

 

בעמוד הבא נפרט את גורמים המשפיעים על שער החליפין של השקל כנגד הדולר.

 

 

גורםהשפעהמגמה
גרעון מסחריפיחות 

בחודשים האחרונים הגרעון המסחרי גדל בעקבות החולשה בצמיחה העולמית המשפיעה לרעה על היצוא, וחוזקו של המשק המקומי המתרגם לצריכה מוגברת, אשר מגביר את הביקושים למוצרי יבוא

מדד משולב חיובינייטרלימעיד על היקף הפעילות במשק, חזר להיות חיובי לאחר מספר חודשים שליליים במהלך המשבר. אמנם בחודשים האחרונים נרשמה האטה בצמיחת הפעילות במשק, אך הכיוון הוא עדיין חיובי
פער ריביות חיוביייסוףהמרווח בין ריבית המשק המקומי לזו בארה”ב עומד על            3.00%-2.75%. מרווח זה צפוי להיוותר חיובי מפאת העובדה כי עד 2013 הריבית בארה”ב תוותר ללא שינוי והריבית בארץ לא צפויה לרדת לרמות הנמוכות מ-2.00%
מדד הפחד האמריקאיפיחותפרמטר טוב לסנטימנט בשוק העולמי. לאחרונה מדד זה עלה בעקבות משבר החוב האירופאי ואיתו הפיחות בשער חליפין.
המצב      הגיאו-פוליטיפיחות קלאביב העמים הערבי נמצא בשיאו בתקופה הנוכחית. ישנה אי ודאות גבוהה לגבי השלטון שיתפתח במצריים. יתר על כן, דוח הסבא”א על אירן לא מוסיף נחת לשער החליפין.

 

שוק פיננסי אטרקטיביייסוףיביא להגדלת זרם תנועות ההון לתוך המשק המקומי, אשר יביא ללחץ על שע”ח. בתחילת שנה התרחשה מגמה זו על רקע הביקוש הגובר של משקיעים זרים למק”מ, לאחרונה הואטה מגמה זו על רקע הסיכון הגובר.

 

 

הגורמים המרכזיים המשפיעים על שער החליפין של השקל כנגד הדולר

 

 

הדיונים המוניטריים בבנק ישראל לגבי

 

על רקע כל הגורמים המתוארים לעיל נראה כי הגורמים שתמכו משמעותית בשקל בחצי העשור הקודם – הפעילות הריאלית והסביבה הגיאו פוליטית – השתנו ואלו כרגע תומכים בהיחלשות השקל, אם כי בצורה קלה.

עם זאת, פער הריביות, האטרקטיביות של הכלכלה הישראלית, ביחס לשווקים מפותחים, ואף האינפלציה הנמוכה תומכים בהתחזקות השקל.

 

להערכתנו, כל עוד שהשווקים בעולם רועמים ישנו בהחלט סיכוי רב להיחלשות השקל. עם זאת, פער הצמיחה המרשים של ישראל לעומת העולם המפותח, גם אם יפחת בשנת 2012 ופער הריביות יתמכו בהתחזקותו, לאחר שאבק משבר החובות האירופי ישקע.

 

החלטת הריבית לחודש נובמבר 2011

 

השבוע פרסם בנק ישראל את פרוטוקול הדיונים המוניטריים לגבי החלטת הריבית לחודש נובמבר 2011. החלטה זו הייתה הראשונה שנעשתה לפי החוק החדש של בנק ישראל, לפיו הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה, ולא כמו בעבר בו ההחלטה הייתה בידיו של הנגיד.

בהצבעה הנוכחית לגבי גובה הריבית, המליצו כל ששת חברי הוועדה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.00%.

 

המשתתפים בדיון עסקו במספר סוגיות. המרכזיות שבהן: התפתחות וציפיות האינפלציה, הסביבה העולמית והסיכונים הנשקפים ממנה למשק הישראלי, והערכת סביבת הפעילות הריאלית תוך התייחסות לנעשה בשוק הדיור.

 

בנוגע לאינפלציה, המשתתפים ציינו כי סביבת האינפלציה מתונה והיא צפויה להישאר כך ב-12 החודשים הקרובים.

