‎י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד‎

29 מרץ 2024

סקירת מאקרו נובמבר 2020

באדיבות מגדל שוקי הון.

חודש אוקטובר היה מעורב למדי עבור נכסי הסיכון. החודש התאפיין בשונות גבוהה בין האזורים
הגיאוגרפיים, זאת על רקע חוסר הוודאות לפני הבחירות ועל רקע העלייה במספרי החולים ברחבי
העולם המערבי. כתוצאה מהסנטימנט השלילי למדי, נכסי הסיכון בשווקים המפותחים ספגו ירידו
של כ – 3% בממוצע, עם דפנסיביות משמעותית יותר של מדדי הטכנולוגיה. התנועה השלילית
אפיינה גם את המרווחים באפיק הקונצרני בארה"ב ובאירופה ולמרות שעונת הדוחות סיפקה
שיעור גבוה במיוחד של תוצאות חיוביות מהצפוי.
אל תוך הירידות בשווקים המערביים ולמרות הסנטימנט השלילי, השווקים המתעוררים ממשיכים
לבלוט לחיוב בצורה לא אופיינית מזה מספר שבועות. הירידה במספרי החולים במדינות
המתעוררות, הודו וברזיל במיוחד, העבירה את תשומת הלב אל מדינות המערב, זאת במקביל
להמשך נתונים חיוביים במיוחד מהכלכלה הסינית ומאזור אסיה בכלל. ביצועי היתר של השווקים
המתעוררים ובאופן לא צפוי גם של יפן, הפכו את השווקים הללו באופן מאוד לא אופייני לרכיב בעל
ביצועים דפנסיביים בתיקי המשקיעים.
השבוע הראשון של נובמבר התאפיין בתנועת התאוששות חדה ומהירה בדומה לתנודתיות הלא
ממש מפתיעה )והמגובה היסטורית( בחודש שלפני הבחירות, כך גם קיבלנו את ראלי פוסט-
הבחירות האופייני לא פחות שנובע מירידה ברמות אי הוודאות )עוד על תוצאות הבחירות בהמשך(.
על רקע הירידה האמורה בחוסר הוודאות, אפיקי המניות נהנו משבוע חיובי במיוחד והראלי
שלאחר הבחירות היה החד והטוב ביותר שלו מאז 1900 , זאת כשבמקביל נמשכת ספירת הקולות.
החדשות על חיסון פוטנציאלי הביאו לזינוק חד ונוסף בנכסי הסיכון.
אוקטובר נכסי הסיכון
.
בחירות בארה"ב – תוצאות והשלכות
אוקיי, אז למי שחזר רק היום מסדנת שתיקה והתנזרות באשרם במדבר, ג'ו ביידן הוכרז בסוף השבוע
כמנצח בבחירות על ידי רשתות התקשורת. תם אבל לא נשלם – מכיוון שעל פי החוקה האמריקאית
נשיא חדש נבחר אך ורק על ידי האלקטורים ואלו צפויים להתכנס רק ב 14 לדצמבר.
עד שנגיע לשם, מצפה לנו תהליך ארוך ומייגע לנוכח העובדה שברבות מהמדינות עדיין אין הכרזה רשמית
– וגם לא תהיה לפחות עד ל – 20 בנובמבר, אפשרי גם בתחילת דצמבר.
כמו כל דבר מתוסבך במערכת החקיקה האמריקאית, גם בנושא הבחירות לכל מדינה ומדינה ברחבי ארה"ב
יש מערכת הגדרות וחוקים שונים. בחלק מהמדינות הכרזה רשמית תגיע רק לאחר ספירת כלל הקולות,
כולל הקולות של תושבי חוץ או חיילים המוצבים מחוץ למדינה. בחלק מהמדינות פער מתחת לאחוז מסוים
מחייב ספירה חוזרת, גם ללא בקשה רשמית מצד אחד מהצדדים ובחלק אחר מהמדינות מתנהלים דיונים
משפטיים שמיועדים לעצור את כל תהליך הספירה.
בסקירה החודשית נתמקד במגמות הרוחביות ובנושאים המרכזיים
שאפיינו את החודש האחרון:
מדד מנהלי הרכש נתוני הסחר העולמי
בחירות בארה"ב – תוצאות והשלכות מגפת הקורונה
תמונת המצב הכלכלי בישראל
תמונת מצב – הבחירות לנשיאות

גם תהליכי ההכרעה בסנאט ובקונגרס צפויים לארוך עוד זמן מה והספירה מתעכבת במספר אזורים
בשל אותן התהליכים שמקשים על בחירת הנשיא.
