‎י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד‎

28 מרץ 2024

מבט אל העתיד , מאזן כלכלי של פורש/ת לאחר הפרישה לגמלאות.

באדיבות:ערך מוסף, אריאל ברזילאי.

במאמר זה יודגמו ויוסברו עקרונות מאזן כלכלי של פורש/ת לאחר הפרישה, הבנתם מראש תביא לייעול הניהול הכלכלי של הפורש/ת בהקשר התא המשפחתי ולהקלה בהבנת ותכנון הוצאותיו באופן קבוע

תכנון כלכלי הינו ניהול עסקי לכל דבר ועניין, והקפדה על ניהולו הנכון ושמירת כלליו המנחים ע"י חברי התא המשפחתי, ובמיוחד לאחר פרישה לגמלאות, מעבר להכנה מוקדמת בהקשר האישי – עיסוקים ותחביבים חדשים למילוי מסגרת הזמן שהתפנתה – יש להתכונן ולהבין גם את המצב הכלכלי החדש.

במאמר זה יודגמו ויוסברו עקרונות  מאזן כלכלי של פורש/ת לאחר הפרישה – הבנתם מראש תביא לייעול הניהול הכלכלי של הפורש/ת בהקשר התא המשפחתי ולהקלה בהבנת ותכנון הוצאותיו באופן קבוע.

אתייחס במאמר זה לדוגמה עקרונית ובה פורש/ת יצאו לגמלאות בגיל הזכאות ( 62/67 בהתאמה אשה/גבר ) ללא כל עבודה נוספת המזכה בהכנסה ו/או חבות במס למעט קצבת הזקנה המשולמת להם.

1. תזרים הכנסות ברוטו של הפורש/ת

יש להפנים כי ניהול כלכלי של התא המשפחתי הינו ניהול עסקי לכל דבר ועניין .
יחס התחלופה – היחס בין הפנסיה המתקבלת לבין ההכנסה נטו ערב הפרישה – יורד וימשיך לרדת עקב מגמות חברתיות/בריאותיות/כלכליות רבות – עובדה העוברת כחוט השני במאמריי המספר השולט בהקשר זה היום נע בין 60-65% – כאשר במודל זה נכללים גם צבירות קרן ההשלמות של הפורש/ת שהוקצו לנושא פרישה מבלי לנצלם לאורך הדרך למטרות אחרות – חשבו על כך, בעת משברית כדוגמת משבר "קורונה", אך גם בכל הזדמנות אחרת בה אתם מעוניינים לממש כספים אלו.

2. מבנה הוצאות חדש של פורש/ת.
לפורש/ת יש כעת, לאחר הפרישה ( גיל 67 לגבר , גיל 62 לאשה – נכון לשנת 2020 ) מבנה הוצאות שונה ביחס לזה שהיה קיים בשנות העבודה שלו בשל מספר היבטים חשובים:

  1. המוסד לביטוח לאומי – התשלומים של פורש/ת לגמלאות נמוכים יותר מאלו של עובד/ת המשתכרים שכר עבודה דומה – וכך יסייע בהגדלת יחס התחלופה.
  2. הוצאה על ביטוחי חיים ובריאות – ביטוחי חיים שמטרתם הגנה כלכלית על האדם העובד בתור "גורם ייצור" המייצר הכנסה למשפחתו מיותר בד"כ לאחר פרישה פרט למקרים ספציפיים , וכך גם ביטוח אבדן כושר עבודה – ובכך קטנות ההוצאות של הפורש/ת. בנוסך, גם רוב ביטוחי הבריאות הקיימים "מתקבעים" מבחינת פרמיה חודשית לאחר עליה משמעותית ביחס לגיל הכניסה – כך שמדובר מניסיוני בהפחתת התשלום הכולל לביטוחים כאלו, וכך מסתייעת הגדלת יחס התחלופה.
  3. חסכון פנסיוני – לא קיים לכאורה יותר מאחר והופסק עם היציאה לגמלאות – אלא בתוכניות מסוימות אשר בכל מקרה מומלץ לבדוק את כדאיות ההמשכיות שלהן – וכך מסתייעת הגדלת יחס התחלופה.
  4. הוצאות משק בית – במחקרים שונים וכן בשנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי סה"כ ההוצאות למשק בית של גמלאים הוא נמוך יותר ביחס לזה הקיים ביחס לשכבת גילם שעדיין בשוק העבודה , וכאן יש לציין גם הטבות שונות לגמלאים הניתנות ע"י מוסדות המדינה וארגונים – לדוגמה אביא ארנונה, תחבורה ציבורית, מוסדות תרבות, כבלים ואינטרנט ועוד –  אך יש לזכור גם כי ניתן להסביר זאת ההוצאות המופחתות גם בחוסר מקורות עקב אותו יחס תחלופה נמוך שצוין לעיל.
  5. הוצאות בריאות – עולות עם הגיל בכל מחקר בנושא, בארץ ובעולם – ולצד עובדה זו אציין גם הנושא הסיעודי, אשר לפי מחקרים מסוימים "מחסל" 90% מהעתודות הכלכליות של פורש/ת במהלך שנת חייו האחרונה וכן כי ביטוח סיעודי אינו נמכר בישראל החל מ 9.2020 עקב הפסדים של חברות הביטוח בענף זה ויציאת מבטח משנה עולמי מוביל מישראל עקב כך – והגורם היחידי שנותן מענה חלקי ביותר היום לנושא הן קופות החולים.

3. מבנה הכנסות חדש של פורש/ת.
לפורש/ת יש כעת, לאחר הפרישה ( גיל 67 לגבר , גיל 62 לאשה – נכון לשנת 2020 ) מבנה הכנסות שונה ביחס לזה שהיה קיים בשנות העבודה שלו בשל מספר היבטים חשובים:

  1. מיסוי קצבת זקנה – בגיל שציינתי כאן, קיים פטור על "קצבה מזכה" ( 4,425 ₪ בשנת 2020 ) כך שמיסוי קצבת הזקנה ( החייבת במס הכנסה ) מתחיל בהפחתה של סכום זה מהקצבה המשולמת בקרן הפנסיה ו/או ביטוח המנהלים – ולכן המס האפקטיבי יהיה נמוך יותר מזה ששולם על שכר בשיעור דומה, וכך יסייע בהגדלת יחס התחלופה.
  2. המוסד לביטוח לאומי – קבלת קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי – שיעורה מגיע ל 2,304 ₪ עם ותק מלא.
  3. משכנתא הפוכה – נושא חדש יחסית בישראל המאפשר לקבל הלוואת "בלון" כנגד דירת המגורים בבעלות הפורש/ת ובכך להגדיל את ההכנסה החודשית ע"ח הירושה העתידית – ובכך מסייעת להגדלת יחס התחלופה. על הנושא הזה, על משמעויותיו, יתרונותיו וחסרונותיו, פורסם כאן מאמר מקיף ומפורט.

4."מאזן" סופי של פורש/ת אחרי פרישה.
לצד העובדה הברורה כי סה"כ ההכנסות מקצבת הזקנה צפויות להיות נמוכות משמעותית מההכנסה לה הופרשו הכנסות פנסיוניות לאורך השנים, הרי בהבנה של השינויים בתזרים ההוצאות וההכנסות מרגע הפרישה טמונה היכולת להתמודד עם הנתון הזה בצורה טובה יותר, ואף להגיע ליחס תחלופה גדול מ 100% ע"י שימוש בכלים פיננסיים שונים דוגמת "משכנתא הפוכה" וחסכונות שוטפים כרזרבה למצבים לא צפויים.

 לסיכום, הבנת עקרונות המצב הכלכלי החדש לצד ניהול כלכלי נכון הינה החלטה הנוגעת ישירות לשימור היכולת הכלכלית שלך ושל היקרים לך לאורך זמן.

אריאל ברזילי

הכותב הינו בעל רישיון פנסיוני, מנהל מיזם "ערך מוסף".

מאמר זה הינו כללי בלבד , ואין להסתמך עליו מעבר להנחות כלליות שצויינו בו.

 

אהבתם? שתפו...Share on facebook
Facebook
Share on google
Google
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
Linkedin
מעבר לסרגל הכלים