 

הנושא מרכזי בדיון היה רמת הפעילות של המשק העולמי והסיכונים הנשקפים למשק הישראלי. עיקר הדיון נסב סביב משבר החוב באירופה. חברי הועדה הביעו דאגה מפני התמשכות התהליך של גיבוש ואשרור של תוכנית הסיוע והאי-וודאות הכרוכה בכך, ומפני התמשכות האווירה השלילית בשווקים העולמיים וכתוצאה מכך גם השווקים המקומיים. בדיון הדגישו את החשש מפני כניסה של איחוד האירו למיתון, וההאטה בתחזית הצמיחה למשק האמריקאי ובשווקים המתעוררים – בעיקר בסין. המשתתפים חזרו והדגישו כי הסיכונים של התפשטות משבר החוב עלולה להשפיע לרעה על היקף הפעילות המקומית, בעיקר של המגזר המייצא.

 

לגבי הפעילות הריאלית, הסכימו חברי הוועדה כי מרבית האינדיקטורים הכלכלים שנוספו בחודש זה תומכים בערכה כי קצב הצמיחה השנה יהיה מתון יותר מזה של שנת 2010 והרבע הראשון של שנת 2011.

 

מחירי הדיור עלו בדיונים, וחברי הוועדה הזכירו כי באלה לא ניכרת האטה משמעותית, למרות ירידה חדה בהיקף העסקאות. עם זאת, הם מחזיקים בדעה כי במהלך השנה הקרובה תחול התמתנות במחירי הדירות.

 

גם הפעם, התייחס בנק ישראל לסביבה העולמית כגורם העיקרי להחלטת הריבית. אך הפעם, נראה כי האינדיקטורים האחרונים שהתפרסמו בעולם ביחס לפעילות היו חיוביים יחסית לצפוי, ולכן הטו את הכף לגבי אי-שינוי בגובה הריבית.

 

יתר על כן, יש לקחת בחשבון כי רמת ריבית של 3% היא נמוכה דיה ולכן, אם העולם לא מתרסק ניתן להמתין עם הותרה מוניטרית נוספת.

אנו מניחים כי על רקע המשבר האירופי הנמשך וגם אינדיקטורים נוספים למשק הישראלי אשר יתפרסמו עד הכרזת הריבית הבאה יביאו לכדי הפחתתה נוספת ואחרונה של הריבית לחודש דצמבר.

 

הפעילות הממשלתית בחודש אוקטובר

משרד האוצר דיווח השבוע כי הגירעון בפעילות הממשלה בחודש אוקטובר הסתכם ב-4.0 מיליארד ש”ח.

 

בצד ההוצאות הממשלה המשיכה לשמור על שיעור ביצוע נמוך מזה המתכונן. יתרה מכך, ההוצאות בחודש הנוכחי היו נמוכות בכ-8.9% בהשוואה לממוצע של שלושת החודשים הקודמים.

 

בצד ההכנסות, החודש, בדומה לחודש הקודם, נרשמה ירידה ריאלית בסך ההכנסות ממסים בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. יש לציין, כי השנה חלו כל החגים בחודש אוקטובר לעומת אשתקד בו חלו כל החגים בחודש ספטמבר, מה שגרם לירידה בהכנסות עקב ירידה במסי היבוא.

נתוני המגמה בהכנסות מצביעים כי חלה התייצבות בהכנסות ממסים עקיפים, ואילו במסים הישירים מסתמנת מגמת ירידה בהכנסות החל מחודש יוני של השנה.

 

מתחילת השנה הסתכם הגירעון ב-14.1 מיליארד ש”ח, לעומת 16.3 מיליארד ש”ח בתקופה המקבילה אשתקד.

לשנה הנוכחית, מאושר גירעון של 25.2 מיליארד ש”ח. זאת, לעומת גירעון של 27.9 מיליארד ש”ח שנרשמו ב-12 החודשים האחרונים – כלומר, גבוה מהתכנון התקציב השנתי.עם זאת, אנו מחזיקים בדעה כי בממשלה יעמדו ביעד הגרעון לשנה הנוכחית.

 

ביחס לשנה הבאה, החולשה הכלכלית צפויה להמשיך ולהשפיע לרעה על זרם הכנסות המדינה ממסים. לפיכך, בכדי לעמוד ביעד גירעון של 2% מהתוצר על הממשלה יהיה להתנהל באחריות פיסקלית גבוהה מאוד תוך צמצום ואף ביטול הפחתות מסים עתידיות.