בחירות לבתי המחוקקים הפדראליים
הסנאט נמצא כרגע בנקודת שיווי משקל, אולם הרפובליקנים
צפויים לזכות במושב באלסקה וככל הנראה גם במושב בצפון
קרוליינה, מה שיספק להם נקודה נוחה למדי של 50 קולות.
כצפוי, הבחירות על שני המושבים לסנאט בג'ורג'יה יעברו
לסבב נוסף בשל העובדה שאף מועמד לא גרף יותר מ 50%
מהקולות בשני המושבים.
סבב הבחירות הנוסף בג'ורג'יה לא מבשר על קרב קל
והסיכויים של הדמוקרטים לזכות בשני המושבים נראים
כרגע מאוד קלושים. סביר יותר להניח שבמקרה הטוב המושבים יתחלקו בין הצדדים, מה שיקנה לרפובליקנים
שליטה, גם אם לא גדולה, באמצעות 51 משבים.
תמונת המצב בקונגרס גם היא טרם הוכרעה ו – 24 מושבים עדיין נמצאים בתהליכי הכרעה סופיים. מה שכן
ברור למדי הוא כי היתרון הדמוקרטי בקונגרס הצטמצם במידה משמעותית. עד כה הרפובליקנים מצליחים
להגדיל את הרוב שלהם ב – 5 מושבים בנטו )למי שהמספרים לא מסתדרים, מועמד עצמאי מכהן הפסיד באחד
המושבים(. הדמוקרטים צפויים לשמור על השליטה בקונגרס, אולם השליטה צפויה להצטמצם משמעותית.
מה המשמעות הנגזרת?
ברמת העל, הרפובליקנים ספגו מכה בדמות אובדן השליטה בנשיאות וצמצום משמעותי של השליטה בסנאט גם
אם הצליחו להתקדם בקרב השליטה בקונגרס. מהצד השני המנדט הדמוקרטי לא ממש יציב לנוכח התוצאה הלא-
ממש חדה של הבחירות לנשיאות, הכישלון בניסיון להשתלטות על הסנאט והתערערות השליטה בקונגרס.
נאום הניצחון של ביידן בסוף השבוע היה גם ניסיון להושיט ענף עץ זית לצד השני, מתווה של פיוס
וקריאה לעבודה משותפת לטובת האומה האמריקאית. אני מניח שגם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים
יעברו תהליך של הפקת לקחים לנוכח חוסר ההצלחה בהשגת המטרות – בשני הצדדים.
תהליכים משותפים יחייבו מטבע הדברים חתירה לפשרה וימנעו מהלכים קיצוניים. המשמעות מבחינת השוק
היא שהדמוקרטים יצטרכו לוותר על נושאים רגישים פוליטית – כמו מהפכה ירוקה, העלאת מיסים או רפורמת
בריאות מקיפה. מצד שני, כנראה שהרפובליקנים יבינו שחבילת סיוע נוספת היא צו השעה ולכן סביר להניח
שנקבל חבילת תמריצים בהיקף של כ – 1 טריליון דולר. תוכנית תשתיות בשנה הבאה עדיין אפשרית לנוכח
העובדה שתוכנית שכזו מניעה רבדים שלמים בכלכלות המקומיות ולפיכך להרבה שחקנים פוליטיים משני
הצדדים יש אינטרס להניע את המהלך.
בתהליך של פשרה, סביר להניח שתקציבי הביטחון לא יקוצצו בחדות וגם הגירעון ימשיך לגדול בסביבה שבה
אף צד לא יהיה מוכן להיות אחראי להידוק פיסקאלי.
מנגד, העדר תמיכה פיסקאלית משמעותית פירושה שעיקר האחריות על התמיכה בכלכלה שוב
תעבור אל הפד – מה שמכתיב המשך מדיניות מוניטארית מרחיבה מאוד בשנים הקרובות )בהעדר
אינפלציה משמעותית( – מה שצפוי להמשיך ולתמוך במניות הצמיחה.

מוסד הנשיאות אחראי על התוויית מדיניות ויכול להוציא לדרך לא מעט פעולות שלא דורשות את אישור
הקונגרס – סביר להניח שנראה פעולות רגולטוריות בנושאי איכות סביבה )פליטת גזי חממה, קידוחים חדשים,
הנחת צינורות נפט וגז(, פחות סביר שנראה פעולה חדה נגד חברות הפארמה. מצבן של חברות הטכנולוגיה
עדיין בסימן שאלה.
סביר להניח שיחסי החוץ יעברו שינוי לא קטן. ביידן מאמין בדרך של שיתופי פעולה ויצירת בריתות במטרה להניע
תהליכים גיאופוליטיים וככזה סביר להניח שישקם את הברית הצפון אטלנטית עם אירופה וינסה להחזיר לחיים
את מערכי הסחר מול בנות הברית של ארה"ב במזרח הרחוק – הודו, יפן, אוסטרליה ומדינות מזרח אסיה נוספות.
בנושא הסיני, לא סביר שנראה שינוי מהותי ומהיר. בשלב הראשון לנשיא הנבחר יש דברים חשובים הרבה יותר
לטפל בהם וסביר להניח שמחסומי הסחר הקיימים מול סין יישארו כרגע במקומם. הסכמה דו-מפלגתית רחבה
בנוגע לאיום הסיני על ההגמוניה האמריקאית תמנע מביידן לבצע מהלכים חדים. שיחות הסחר ככל הנראה
יחודשו אולם רק לקראת אמצע 2021 נוכל לקבל קריאת כיוון. סביר להניח שהמאבק הטכנולוגי יימשך, כמו גם
תהליכי ההיפרדות הבין-גושית, מעבר לכך בניגוד לממשלו של הנשיא טראמפ, סביר להניח שממשלו של ביידן
יראה בחומרה גדולה יותר את היחס של סין לקבוצות המיעוט וערעור עצמאותה של מערכת החוק בהונג קונג.
מהלכים נוספים שסביר שנראה – שינויים בלחץ על איראן, ההתנהלות מול האו"ם, הבנק העולמי, ארגון הסחר
העולמי, נאט"ו, ארגון הבריאות העולמי ולמעשה שאר הארגונים העולמיים שזכו לכתף קרה מצד הממשל
הרפובליקני היוצא.
ולסיום, הג'וקר בחבילה – אני מניח שלא מעט אנשים משני צידי המפה הפוליטית מקווים שכמו נשיאים
אחרים שזכו לכהונה אחת בלבד )קרטר, בוש(, הנשיא טראמפ יסיים את כהונתו בבית הלבן בשקט יחסי, אולם
הנשיא טראמפ ידוע בדרכו הייחודית.
השבועות האחרונים בכהונת הנשיא זוכים אומנם לכינוי "ברווז צולע", אולם עדיין מאפשרים לנשיא היוצא
להמשיך ולפעול ו – 11 שבועות בתפקיד יאפשרו לו לבצע לא מעט מהלכים – חנינות, צווים נשיאותיים, העברת
תקציבים, קביעת עובדות בשטח? הכל אפשרי.
טראמפ גם יכול לטעון שהוא המנהיג הרפובליקני הטוב ביותר שהיה למפלגה לאור העובדה שקיבל את כמות
הקולות הגדולה ביותר שקיבל נשיא רפובליקני מאז ומעולם )כנראה שלא שמעו שם על אחוזים(. כן נזקפת
לזכותו העובדה שהצליח להביא את הקול ההיספני ואת הקול האפרו-אמריקאי במספרים שאף נציג רפובליקני
לא הצליח להביא לפניו.
למעשה טראמפ עשה משהו שלא קרה עד כה מעולם – הוא שינה את תבנית ההצבעה. התפלגות
הבחירות הייתה על בסיס חתך סוציו אקונומי ובניגוד להצבעה השבטית המסורתית שאפיינה מערכות
בחירות מזה עשורים. כך או אחרת, טראמפ יכול לטעון שרק לו יש את הסיכוי לנצח – ולכן קיימת
האפשרות שעוד נראה אותו בבחירות 2024 , כך שעוד מוקדם להגיד שלום לאישיותו הכובשת

מגפת הקורונה
בניגוד לתחזיות האופטימיות יותר, חודש אוקטובר הסתיים בלי בשורה משמעותית בנוגע לחיסון. התקווה
הגדולה, חברת Pfizer , עדכנה בקצרה כי טרם התקבלו תוצאות מלאות בנוגע ליעילות החיסון עקב קושי למצוא
לפחות 32 חולי קורונה במסגרת אוכלוסיית הניסוי )הכולל 42 אלף איש(, מה שיאפשר השלמה של הראשון מבין
ארבעה מבחני היעילות.
מנגד, ממש עם פרסום הסקירה, הודיעה חברת פייזר כי מניתוח ראשוני של נתוני המחקר עולה כי
יעילות החיסון שלה מגיעה ל – 90% , הרבה יותר מהדרוש על ידי הפד. בנוסף, הודיעה החברה כי לא
נרשמו תופעות לוואי חריגות בשלב הניסוי.
השוק כמובן עולה עם הבשורה על החיסון, בהובלה של הסקטורים שסבלו בצורה הקשה ביותר ממגפת
הקורונה ומצעדי הריחוק החברתי.
בינתיים, עד שנזכה לסיים את התהליכים הרשמיים של קבלת אישור )מזורז( + ייצור והפצה
)קודם לאוכלוסיות בסיכון(, העולם יצטרך להתמודד עוד כחצי שנה בערך עם הנגיף
מספר הנדבקים בעולם עומד על כ – 50.8 מיליון, מספר החולים היומי שבר שוב )ושוב( את שיא ההדבקה
)שכבר עומד על יותר מ – 600 אלף ביממה(, אולם חשוב מכך – הממוצע השבועי ממשיך לעלות גם השבוע
והוא עומד על כ – 550 אלף נדבקים חדשים ביממה, רק לפני שלושה שבועות עמדנו על 400 אלף.
מוקדי ההתפרצות העיקריים עברו שינוי לאורך חודש אוקטובר בשעה שירידה ניכרת נרשמה בהודו ובאמריקה
הלטינית במקביל לזינוק חד שנרשם ברחבי אירופה, בארה"ב ובמדינות המתעוררות במזרח אירופה.
על אירופה עבר חודש שלם ורציף למדי של עלייה במספרי החולים, עם שבירת שיא במספר החולים
היומי מידי כמה ימים בכמעט כל מדינה ביבשת האירופית, כולל מדינות שהצליחו לחמוק מהגל הראשון.
.
נכון למועד הסקירה, היקף האשפוזים בבתי החולים בלא מעט מדינות
באירופה מתקרב לשיא שנרשם בגל הקודם. בלגיה הייתה הראשונה
לשבור את שיא האשפוזים כבר בשבוע שעבר, בצרפת ציין שר
הבריאות הצרפתי כי 85% מהתפוסה ביחידות לטיפול נמרץ בבתי
החולים מאוכלסות על ידי חולי קורונה זאת במקביל לשיא חדש של 86
אלף חולים ביממה.
בישראל מגמת השיפור נמשכה זה השבוע השלישי ברציפות. מספר המקרים היומי הממוצע בשבוע
האחרון עמד על 520 בלבד ומספר החולים הפעילים כעת נמצא בנקודה הנמוכה ביותר שלו מאז
חודש יוני, עם כ – 8,100 חולי קורונה. גם מספר החולים הקשים ירד בחדות. השאלה הגדולה היא האם
הסגר ההדוק הוא רק מנגנון השהיה עד למציאת חיסון או אמצעי יעיל בהכלת המגפה.
הזינוק במספרי החולים, בהיקף האשפוזים ואף במספר מקרי המוות הוביל את אירופה לשוב ולנקוט בצעדי סגר רחבים.
במסגרת הצעדים, הכריזו בצרפת, גרמניה, בריטניה, ספרד, אוסטריה, יוון וחלקים מאיטליה, פולין ומדינות אחרות על
"סגר קל" במסגרתו תיאסר בחודש הקרוב כל פעילות הפנאי )מלונות, בתי קולנוע, מסעדות, ברים, חדרי כושר וכן הלאה(
ובנוסף נסגר המסחר הלא חיוני. במקביל הציבור נקרא להישאר בבתים ובחלק מהמקרים אף הוטל עוצר לילי.
מנהיגי מדינות אירופה ניסו אומנם להימנע מהכרזה על הטלת סגר נרחב, אולם ההתפרצות החריפה והקושי
העצום לשלוט בשרשראות ההדבקה הובילו לצעדי הסגר. יש לציין כי על אף שהוטלו סגרים נרחבים, בכל
המדינות נמנעו מלסגור את מערכת החינוך במטרה לצמצם את הפגיעה הכלכלית לאור ההשפעה המשמעותית
שלה על תפקודו התקין של שוק העבודה.
בארה"ב תמונת המצב לא טובה יותר, מספר החולים בחודש האחרון המשיך לזנק כשהוא שובר מספר פעמים את
שיאי התחלואה היומית, כשהשיא האחרון נשבר בסוף השבוע עם 126 אלף חולים חדשים. מספר מוקדי התפרצות
נרשמים ברחבי המדינה וכמעט 40 מדינות דיווחו על עלייה חדה במספר האשפוזים על רקע העלייה בשיעורי התחלואה.
יוטה הכריזה בסוף השבוע על מצב חירום בעקבות תפוסה מלאה של מחלקות הטיפול הנמרץ ואוקלהומה מדווחת על
תפוסה של 90% במחלקות הללו.
בצד השני של היבשת, שיעור המאומתים בניו יורק המשיך לעלות השבוע בהדרגה, גם אם באופן מתון והוא עמד על
1.86% , רמתו הגבוהה ביותר מאז חודש יוני.

בשורה התחתונה, הבשורה לא השתנתה – מגפת הקורונה תמשיך להשפיע על החיים ברחבי העולם עד למציאת
חיסון בטוח, יעיל ובר הפצה – ואנחנו עוד לא נמצאים שם. הכלכלות ברחבי העולם ימשיכו לנוע בגל פרבולי של
פתיחה וסגירה כשהן מתמודדות עם שחיקה של האוכלוסייה במקביל לצורך בתמיכה פיסקאלית נוספת.
גם באזורים בהם לא מוטל סגר רוחבי ומחמיר, נוכחותה הכלל עולמית הנמשכת של מגפת הקורונה משמעה סביבה
בעייתית מאוד לסקטורים התלויים בקרבה אנושית ובחופש התנועה – תיירות, מלונאות, תעופה, מסעדות, אירוח ופנאי.
ככלל, סקטור השירותים צפוי להמשיך לספוג את עיקר הפגיעה לנוכח המאפיינים הייחודיים של המשבר הנוכחי.
במצב הנוכחי, המרכיבים הללו מייצרים לא מעט סיכונים בטווח הקצר לכלכלה העולמית אשר תמשיך לסבול מקיטוב
חברתי, מחילוקי דעות במקביל לעלייה בתחלואה אל תוך חודשי החורף – ובהעדר חיסון בר הפצה לפחות עד לחודש
דצמבר )סביר יותר להניח מרץ/אפריל(.
מנגד יש לציין כי למרות שמגמת השיפור נמשכה אל תוך
השבוע, הרי שקצב השיפור התמתן משמעותית. כפי שניתן
לראות, מספר החולים המאומתים מידי יום נותר כמעט
והפסיק לרדת. בהתחשב בהאטה החדה, קשה לראות הקלות
משמעותיות נוספות בצעדי הסגר.
.
מדד מנהלי הרכש
הכלכלה העולמית ממשיכה להתאושש; סקטור התעשייה מגלה עמידות לא אופיינית לתקופות מיתון, בין
היתר בשל השינויים בהרגלי הצריכה של משקי הבית לנוכח המאפייינים יוצאי הדופן של המשבר הנוכחי.
מדדי מנהלי הרכש משמשים כאחד מהמדדים המשמעותיים ביותר לקביעת מצבה העתידי של הכלכלה
העולמית. בקצרה – מדובר בסקר שמתבצע אל מול היקף גדול של חברות הבוחן במספר פרמטרים שונים עד כמה
חל שיפור )או הרעה( בכל פרמטר אל מול החודש הקודם. הסקרים מתבצעים בחלוקה לתחום השירותים ולתחום
התעשייה ותתי הרכיבים בתוך כל אחד מהסקרים )כדוגמת רכיב ההזמנות המקומיות, רכיב ההזמנות מחו"ל, רכיב
עלויות חומרי הגלם( מאפשרים לנו להבין יותר טוב את מצבה של הכלכלה באזורים הגיאוגרפיים השונים. רף 50
הנקודות מהווה את נקודת השינוי בין התכווצות )מתחת ל 50 ( והתרחבות )מעל 50 ( בפעילות הכלכלית.
למרות שהמדדים הללו הרבה פחות אמינים ביחס למצבם טרום המשבר ולא יכולים לסייע באומדן קצב צמיחת
התמ"ג, הם בהחלט מספקים לנו קריאת כיוון כללית של קצב הצמיחה כמו גם את המומנטום.
אנחנו ממשיכים לראות את ההתאוששות בכלכלה העולמית כפי שהיא משתקפת במדדי מנהלי הרכש, גם אם
עדיין יש לא מעט לפני שנפצה על כל מה שאיבדנו עם תחילת המשבר.
אחרי שהמדד המצרפי עמד על 51.8 נק' בחודש אוגוסט ועלה ל – 52.3 בספטמבר, המדד המשיך לעלות גם אל
תוך חודש אוקטובר ל – 53 נקודות )למעשה זה החודש השישי ברציפות שנרשמת עלייה( והמדד נמצא ברמה
הגבוהה ביותר שלו מזה למעלה משנתיים.
ברמת המדינה, מדדי מנהלי הרכש לסקטור התעשייה המשיכו לעלות או במקרה הגרוע ביותר נשחקו מעט
אך נותרו מעל לרף 50 הנקודות בכל הכלכלות המפותחות )למעט יפן שנשארת מאחור(.
בשווקים המתעוררים תמונת המצב הייתה חיובית באופן דומה, עם שיפור ניכר במצב כמעט בכל המדינות
הגדולות במרחב בשעה שהמדדים של דרום אפריקה, הודו וקוריאה זינקו לשיא של כמעט עשור. יוצאת הדופן
במרחב המתעורר הייתה רוסיה בה נרשמה ירידה.
באופן מעניין אחד מהרכיבים שבולטים בעלייה שלהם הוא רכיב מחירי התשומות, מה שמאותת על היווצרות של
לחצי מחירים בחלק מהאזורים. עליה חדה ניכרת בעיקר בטורקיה וברוסיה )לאור הצניחה במטבע המקומי(, אולם
עלייה מתונה יותר קיימת גם באזורים אחרים. לפני שאנחנו נכנסים ללחץ יש להזכיר שאנחנו עוד רחוקים מרמות
אינפלציה גבוהות – ושמדובר כרגע בעיקר על תנועה חזרה של המחירים לרמות שנמדדו לפני תחילת המגפה.
בתחום השירותים מדדי מנהלי הרכש עוד לא משקפים ממש את העלייה בהיקפי החולים ואת צעדי הסגר
ואנחנו מעריכים שנראה ירידה משמעותית יותר אל תוך החודש הבא בעקבות ההחמרה בצעדי הריחוק
החברתי )בעיקר ברחבי אירופה(.
בשורה התחתונה, מדדי מנהלי הרכש מגלים עמידות מרשימה, אולם הם צפויים לשוב ולהתמתן במידה
מסוימת החל מחודש נובמבר )בהתאם להערכות הקודמות שלנו שחזו האטה בצמיחה ברבעון האחרון
של השנה(. חלק מהמדינות יסבלו יותר מצעדי הסגר השונים )ישראל ואירופה לדוגמה( אולם הצעדים
הפעם באירופה ממוקדים יותר ומאפשרים למרבית התעשייה ולמערכת החינוך לפעול כרגיל – מה
שצפוי להוביל לפגיעה קלה יותר ביחס לפגיעה החריפה שנרשמה בחודשים מרץ – מאי.

נתוני הסחר העולמי
אסיה מובילה בהתאוששות, אמריקה הלטינית מפגרת מאחור, השווקים המפותחים באמצע.
על פי נתוני הסחר העולמי )מתפרסמים בעיכוב ניכר(, אחרי עלייה שנרשמה בחודש יוני ) 7.8% ( ובחודש יולי
) 5% (, היקפי הסחר עלו בשיעור מתון יותר בחודש אוגוסט ) 2.5% (.
נכון לסוף אוגוסט, היקפי הסחר בעולם עשו כברת דרך משמעותית מאז נקודת השפל של חודש מאי, אולם
עדיין נמוכים בכ – 3.5% ביחס לתמונת המצב בדצמבר 2019 .
כמעט כל אזור ראה שיפור בהיקפי הייצוא, כשההתאוששות המשמעותית ביותר בחודש אוגוסט ניכרה במדינות
המפותחות, אולם בפרספקטיבה רחבה יותר, המדינות המפותחות עדיין מפגרות בקצב ההתאוששות בשעה
שהשווקים באסיה חזרו פחות או יותר לנקודת ההתחלה טרום-המשבר.
הייצוא בשווקים המתעוררים ביצע תנועת V קלאסית של התאוששות ומידע עדכני יותר מראה כי מגמת
ההתאוששות המשיכה גם אל תוך חודש ספטמבר, אולם קיימת שונות גבוהה מאוד בין האזורים השונים.
ההתאוששות במדינות המזרח נובעת לא מעט הודות למומנטום החזק שמספקת הכלכלה הסינית, פרט
לסין, הייצוא במרחב אסיה )וייטנאם, טאיוואן וקוריאה( כמו גם חלקים ממזרח אירופה )פולין והונגריה( נהנים
מרוח גבית טובה למדי, אולם בצד השני של הספקטרום תמונת המצב נותרת עגומה למדי באמריקה הלטינית,
במזרח התיכון ובמרחב אפריקה.
עד כה, לאור תקנות הסגר הנאכפות במסגרת הגל השני וגם מתוך הנחה כי התקנות הללו צפויות
להחמיר במרחב השווקים המפותחים, לא צפויה צניחה חדה בביקוש למוצרים רפואיים ואמצעי הגנה
כנגד הקורונה וכן בצריכת מוצרי אלקטרוניקה ומוצרים אחרים לשימוש ביתי. לפיכך, הביקוש הרב
למוצרים הללו – כולם מוצרים הנוטים להיות מיובאים צפויים להשאיר את היקפי הסחר במצב סביר
יחסית ולתמוך לא מעט בהיקפי הייצוא ממרחב אסיה ומסין בפרט.

תמונת המצב הכלכלי בישראל
הנתונים הכלכליים מתחילת הרבעון הרביעי מצביעים על זינוק באבטלה, על התכווצות מחודשת
)וחדה למדי( של הכלכלה בשל הסגר השני ועל התאוששות מתונה בלבד של הצריכה הפרטית מאז
תחילת היציאה מהסגר )בין היתר בשל המגבלות המשמעותיות שעדיין קיימות(. בצד החיובי יש לציין
כי ההשפעה השלילית של הסגר צפויה להיות מתונה ביחס לסבב הקודם.
נתוני התמ"ג של ישראל לרבעון השלישי צפויים להתפרסם ב – 16.11 והם צפויים להראות התאוששות וצמיחה
חדה ברבעון, בין היתר בשל גורמים טכניים )אפקט הבסיס( של ההתכווצות החדה שנרשמה בשני הרבעונים
הראשונים של השנה. הסגר השני, כמו גם היציאה האיטית מההגבלות צפויים להוביל להאטה משמעותית
עד כדי התכווצות מחודשת של הכלכלה ברבעון האחרון של השנה.
סקר המגמות בעסקים בנוגע למצבן הכלכלי של החברות במשק מראה כי במרבית הענפים הערכות
המנהלים במגזר העסקי שבו וירדו בחודש אוקטובר לרמה נמוכה מאוד. יתרה מכך, המנהלים נותרים פסימיים
מאוד בהערכת הפעילות העסקית העתידית כמו גם בציפיות ההעסקה לחודשים הקרובים. אפשר להתנחם
בעובדה שההערכות אומנם נמוכות, אולם הן ירדו בשיעור מתון יותר ביחס לסגר הקודם.
סקר המגמות גם הראה כי ציפיות המנהלים בנוגע לרמת האינפלציה נותרו קרוב לרמות השפל וכי המנהלים
ממשיכים לצפות לירידת מחירים רוחבית וחדה יחסית בחודשים הקרובים – הן בענפי הקמעונאות, הן בתעשייה
והן בשירותים.
הצריכה הפרטית בישראל ממשיכה להתאושש לאחר הסגר השני, בשעה שסך ההוצאות בכרטיסי אשראי
עלה ב – 5.7% בשבוע האחרון בהובלת ענף התיירות שעלה בשיעור של 16.7% )כנראה על רקע פתיחת
הצימרים(. אף על פי כן, ביחס לתחילת השנה,
הוצאות כרטיסי האשראי נותרו נמוכות בכ – 7% –
בהובלת ענף התיירות ) 69% -(, מסעדות ) 42% -(
וחינוך ופנאי ) 38% -( ורמת הצריכה נמוכה גם ביחס
לזו שנרשמה בחודשי הקיץ לאחר הסגר הראשון.

החלטת הריבית ותחזיות בנק ישראל
במסגרת הישיבה החודשית בסוף אוקטובר, החליט בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי, אולם נקט
בסדרת צעדים מרחיבים, כמו הגדלת תכנית רכישות אגרות החוב בשוק המשני ותכנית המעניקה לבנקים
הלוואות בריבית שלילית כנגד הלוואות שהבנקים יספקו לעסקים קטנים.
בשורה התחתונה, לא מדובר בשינוי מהותי של מדיניות הבנק. תכנית הסיוע לעסקים קטנים מאוד
דומה לתוכנית הסיוע האירופאית, שגם היא לא נחלה הצלחה גדולה. המדיניות המוניטארית ממשיכה
להיות מאוד מוגבלת בשעה שבנק ישראל מנסה ככל הנראה לשמור תחמושת וקורא במקביל לפעולות
נוספות מצד הממשלה שיתמכו בכלכלה.
תרחישי חטיבת המחקר של בנק ישראל משקפים מספר דברים:
1 . הפער בתוצר בין התרחיש האופטימי לפסימי בשנה הנוכחית לא גדול )לא מפתיעה בהתחשב בעובדה
שנותרו עוד חודשיים לסוף השנה(, אולם ניתן לראות עד כמה ההשפעה הנמשכת של המגפה תשפיע
לשלילה על קצב הצמיחה. בהתחשב בחוסר היכולת של המדינה עד כה להכיל בהצלחה את המגפה
ובהתבסס על הערכות לקבלת חיסון בישראל לקראת סוף הרבעון הראשון / תחילת הרבעון השני
סביר להניח שהגידול בתוצר ב 2021 יסתכם במספר באמצע הדרך בין שני התרחישים.
2 . גם בתרחיש האופטימי שיעור האבטלה נותר גבוה למדי בסוף השנה, גם אם ההשפעות של האבטלה לא
מורגשות כרגע בשל תכניות הסיוע הממשלתיות, צפויות להיווצר השפעות הדרגתיות אך מצטברות של
שיעור האבטלה הגבוה לאורך זמן במעגלים השונים של
המשק הישראלי.
3 . בשני התרחישים הגירעון צפוי להישאר גבוה למדי
מה שאומר שבנק ישראל יצטרך להמשיך ולהרחיב את
התמיכה שלו במקביל לגידול הצפוי בהנפקות האוצר
הנדרשות על מנת לתמוך ברמת הגירעון. גם במסגרת
הרחבת התמיכה לא ברור אם עקומי התשואה יוותרו
ברמתן הנוכחית.
פרוטוקול הריבית שהתפרסם בתחילת החודש הראה כי 5 חברי ועדה הצביעו בעד הותרת הריבית על
כנה, בעוד שחבר אחד תמך בהורדת הריבית לרמה של אפס )בדומה לאופן ההצבעה בהחלטות הקודמות(.
יחד עם זאת, ההחלטות על הרחבת תכנית רכישות אגרות החוב והקלת תנאי האשראי התקבלו פה אחד.
חברי הוועדה הבהירו גם כי הרחבת תכנית הרכישות נועדה להורדת רמת הריבית הריאלית בישראל משום
שלהערכתם הריבית גבוהה בהשוואה בינלאומית.
מה אפשר להבין מזה? שגם הסגר השני לא שינה את
סלידת חברי הוועדה מריבית אפס )או שלילית( וסביר
להניח שנראה במידת הצורך צעדים מרחיבים נוספים לפני
שנראה את הריבית יורדת מתחת לאפס.
סך תשלומי השכר במשק בחודשים ינואר – אוגוסט היה
נמוך בכ – 3.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אולם
העברות הממשלה לאזרחים באמצעות דמי אבטלה
ומענקים הצליחו לנטרל חלק מהפגיעה.
למרות שהנתון נראה חיובי למדי יש לציין כי טרום המגפה,
בחודשים ינואר-פברואר, משקי הבית נהנו מעלייה של כ – 5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד,
כך שקיימת פגיעה במשקי בית מסוימים בשעה שהממשלה מצליחה לרכך רק חלק מהפגיעה
)בחלק ממדינות המערב ראינו עלייה בהכנסות משקי הבית בעקבות התמיכה הפיסקאלית(.
פרסום זה מובא כחומר רקע בלבד. המידע הכלול בפרסום עשוי לכלול תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה חוק
ניירות ערך, תשכ"ח – 1968 , הנשענות על נתונים הנמצאים בידי מגדל למועד זה בהסתמך על מידע ונתונים אשר פורסמו ו/או היו נגישים לכלל
הציבור. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת מגדל והן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שמתואר.
המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות
להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל, אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים
הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסים או הפנסיוניים המוזכרים בו. מגדל לא תהא אחראית בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד כתוצאה
משימוש כלשהו בפרסום. מידע זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת ואין בו תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי ו/או תחליף לשיווק
השקעות אישי המתחשב בנתוני הלקוח וצרכיו. אין באמור משום התחייבות של מגדל להשגת תשואות ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי
להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. למגדל ו/או לתאגידים קשורים למגדל עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. כל הזכויות בסקירה שייכות
למגדל וכל פרסום בקשר אליה, ללא קבלת אישור מראש ובכתב ממגדל, הינה אסורה, אם לא צוין אחרת

אהבתם? שתפו...Share on facebook
Facebook
Share on google
Google
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
Linkedin
מעבר לסרגל הכלים