נזכיר כי בעדכון האחרון של משרד האוצר נכתב כי בשנת 2012 הם לא יעמדו ביעד הממשלתי (2.0%) וכי החריגה תסתכם בכ-5 מיליארד ש”ח, כלומר הגרעון יטפס לכדי 2.6% מהתוצר. גם ביחס לגירעון הצפוי של 2012 אנו לא חוששים יתר על המידה מחוסר עמידה ביעד הגירעון. להערכתנו, חריגה של 0.5% מיעד הגירעון היא לא קריטית בכל האמור לאמינות הממשלה. יתר על כן, לאוצר מספר רב של דרגות חופש בכדי למנוע מהגירעון להתרחב מעבר לרצוי.

 

 

השקעות זרים בארץ ותושבי ישראל בחו”ל

 

השבוע דיווח בנק ישראל על השקעות תושבי חוץ בישראל, ותושבי ישראל בחו”ל בחודש ספטמבר 2011.

 

בחודש ספטמבר, תושבי חוץ מימשו נטו כ-930 מיליון דולר במק”מ. זאת בהמשך למגמה בארבעה חודשים האחרונים, בהם הסתכמו המימושים במק”מ בכ-3.3 מיליארד דולר. במקביל למימושים במק”מ, השקיעו הזרים נטו כ-350 מיליון דולר באיגרות חוב ממשלתיות, בעיקר באיגרות לא צמודות. כלומר, הזרים יוצאים מפוזיצית ה-Carry Trade שכה הטרידה את בנק ישראל.

 

באפיק המנייתי, המגמה הייתה חיובית והזרים הגבירו את היקף החשיפה לשוק המקומי. כך, ההשקעות נטו של תושבי חוץ במניות בבורסה המקומית הסתכמו בכ-250 מיליון דולר, גבוה מממוצע ההשקעות החודשי מתחילת השנה (כ-208 מיליון דולר).

 

תושבי ישראל הקטינו בחודש ספטמבר את החשיפה לחול הן במניות והן באג”ח.

במניות, מימשו תושבי ישראל נטו כ-390 מיליון דולר. המשקיעים המוסדיים שינו את מגמת ההשקעות שלהם מהחודשיים הקודמים – מהשקעה של כ-760 מיליון דולר בממוצע לחודש למימוש של 124 מיליון דולר בחודש ספטמבר. באג”ח מימשו תושבי ישראל השקעות בהיקף של 320 מיליון דולר.

 

  

אינדיקטורים למשק הישראלי

 

 

 

לוח אינדיקטורים למשק הישראלי

 

 

 

 

נתוןחודש עדכוןנתון קודםשינוי לעומת נתון קודםשינוי מתחילת 2011לפני 12 חודשים
נתוןשינוי
תוצר מקומי גולמי*

(מיליוני ש”ח)

192,093Q2190,4630.9%2.0%182,8795.0%
ריבית3.00%נובמבר3.00%1.00%1.00%2.00%
מדד משולב**134.5ספטמבר134.110.3%2.7%128.83.8%
מדד מחירים****104.0ספטמבר104.20.2%-2.2%101.02.9%
אבטלה5.5%Q26.0%-0.5%1.0%-6.6%1.1%-
שיעור אינפלציה צפוי לשנה (שוק ההון)1.9%ספטמבר2.1%-0.2%-1.1%2.8%-0.9%
עודף חשבון השוטף*

(מיליוני דולרים)

560-Q23622,186
יבוא סחורות*

(מיליוני דולרים)

4,304.4ספטמבר4,378.61.7%-16.4%4,340.429.9%
יצוא סחורות*

(מיליוני ש”ח)

3,690.5ספטמבר3,649.41.1%4.6%3,350.910.1%
מכירות ברשתות השיווק***114.3ספטמבר107.26.6%4.9%108.75.1%
ייצור תעשייתי**130.6אוגוסט128.90.6%-2.6%127.32.6%
פדיון בכל ענפי המשק**129.3אוגוסט131.41.6%-1.4%-128.90.7%

 

*מנוכה עונתיות

 

** נתונים מנוכה עונתיות במחירי 2004 = 100

*** נתונים מנוכה עונתיות במחירי 2008 =100

**** נתונים מנוכה עונתיות במחירי 2010 =100

 

 

מה קרה השבוע בשוק איגרות החוב

 

  • מגמה מעורבת בשוק איגרות החוב הממשלתיות.
  • ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון עלו בנ”ב אחת בטווח של שנתיים והגיעו לכדי 1.83%.
  • הפער בין ה-USTלעשר שנים לבין האיגרת המקומית לעשר השנים התרחב לרמה של 268 נ”ב.
  • מדדי איגרות החוב הקונצרניות הצמודות נסחרו במגמה שלילית.
  • המרווחים בין האיגרות הממשלתיות למדדי התל-בונד התרחב השבוע. בין התל-בונד 20 לממשלתי גדל המרווח ב-14 נ”ב. בין התל-בונד 40 לממשלתי התרחב הפער ב-9 נ”ב, ובין התל-בונד השקלי לבין האיגרות הממשלתיות הפער עלה ב-4 נ”ב

שוק האג”ח – שבוע של מגננה

 

שוק האג”ח המקומי התנהל השבוע במגמה מעורבת עם נטייה ברורה להפסדי הון. הפעם, לא היו אלה החדשות הרעות מעבר לים לבדן שהביאו להפסדי ההון, אלא גם אינדיקטורים מקומיים.

 

הירידה הריאלית בהכנסה ממיסים (הרחבה בפרק המאקרו), אי היכולת של הממשל היווני להגיע להסכמה לגבי ממשלת האחדות, והתפטרותו של סילביו ברלסקוני – ראש ממשלת איטליה, הביאו לחשש גובר מצד המשקיעים בעולם, ובישראל בפרט. לראיה, פרמיית ה-CDS של ישראל ל-5 שנים עלתה ב-12 נ”ב בין יום שלישי ליום רביעי (לאחר הודעתו של ברלסקוני) ועד סוף השבוע השלימה עלייה של 17 נ”ב.

התוצאה הייתה שבאיגרות הממשלתיות הארוכות, נרשמו הפסדי הון חדים, לדוגמא, האיגרת השקלית 0122 השילה 0.5% מערכה, והאיגרת הממשלתית הצמודה “גליל 5903” רשמה הפסד הון של 0.7%. זאת, כאשר האיגרת האמריקאית ל-10 שנים רשמה ירידת תשואה של 11 נ”ב, כאשר עיקר הירידה היה בין יום שלישי לרביעי.

 

ככל הנראה, המשקיעים קיצרו את המח”מ הממוצע של תיקי השקעותיהם כפעולת מגננה. כך, האיגרות הממשלתיות הקצרות רשמו רווחי הון קלים. כתוצאה משינויים אלה נרשמה השתטחות בעקום הממשלתי השקלי, והצמוד.

 

ציפיות האינפלציה נותרו השבוע כמעט ללא שינוי. בהתאם לדעתנו בשבועות האחרונים, אנו עדיין מחזיקים בדעה כי ציפיות האינפלציה בטווחים הקצרים הפכו נמוכות למדי בחודשים האחרונים, זאת, על רקע העובדה כי מחירי השכירות צפויים להמשיך להתייקר באופק של 12 החודשים הקרובים. אי לכך, יש להערכתנו לשקול הגברת החשיפה לאפיק הממשלתי (או הקונצרני) צמוד במח”מ קצר, על חשבון השקלי.

 

בקרב איגרות החוב הקונצרניות גם השבוע נרשמו הפסדי הון חדים יותר מאשר באיגרות הממשלתיות. כך, בסיכום השבועי, התרחבו המרווחים בין מדדי התל-בונד לאלה לממשלתיות המתאמיות.

 

 

 

אינדיקטורים לשוק האיגרות חוב

 

 

 

מסמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע”מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע”מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב בית השקעות בע”מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב בית השקעות בע”מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצו ולהעתיקו, ללא קבלת אישורן מראש ובכתב.

אהבתם? שתפו…

Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn
לשיחה עם יועץ משכנתא התקשרו עכשיו 072-2118686

Facebook

אהבתם? שתפו...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn